בג"ץ דחה עתירות נגד הענקת פרס ישראל בתחום ספרות תורנית ומשפט עברי לשנת תשפ"ד לרב הראשי לישראל הספרדי יצחק יוסף. העותרים ביקשו מבית המשפט להורות לשר החינוך יואב קיש שלא להעניק את הפרס לרב יוסף, או לכל הפחות, להורות לוועדת הפרס לבחון מחדש את המלצתה.
העתירות הוגשו על רקע דברי הרב יוסף מ-9 במרץ, שבהם ציין כי אם בני ישיבות יגויסו לצה"ל "ניסע כולנו לחוץ לארץ", לצד התבטאויות קודמות של הרב. מאות הפגינו בחודש שעבר מול משרדי הרבנות הראשית בירושלים נגד הכוונה להעניק לו את הפרס. נציב תלונות הציבור על שופטים אורי שהם המליץ ב-2021 לנזוף בחומרה ברב יוסף ולשקול להעבירו מתפקידו כרב הראשי, בשל התבטאויותיו הפוליטיות.
בית המשפט העליון, מפי השופט יצחק עמית, קבע כי אין עילה משפטית להתערב בהחלטת שר החינוך ובהמלצת וועדת השופטים. נקבע כי יש לראות בחומרה את התבטאויותיו של הרב יוסף בשל היותו עובד ציבור וכן סמכות רוחנית-הלכתית לציבור גדול, אך התבטאויות אלו עומדות מחוץ לפועלו המקצועי בתחום הספרות התורנית, שבגינו המליצו עליו לקבלת הפרס. לפי השופט עמית, רק במקרה קצה יש לשקול נסיבות חוץ מפועלו המקצועי של המועמד, והמקרה של הרב יוסף לא מהווה מקרה כזה.
השופטת רות רונן קבעה כי מדובר במקרה גבולי, משום שהתבטאויותיו של הרב יוסף לא חיצוניות לחלוטין לתחום עיסוקו ובשל כמותן וחומרתן על רקע התקופה הנוכחית, אך הסכימה שיש לדחות את העתירה, בשל עושר הספרות ההלכתית שכתב והמקום המועט שיש בפסיקה להתערבות משפטית בפרס ישראל.
השופט ח'אלד כבוב הצטרף: "קשה למצוא ציבורים במדינה שלא זכו לקיתונות בוז ועלבון מצד הרב, אך אין מקום להגשת עתירות נגד ההחלטה להעניק את פרס ישראל למועמד כלשהו, יהיו התבטאויותיו הערכיות מכוערות ומבזות ככל שיהיו".
