דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי ט"ו באייר תשפ"ד 23.05.24
30.4°תל אביב
  • 30.6°ירושלים
  • 30.4°תל אביב
  • 27.1°חיפה
  • 30.0°אשדוד
  • 35.7°באר שבע
  • 40.5°אילת
  • 35.7°טבריה
  • 27.8°צפת
  • 32.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה במלחמה

פרשנות / חוק הגיוס: מה עיקרי המתווה, ולמה גנץ מתנגד לחוק שהוא יזם

רגע לפני התשובה לבג"ץ בנושא חוק הגיוס, הציע נתניהו לקדם את החוק מממשלת בנט-לפיד ב-2022 שעבר בקריאה ראשונה, אותו יזם השר בקבינט המלחמה ושר הביטחון דאז בני גנץ | לדברי גנץ החוק אינו רלוונטי אחרי 7 באוקטובר

גברים חרדים שהחליטו להתגייס לצה"ל, בעקבות המלחמה, בלשכת הגיוס בתל השומר (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
חרדים שהחליטו להתגייס לצה"ל בעקבות המלחמה בלשכת הגיוס בתל השומר. "הוכן כחוק גישור וכבסיס לפיתוח מתווה שירות ישראלי" (צילום ארכיון: אבשלום ששוני/פלאש90)
אור גואטה

חוק הגיוס אותו מציע ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם ולהחיל עליו דין רציפות, הוא החוק מממשלת בנט-לפיד ב-2022 שעבר בקריאה ראשונה, אותו יזם השר בקבינט המלחמה ושר הביטחון דאז בני גנץ. הרקע לדבריו של נתניהו, הוא צו בג"ץ הדורש להעביר תשובה בנושא חוק הגיוס עד מחר (חמישי) בבוקר, לקראת דיון שייערך בתחילת חודש יוני. 

אז למה גנץ מתנגד לחוק שהוא עצמו יזם? החוק מ-2022 התמקד ב-3 דברים מרכזיים, שזכו בשעתם להמלצות הוועדות שהקימו שרי הביטחון גנץ ב-2021 וליברמן ב-2018: שילוב חרדים בתעסוקה דרך הורדת גיל הפטור והגדלת אפשרויות ההכשרה המקצועית; קביעת יעדי גיוס לשירות צבאי ושירות אזרחי; וקביעת סנקציות בחוק נגד ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס.  

בצמרת הביטחונית סבורים כי אחרי 7 באוקטובר הצבא מוכרח לגדול, וכ-3 חודשים מתחילת המלחמה כבר פורסם מתווה המאריך משמעותית את השירות הסדיר ואת שירות המילואים, וכן הוצאו צווי גיוס למשרתי ומשרתות שנות השירות והמכינות, שהחלו זמן קצר קודם לכן את השנה בה דחו את שירותם, כדי לשרת בהתנדבות למשך שנה לפני השירות הצבאי.  

"מתווה השירות הישראלי שעליו סוכם בממשלה הקודמת הוכן במערכת הביטחון כחוק גישור וכבסיס לפיתוח מתווה שירות ישראלי, כדי להביא לשירות של כל חלקי העם", נכתב בהודעה שפרסם גנץ בעקבות הודעת נתניהו על קידום החוק. "חוק הגישור הזמני שהוגש, ואותו אתה מבקש להעביר עכשיו – לא היה מספק אז, ואינו רלוונטי היום במציאות שאחרי 7 באוקטובר. תם זמן הדיבורים – זה הזמן למעשים. מצפים מכל ראשי המפלגות החרדיות, הרבנים ומנהיגי הדור לתמוך בקולם בשירות לציבור החרדי, כפי שטוען ראש הממשלה בהודעתו". 

החוק שהציע גנץ ב-2022 מדבר על גידול באחוז אחד ביעדי הגיוס עבור בני החברה החרדית בכל שנה, כאשר גם גיוס לשירות לאומי-אזרחי ייחשב כחלק מיעדי הגיוס, שאמנם גדלים משנה לשנה, אך מהווים עדיין אחוז קטן מהמתגייסים.

כך, למשל, עבור שנת 2023, החוק מציע גיוס של 1,827 חרדים לשירות צבאי ו-650 לשירות אזרחי, אך גם 2,477 המלש"בים שהיו מיועדים להיות יעד הגיוס השנתי הכולל לציבור החרדי, אינם גבוהים משמעותית מכ-1,700 המתגייסים כיום לשירות צבאי ואזרחי, ומהווים כ-3%-5% ממספר המלש"בים החרדים. מספרים אלה רחוקים מאוד מה-50% עליהם דווח מהישיבה של חברי "דגל התורה". 

לפי מתווה "השירות הישראלי" שיזמו גנץ ואייזנקוט, ועבר כאמור בקריאה ראשונה, גיל הפטור ירד מ-26 ל-21, ויעלה תוך שנתיים ל-23, שיהיה גיל הפטור החדש, זאת במטרה להכניס את בני הציבור החרדי לשוק התעסוקה בשלב מוקדם יותר בחייהם.

ככלל, החוק שהוצע לפני כשנתיים, ונוסח עוד קודם לכן, מתייחס בצורה נרחבת ליכולת להכניס את הציבור החרדי לשוק התעסוקה באמצעות הטבות והכשרה תעסוקתית. 

לפי החוק של גנץ, עמידה בפחות מ-95% מיעדי הגיוס תוביל לסנקציות כלכליות בדמות הפחתת התמיכות לישיבות עד ל-80% מהסכום שהיה מיועד לכל תלמיד, עם עלייה הדרגתית בקיצוץ, ככל שהישיבה לא תעמוד במכסות הגיוס.  

כשהחוק עלה להצבעה בקריאה ראשונה בממשלת בנט-לפיד, חברי הכנסת מהאופוזיציה, ובראשם חברי הכנסת החרדים, זעקו נגדו וקראו להתנגד אליו. יו"ר דגל התורה משה גפני אף הגדיל לעשות ואמר כי "כל מה שמעניין אותם (בנט ולפיד א.ג) שלא תהיה תורה, האמת היא, שעל פי ההלכה, היה צריך לקרוע קריעה (כמנהג האבלות א.ג.) זו האמת. העבירו חוק עלוב, מבזה, משפיל, אנטי יהודי, בושה וחרפה". 

הצעות החוק לגיוס חרדים הן תהליכיות באופיין. כך, למשל, נקבע בהמלצות הוועדה שהוקמה על ידי שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן ב-2018, כי במטרה לאפשר לתהליכים בחברה החרדית להבשיל בנוגע לסוגיית הגיוס, היעדים יהיו ארוכי טווח ויכוונו לעלייה מדורגת במספר המתגייסים החרדים, בשיעור התחלתי של 3,100 חרדים שיתגייסו לצה"ל ו-600 לשירות לאומי-אזרחי.

המלצות הוועדה התגבשו לידי הצעת חוק שהגיש ליברמן, אך בעקבות נפילת הממשלה, ואי בחירת ממשלה בשתי מערכות הבחירות שלאחר מכן, החוק התעכב ונדחה. החוק של גנץ כאמור, היה אף מתון יותר מהחוק אותו הציע ליברמן, אך אחר 7 באוקטובר, גנץ עצמו מתנגד לחוק אותו יזם לפני. 

על בסיסו של החוק שיזם ליברמן, הגיש שר הביטחון לשעבר בני גנץ חוק מורחב, המסביר בדיוק מי התלמידים שיהיו זכאים לדחיית שירות ומי אלה שלא.  

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!