דניאל וייס, אומן יוצר שנולד וגדל בקיבוץ בארי, איבד את שני הוריו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. אביו, שמוליק, נרצח בביתו בבארי, ואימו יהודית נחטפה וגופתה הוחזרה על ידי צה"ל.

בשיר חדש שהוציא, וייס מתאר את התחושות שחווה כשנודע לו על הירצחו של אביו ונפילת אימו בשבי. "בשבת בבוקר איבדנו קשר עם ההורים", הוא מספר, "למחרת התעוררתי בתחושה שעולמי התערער בצורה שלא יכולתי להאמין או להכיל".

במשך שבוע לא ידע וייס מה עלה בגורל הוריו. "לא ידענו שום דבר ואז הגיע הידיעה שאבא נרצח. באותו ערב אני וסבתא היינו בבתים שונים. ביקשתי לדבר איתה. בסוף השיחה היא אמרה שאני אכתוב עליו 'שיר גדול גדול'. בבוקר קמתי וזה הדבר הראשון שישבתי לעשות".

וייס מנגן מגיל צעיר על מגוון כלי נגינה, ובגיל 16 התחיל להופיע. לאחר שירותו הצבאי למד שלוש שנים ברימון. אלבומו הראשון ראה אור בספטמבר האחרון. מאז 7 באוקטובר מיהר וייס להופיע, לבד ובהרכבים שונים, בפני מפונים ובפני הציבור הרחב. אחת ההופעות הבלתי נשכחות שלו הייתה על מרפסת ביתו בקיבוץ בארי, כשברקע בית המשפחה ההרוס.