ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בטקס יום הזיכרון בהר הרצל, ואמר: "המלחמה סובה בדיוק על כך: זה או אנחנו – ישראל, או הם – מפלצות ה'חמאס'. או קיום, חירות, ביטחון ושגשוג. או כיליון, טבח, אונס ושעבוד. אנחנו נחושים לנצח במאבק זה. גבינו ונגבה מחיר יקר מן האויב על מעשיו הנפשעים. נממש את יעדי הניצחון, ובמרכזם השבת כל חטופינו הביתה, ניצחון שבעזרת השם יבטיח את קיומנו ואת עתידנו. אבל המחיר שאנחנו משלמים כבד מאוד.

"החסר, הגעגוע, התחושה שהשמש כבתה – אף פעם אינם נעלמים. גם לאחר עשרות שנים הדמעות חונקות את הגרון. כך במישור האישי. האם ייתכן מזור לכאב במישור הלאומי? התשובה לכך היא כן, היא טמונה בייעוד שלמענו נפלו גיבורינו. הבטחת קיומה של מדינת ישראל, הבטחת נצח ישראל. עם כל הכאב והצער, שינינו את גורל עמנו עם הקמת מדינתנו. היום חרב דוד בידנו ואנחנו משיבים מלחמה שערה לאויבינו. מלחמת העצמאות שלנו טרם הסתיימה, היא נמשכת בימים אלה". בזמן נאומו של ראש הממשלה נטשו משפחות שכולות רבות את ההר במחאה.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה צוין היום (שני) בצפירת דומיה ובטקסים ממלכתיים ב-52 בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאתרי ההנצחה. טקס הזיכרון המרכזי התקיים בהר הרצל, ומטס מיוחד של מטוסי קרב במבנה חסר חלף מעל בית העלמין הצבאי והיכל הזיכרון הממלכתי מייד לאחר הצפירה. . צפיפות רבה נצפתה בבתי העלמין. 766 חללים נוספו למניין הנופלים השנה, ו-834 אזרחים נרצחו בפעולות איבה.

השר בני גנץ אמר בטקס יום הזיכרון בבית העלמין בראש העין: "אנחנו ננצח את המלחמה הקשה. נשוב לבארי ולמטולה, כואבים וחזקים. נשוב לימים שקטים וטובים יותר. ובעזרת השם נשוב לראות את חטופינו, שכולנו מתפללים לשלומם, ואנחנו מחויבים לפעול להחזירם גם במחירים כואבים מאוד.

"כגודל האסון שמולנו, כך גודל הנחישות הישראלית שאויבינו לא זיהו. הניצחון יושג בהסרת האיום של חמאס, חזרה ליישובים והחזרת החטופים. אבל בניצחון צבאי לא די. איני רשאי לדבר בשם הנופלים, אך אני מבקש לדבר בשם משפחות שכולות רבות כל כך שפגשתי, ולשאת את הבקשה שהם העבירו לי: שנראה גם בשמירה על אחדותנו, את צוואת בנותיהם ובניהם. גם כך, נשיג את ניצחוננו".

שר הביטחון יואב גלנט נאם בטקס בבית העלמין קריית שאול שבתל אביב, על רקע קריאות מחאה ושלטים "הדם שלהם על הידיים שלך" שהונפו בקהל. "ליום הזיכרון השנה יש משמעות מיוחדת", אמר, "למעלה משבעה חודשים, לוחמים חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים במלחמה הממושכת ביותר והצודקת ביותר שידענו בכל שנות עצמאותנו. אנו מחויבים למוטט את שלטון החמאס, לפרק את תשתיותיו הצבאיות והשלטוניות ולהשיב את החטופים הביתה. זו מלחמה של נחישות לאומית ושל עמידה איתנה המחייבת אחדות ושותפות של כל חלקי העם והחברה. תוצאות המלחמה הזו ישפיעו על מדינת ישראל עשרות שנים קדימה. הן שיעצבו את החברה בישראל ויקבעו את מעמדנו כנגד אויבנו ואל מול ידידינו". בזמן שהניח זר, נשמעה לעברו מתוך השקט צעקה "תתפטר".

השייח מוואפק טריף, מנהיג העדה הדרוזית בישראל, אמר בטקס בבית הקברות בעספיא: "פה בבית הקברות בעספיא נקבעה הברית בין היהודים לדרוזים, ואני חורג ממנהגי כדי להגיד את הדברים הבאים: אני קורא לקברניטי המדינה – תגשימו את הברית. תעשו מעשה אמיתי עם החיילים הדרוזים. תפתרו את עניין הקרקעות והתכנון. תדאגו שיהיו לנו חלקות אדמה להקים בית ולא רק לחללים. תעשו שיהיה שוויון כל השנה ולא רק ביום הזיכרון". בבית העלמין בעספיא נתלו שלטי מחאה על פגיעת הממשלה בעדה הדרוזית.

