מאות משתתפים בהפגנה מול הקריה בתל אביב בזמן ישיבת הקבינט, לאחר שצעדו מרחוב אבן גבירול בעיר. המפגינים הדליקו אבוקות וקראו לחברי הקבינט לקבל את העסקה שהציע חמאס, ואמרו: "כמה עוד וכמה חזק צריכים לקרוא לכם, חברי הקבינט? עסקה עכשיו!".

במקום התקיים עימות קשה בין מפגינים לשוטרים. השוטרים מנעו בכוח מהמוחים לחצות את המחסומים שמוקמו באזור. אחותו של החטוף מתן צנגאוקר, נטלי, פונתה לטיפול רפואי לאחר שחנק אותה שוטר.

רותם קופר, בנו של החטוף עמירם קופר (85), אמר: "יש עסקה על השולחן וראש הממשלה תוקע אותה. אפשר וצריך לשחרר את כל חיילינו ובטח את כל אזרחינו".

מפגינים לשחרור החטופים, סמוך לקריה (צילום: אלון דוד)

"איך אפשר לחגוג עצמאות כשהבנות שלנו נאנסות בשבי? צאו לרחובות" אמרה עינב צנגאוקר, אימו של מתן. "נשים, צאו החוצה, התיישבו על הכבישים, עד שכולם יחזרו הביתה, החיים והמתים. כל אזרחי המדינה צאו מהבתים, אנחנו צריכים אתכם, לבד קשה לנו. הממשלה שלנו אטומה, הלב שלהם מאבן. אנחנו אזרחים פשוטים, רוצים לחזור ליומיום. אני רוצה לבשל למתן, לכבס למתן. להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו אני אוהבת אותך. אנחנו לא צריכים את ההנהגה הכושלת. אנחנו צריכים אתכם ברחובות איתנו".

צנגאוקר הוסיפה: "אנחנו לא רוצים נקמה, עד שנחזיר את החטופים ונטמון את המתים בקברים ונסגור את המעגל למשפחות אנחנו לא ננקום. חיילים בני 18 נופלים בקרבות בעזה, איבדנו את האנושיות שלנו. בואו נקיים את מצוות פדיון שבויים, מספיק, מדינת ישראל תתעוררי, אנחנו חפצי חיים.

"חברי הקבינט, הדם של החטופים הוא על הידיים שלכם. יש לכם אפשרות, אחרונה כנראה, להחזיר את החטופים, אחרת תזכרו לעד כממשלה המופקרת ביותר בהיסטוריה. הנינים שלי, כולם יזכרו אתכם כמי שהפקיר".

צעדה לשחרור החטופים, סמוך לשער שאול המלך של הקריה (צילום: אלון דוד)

ראומה קדם, שביתה תמר, חתנה יונתן ושלושת ילדיהם נרצחו ב-7 באוקטובר, אמרה: "הילדה שלי והנכדים שלי נחנקו בממ"ד ועכשיו החטופים נחנקים במנהרות. תסגרו את הטלוויזיה ותצטרפו אלינו לרחובות. אתם לא אנשים? אתן לא אימהות, לא סבתות? הנכדים היפים שלי כבר אינם, אבל יש ילדים יפים בשבי. צאו לרחובות ותצטרפו אלינו.

"הילדים שלנו, חברים של תמרי, מניר עוז, הקיבוץ שהופקר. מה קרה לנו, איך הופקרנו, תתעוררו. שואלים אותי איך יש לי כוחות – אין לי. אני רואה את עינב ולא יכולה לשבת בבית. הם אטומים ואני אשרוף להם את הלב. לא אנוח. אצעד ברחובות, אבעיר את עצמי.

"אני פונה לחובשי הכיפות, איפה אתם? מי שיודע מה זאת תורת ישראל – יש לנו שמש אחת, ירח אחד, על מה אנחנו מדברים. צאו לרחובות, תעוררו את האנשים".