דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי ט"ו באייר תשפ"ד 23.05.24
30.4°תל אביב
  • 30.6°ירושלים
  • 30.4°תל אביב
  • 27.1°חיפה
  • 30.0°אשדוד
  • 35.7°באר שבע
  • 40.5°אילת
  • 35.7°טבריה
  • 27.8°צפת
  • 32.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

המצוקה בבריאות הנפש: "תוך עשור לא תהיה פסיכיאטריה בישראל" 

רק 953 פסיכיאטרים נותנים מענה למטופלים בארץ כולה | מדיון בוועדת הבריאות בכנסת עולה כי המצב בפסיכיאטריה של ילדים ונוער חמור אף יותר | אמא לשלושה מתמודדי נפש: "אם לפני שש שנים הייתי צריכה לחכות כחצי שנה לטיפול, בזמן הקורונה זה עלה לשנה, היום אפילו אין יומנים"

הפגנת מנהלי מרפאות לבריאות הנפש מפגינים מול ביתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ בתל אביב (צילום: דפנה איזברוך)
הפגנת מנהלי מרפאות לבריאות הנפש. 0.099 מומחים בפסיכיאטריה לכל 1,000 נפש (צילום ארכיון: דפנה איזברוך)
הדס יום טוב

הממדים של המחסור האדיר בפסיכיאטרים בישראל נחשפו היום (רביעי) בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת: בסוף שנת 2022 היו בישראל 1,449 בעלי תעודת רופא בפסיכיאטריה, כאשר כשליש מהם מעל לגיל הפרישה – מה שמותיר 953 פסיכיאטרים בגיל העבודה בארץ כולה.  

יש לציין, כי המחסור בפסיכיאטרים מורגש בכל העולם, אך בישראל המצב קיצוני. על פי מסמך שפרסם לקראת הדיון מכון המידע והמחקר של הכנסת, מדובר במספר נמוך של 0.099 מומחים בפסיכיאטריה לכל 1,000 נפש, נתון המצוי בירידה.

בתחום הפסיכיאטריה של הילד והנוער, המצב חמור אף יותר. בסוף שנת 2022 היו בישראל רק 284 בעלי תעודת מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפני גיל פרישה – 0.029 פסיכיאטרים לכל 1,000 נפש. יצוין, כי לא כל בעלי תעודת המומחה בפסיכיאטריה עוסקים במקצוע בפועל, מה שאומר שבפועל הנתונים אף נמוכים יותר. 

ברקע זה, בכל שנת 2022 הונפקו 43 תעודות מומחה חדשות בלבד במקצוע הפסיכיאטריה. מספר מתחילי ההתמחות בפסיכיאטריה (התמחות של 4.5 שנים לאחר לימודי רפואה של 7 שנים) לא השתנה משמעותית זה שנים, ועמד בשנת 2023 על 76 מתמחים בלבד בכל רחבי הארץ.  

"הבעיות ברורות, הן מתחילות בשכר ותנאים מבזים שלא מאפשרים להחזיק במערכת ולא מאפשרים לבחור בה כקריירה", אמרה ח"כ נעמה לזימי (העבודה), מיוזמות הדיון. "גם אלה שכבר בוחרים בתחום לא מייעדים את עצמם לשירות הציבורי. עוד מאז הקורונה ברור שצריך תוכנית לאומית לשיקום מערך בריאות הנפש, ובטח בתקופה כזו. אחרת תוך עשור לא תהיה פסיכיאטריה בישראל". 

"מספר הפסיכיאטרים עלה בשנה האחרונה ב-1% בלבד. בעוד עשור לא יוותרו רופאים בתחום", אמרה ד"ר מרינה קופצ'יק, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, והדגישה כי מאז 7 באוקטובר המצב מחמיר. "אין חודש שאני לא שומעת שלפחות פסיכיאטר אחד עזב או עשה רילוקיישן לחו"ל. ואלה שכן יש, יוצאים מהשירות הציבורי. מחלקות פסיכיאטריות נראות על הפנים – הזנחה, צפיפות, אלימות, אנשים מתייאשים". 

