יו"ר ועדת הכספים משה גפני לא מתכוון לאשר קיצוצים בתקציבי החברה הערבית בהם נדרש אישור הוועדה, מאחר שהם מוגדרים ב'עדיפות לאומית'. בדיון שנערך אתמול (שלישי) הודיע גפני שגם השרה לשוויון חברתי מאי גולן מתנגדת לקיצוץ. בתגובה דרשו המשתתפים כי השרה תפעל בממשלה לביטול הקיצוץ, והעלו את השאלה מדוע תמכה בתקציב למרות זאת.

בתקציב הנוכחי הוחלט לקצץ 15% מתקציבי החלטות הממשלה, כלומר תכניות החומש השונות. זאת בנוסף לקיצוץ הרוחבי של 5% בתקציבי משרדי הממשלה. קיצוצים אלו נוספו לביטול מענקי האיזון לרשויות הערביות והדרוזיות בסך 600 מיליון שקלים.

"בין החלום לבין המציאות המרחב הוא גדול" אמר מאזן גנאיים, ראש עיריית סכנין, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות בתגובה לדברי ח"כ גפני. "ב-2013 המיפוי אמר שאנו זקוקים ל-61 מיליארד שקלים , כנראה שבשנת 2024 נצטרך יותר מ-100 מיליארד שקלים בכדי להשתוות לחברה היהודית".

"קיבלנו מכתב רשמי ממשרד הפנים לא להכליל את זה בתוך התקציב, אנו לא הולכים לבנות תקציב ל2024", הוסיף גנאיים. "לפני חודשיים הגיעו אלי מפיקוד העורף ואמרו כי עלינו להיות מוכנים במידה וחלילה תפרוץ מלחמה, איזה כלים יש לנו? איזו בשורה אני נותן לנוער של החברה הישראלית? מה אגיד לבני הנוער שיוצאים קילומטר לשכנינו ורואים את ההבדל העצום הזה?".

מאזן גנאיים, ראש עיריית סכנין, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות (צילום: אוליבר פיסוטי/פלאש90)

אדגר דכוור, ראש מועצת פסוטה הזהיר כי באין תקציב עד 30 ביוני כל ראשי הרשויות ילכו לביתם. מוניר זבידאת ראש מועצת בסמת-טבעון ויו"ר פורום הרשויות הבדואיות בצפון הזהיר מפני קריסת הרשויות אם הקיצוצים יתממשו.

"קשב זה לפני כסף" אמר ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), "המשמעות של מה שקורה עם החברה הערבית לאורך התקציב כולו, אין קשב ואין אכפתיות. תמונת המצב נכון להיום היא כי כל התוכניות בנפילה חופשית, שנת 2023 הייתה שנה רעה ביותר אי פעם בחברה הערבית, 2024 תהיה רעה יותר."

ח"כ יוסף אלעטאוונה (חד"ש-תע"ל) אמר כי כרגע מדובר בעצירה מוחלטת של כל התקציבים לחברה הבדואית, פרט לתקציב להריסת בתים. הוא הזכיר את משפחת אל עסא שבתיה אמורים להיהרס השבוע.

"לא אאשר קיצוץ מתקציבים הנוגעים בחוק לעדיפות לאומית, מה שסוכם שלא תהיה פגיעה ברשויות הערביות, לא אתן לזה יד", אמר ח"כ גפני.

בדיון על היעדר תכנית חומש לרשויות הדרוזיות אמר ראש מועצת דלית אל כרמל, רפיק חלבי: "החלטנו שלא לקבל אף נציג של הממשלה ביום הזיכרון, לא רוצים אותם. הם יבואו כדי להגיד שאנו אחים שלכם? אתה יודע כמה ימרחו אותנו? אחים לנשק, ברית דמים, ברית חיים, "אחינו אתם", האמפתיה תהיה מטורפת, אך כשנבוא לבדוק מה האמפתיה נותנת נראה כי היא אפס. החיילים שלנו מתגייסים לצבא עם שני צווים, צו גיוס וצו הריסה."

"יש לי את אחוז החללים הכי גבוה בארץ" אמר ראש מועצת בית ג'אן, נזיה דבור, "כבר חודש אני שומע הבטחות ושום דבר לא קורה".

ואיל מוגרבי, ראש מועצת עין קיניה, טען כי הכפר אינו ברשימת ישובי קו העימות הזכאים לסיוע בגלל טעות טכנית, כי יש כפר בעל שם זהה סמוך לירושלים. מוגרבי זעק כי נציג משרד המשפטים הודיע שאדמות שתשובי הכפר מעבדים מזה דורות, הן אדמות מדינה ויש לפנותן.

עשהאל צור, נציג אגף תקציבים, משרד האוצר אמר כי משרד האוצר תומך בתכנית חומש לרשויות הדרוזיות, אך הדבר לא האחריות המשרד אלא באחריות משרד ראש הממשלה. הוא הודה כי "בשנת 2024 לא הייתה תוכנית. קיבלנו משהו ראשוני שיש לנו הרבה הסגות עליו. מטרת התוכנית היא לעודד צמיחה ולא רק לעזור נקודתית לדברים. ברור לכולם שהמטרה היא שאף אחד לא יצטרך תוכנית חומש בעתיד". לאחר שאלות מצד חברי הכנסת אמר צור כי אינו מכיר סעיפים בתקציב המיועדים לחברה הדרוזית פרט ל-200 מיליון שקלים.

יו"ר הועדה, ח"כ גפני, סיכם את הדיון בבקשה מאגף התקציבים להצביע על מקור תקציבי לתכנית החומש. "לא נרפה עד שהבעיה תיפתר, כמו במגזר הערבי כך גם במגזר הדרוזי, לא נסכים שיהיו קיצוצים, זו התנהגות שאסור שתקרה ואסור שתימשך בצורה הזו. אני רוצה תשובות מקצועיות".