מטה משפחות החטופים והנעדרים ערך הערב (מוצ"ש) את העצרת השבועית בכיכר החטופים בתל אביב בקריאה להחזרת 132 החטופים, שמוחזקים כבר 217 יום בידי חמאס בעזה. העצרת נערכה בסימן 'יזכור', לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה שיצוין השבוע, והדוברים בה היו בני משפחה של חטופים שנרצחו וגופותיהם מוחזקות בידי חמאס. נכון להיום, חמאס מחזיק בגופותיהם של 38 חללים חטופים, שלא נקברו בישראל.
חגית ורובי חן, שבנם איתי חן נרצח וגופתו מוחזקת בעזה, אמרו בעצרת זיכרון בכיכר החטופים כי "מאז שבעה באוקטובר אין חגים, אין תאריכים, אין ימי הולדת. יש לנו רק מספרים, סופרים את הימים מאז היום שבו הרסו לנו את החיים. 218 יום עברו מאז שהילד האהוב שלנו נחטף. הוא נפל בקרב ולא יחזור. קיבלנו הצעות להשתתפות בטקסים, אבל טקס שבו אוכל להתייחד עם קברו של איתי לא יקרה – המדינה מונעת את זה. אין אזכרה להגיע אליה. אנחנו לא יודעים איפה להיות ביום הזיכרון. נתניהו – הגיע הזמן שתחזיר את כולם, החיים לשיקום והנרצחים לקבורה".
מוקדם יותר נערכה בכיכר החטופים חניכת 'מיצג הברושים' שהוקם על ידי האומנית מיכל רובנר, כלת פרס ישראל. לפי הודעת מטה משפחות החטופים, רובנר "ניסתה להנכיח את החללים-החטופים, את הכאב העצום של המשפחות שלא זכו לסגירת מעגל, ואת הזעקה העילמת של מי שהוא חלק ממשפחת השכול, אך אין לו מקום להתייחד עם יקיריו."
יעל אדר, אמו של תמיר אדר ז״ל, שנחטף ונרצח על ידי חמאס, אמרה בטקס: "31 שבתות מאז נפרדתי מבני בכורי,תמיר,ולא ידעתי כי נפרדנו לעד. 90 ימים נלחמנו על השבתו בחיים, 90 ימים של תקווה שתמיר ישוב אלינו לחיק המשפחה, תקווה שנגוזה עם קבלת ההודעה שאינו בין החיים. מאז כל מבוקשנו – להשיב את תמיר וכל החללים הנרצחים – לקבורה – כאן באדמה שאהבו. לזכות את תמיר בקבורה שהוא ראוי לה. לזכות אותנו בסגירת מעגל שיהיה לנו קבר להתייחד עם זכרו."
נירית אלון, אמו של נועם, בן זוגה של ענבר הימן ז"ל שנחטפה ונרצחה על ידי חמאס: ״ביום הזכרון הקרוב, בתי העלמין יימלאו אנשים שיבואו בפעם הראשונה לקבר של היקירים שלהם, להניח אבן, להדליק נר, לשים פרח. 38 משפחות לא יוכלו לעשות זאת. 38 משפחות שיקירהם נרצחו והם עדיין חטופים בעזה, יישארו ביום הזה תלושים, מיואשים, חסרי מקום.
ענבר הימן, בת 27 במותה היא אחת מאותם 38 חטופים נרצחים חללים שאין להם קבר, ולנו אין מקום כזה. לנשמה הטהורה הזו לא מגיע להיזרק בעזה. מגיעה לה קבורה ראויה בישראל. וגם לנו, בני המשפחה, מגיע סוף אחר. מספיק עברנו טלטלות רגשיות בין תקווה ליאוש כשעוד חשבנו שתחזור בחיים מהשבי. גם אנחנו רוצים מקום לנחמה.״
תמי ברוך אמו של סהר ברוך ז״ל הקריאה שיר לזכרו של בנה.
מיכל רובנר, יוזמת המיצג: ״כשנתבקשתי לעשות אנדרטה זמנית חשבתי על ברושים שמזוהים עם בתי קברות, אבל זו גם אנדרטה שיש בה חיים. כל אחד מכם נעקר ממקומו והורחקתם מאיתנו. בזמן הזה כשעדיין לא הושבתם ואין לכם מקום למנוחת עולמים, עצי הברוש האלו באו לבטא בנוכחותם את העדרותכם ואת הדחיפות להשיבכם, ולתת לכם מקום באדמתכם להיאסף אליו. השביל הזה נותן למשפחות מקום זמני ומאפשר לכולנו לעבור בתוכו ולהרכין ראש לפני כל ברוש."