ראש השב"כ רונן בר אמר בטקס יום הזיכרון שהתקיים היום במטה השב"כ: "כולנו מרגישים שאת אותה שמיכת ביטחון שתמיד התגאינו בה – לא הצלחנו לספק לעם ישראל ב-7 באוקטובר. כולנו מרגישים את הפספוס, את התחושה שיכולנו למנוע – וכראש הארגון ואחראי על פעילות הארגון אני מרגיש את זה אולי יותר מכולם. את חלקו של שב"כ למול מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר אנחנו מתחקרים לעומק. תחקיר כואב ומשמעותי. אנחנו נלמד מזה ונתקן את מה שנדרש. זאת חובתנו לעם ישראל וזאת חובתנו לנופלים. ללא אמון הציבור במוסדות המדינה ובנו – אין לנו זכות קיום.

"החלק של שב"כ במלחמה עדיין לא נגמר – לא ננוח עד שנשיב את כל 128 החטופים הביתה ואת הארבעה שהיו שם לפני כן. אלה החיים ואלה שאינם בין החיים. את כולם. כי זה ההבדל האמיתי בינינו לבינם – אנחנו נקריב את חיינו למען האזרחים, הם יקריבו את חיי האזרחים למענם".

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמר בטקס הזיכרון של העדה הדרוזית בעספיא: "הוכחתם את ברית הדמים בגבורתכם. מתחייב לפעול ככל יכולתי להתמודד עם האתגרים. ממשלת ישראל נושאת באחריות מחאה על כל מה שמתרחש למדינה, לטוב ולרע, לממשלה ולקבינט יש אחריות מלאה ואני לוקח אחריות".

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן השתתף בטקס באנדרטת הלוחם הבדואי. "מדינת ישראל לא תשכח את תרומת העדה הבדואית ב-7 באוקטובר", אמר בדברים שנשא. "היום הנורא הזה היה הוכחה מוחצת לקשר האמיץ בין העם היהודי לעדה הבדואית. כולנו נחשפנו לסיפורי הגבורה של חיילים ומפקדים בני העדה שעמדו בחזית ונלחמו, ושל תושבים מהפזורה הבדואית שהגיעו לאזור האסון, סיכנו את חייהם וחילצו נפגעים".

מוקדם יותר התקיים מעמד הקראת שמותיהם של חללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל, במעמד שר הביטחון, מנכ"ל משרד הביטחון, ראש אכ"א בצה"ל, ראש אמ"ש במשטרת ישראל וראש אמ"ש בשירות בתי הסוהר.

בשעה 13:00 ייערך טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה בארץ ובחוץ לארץ בהר הרצל. ב-16:30 תיערך עצרת זיכרון לחללי מערכות ישראל בסימן מלחמת חרבות ברזל ואירועי 7 באוקטובר, במעמד יו"ר הכנסת, נשיאת בית המשפט העליון, שרים, סגני שרים וחברי כנסת, ראש העיר ירושלים, הרבנים הראשיים לישראל ומשפחות הנופלים – בית "יד לבנים" בירושלים.

אירועי יום הזיכרון יסתיימו בהר הרצל ב-19:45, ואז ייפתח טקס הדלקת המשואות ליום העצמאות ה-76.

אתמול בטקס יום הזיכרון הממלכתי ברחבת הכותל, נאם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, כשבחולצתו קרע אבלות. "סמל לאבל ויגון של עם שלם בשנה זו – שנת אבל לאומית. סמל לקרע מדמם בלב העם", אמר על קריעת החולצה.

הרמטכ״ל הרצי הלוי אמר בטקס: ״כמפקד צבא ההגנה לישראל במלחמה, אני נושא באחריות לכך שצה"ל כשל במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל בשבעה באוקטובר. את משקלה על כתפיי אני חש בכל יום, ובליבי אני מבין היטב את משמעותה. אני הוא המפקד ששלח את בניכם ובנותיכם לקרב שממנו לא שבו ואל העמדות שמהן נחטפו. אני נושא איתי בכל יום את זכר הנופלים, ואני אחראי לענות לכם על השאלות הנוקבות המדירות שינה מעיניכם. במלחמה הזאת אנחנו נחושים להשלים את המשימה, הגם שאנחנו מֵבינים את המחיר״.