אורית, אם ל-3 ילדים מתמודדי נפש, סיפרה על המצב הבלתי נסבל מהצד הזקוק לטיפול: "אם לפני שש שנים הייתי צריכה לחכות כחצי שנה לטיפול, בזמן הקורונה זה עלה לשנה, היום אפילו אין יומנים. בחג האחרון הילד הקטן שלי ניסה להתאבד. היה פסיכיאטר תורן רק ב-3 בתי חולים בארץ, הייתי צריכה לנסוע 50 דקות עם ילד במצב מסכן חיים בשביל רופא. במכתב שחרור אמרו לו שהוא צריך להחליף טיפול. אני צריכה לחכות עכשיו חודש עם ילד אובדני לא מתפקד בבית כדי לקבל טיפול חדש". 

"על הקופות לממן אגרת מיון פסיכיאטרי"

למרות המצוקה הגדולה, נראה שהמדינה מדשדשת לגבי פתרונות. שני מרקל-שרביט, סמנכ"לית הון אנושי במשרד הבריאות, אמרה שנדרשים כ-100 פסיכיאטרים חדשים מדי שנה רק כדי למנוע את הצמצום במספרם ביחס לקצב הפרישה (כאמור, בשנה האחרונה נכנסו למערכת 76 פסיכיאטרים חדשים בלבד), זאת ללא התחשבות בגידול האוכלוסייה ובגידול הצרכים ביחס למלחמה.

אך עם זאת, מרקל-שרביט לא נתנה תשובה ברורה לגבי המהלכים לשיפור המצב. "יש מהלך מצומצם בנושא שכר הרופאים, הפסיכיאטרים בראש סדר העדיפויות. אני לא יודעת לתת לוחות זמנים על הסכם השכר".  

תמר צ'ין, רכזת בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, טענה שאין נתונים ברורים לגבי המחסור, ושהמדינה עוד לא יודעת איך לתכנן את כוח האדם הרפואי. "משרד הבריאות צריך לדעת להגיד כמה צריך, והממשלה צריכה לייצר תוכנית לטווח ארוך".

עוד הוסיפה כי בריאות הנפש קיבלה תוספת חסרת תקדים בתקציב האחרון (מה שמומן על ידי העלאת מס הבריאות, על חשבון האזרחים), ושאם בכוונת המשרד לייצר שירותי מיון פסיכיאטרי – המדינה לא צריכה לממן את זה. "אין כוונה כי מבוטח ישלם אגרת מיון פסיכיאטרי, אך על הקופות לממן זאת". 

העלאת שכר הפסיכולוגים: לא רואים את סוף המו"מ

בתוך כך, נמשך המו"מ להסכם שכר עם הפסיכולוגים, ללא קביעת תאריך לסיומו, כך עולה מהדיון בוועדת הבריאות, שדנה גם בשכר הפסיכולוגים.

התברר כי המו"מ להסכם שכר חדש בעניינם נמשך בין האוצר, נציגי העובדים, ההסתדרות ומשרדי הבריאות והחינוך.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), הדגיש כי הוועדה דורשת מהממונה על השכר וכלל הצדדים השותפים, להשלים את הסכם שכר הפסיכולוגים לאלתר. משריקי דרש כי הוועדה תקבל דיווח בכל שבועיים מהממונה על השכר על ההתקדמות בהסכם השכר. 

בנוסף, נציגי הוועדה ביקשו לקבל ממשרד הבריאות בתוך שבועיים נתונים על מספר הפסיכולוגים שהצטרפו למגזר הציבורי, ועל מספר הפסיכולוגים שהגדילו את היקף משרתם בעקבות תוכנית המענקים, והבטיחו כי לא ירפו מהסוגייה ויקיימו דיוני מעקב.

ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ציינה את החובה להעלות את שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, ובפרט לפסיכולוגים החינוכיים, ואילו ח"כ ירון לוי (יש עתיד) תהה מדוע משרדי הבריאות והאוצר לא מציגים תוכנית מתוקצבת ומסודרת להעלאת שכר כזאת.

מאי שמואל, נציגת הממונה על השכר באוצר, הודתה בצורך בהסכם שכר ראוי, ולדבריה בימים אלה מתקיים מו"מ עם נציגי העובדים וההסתדרות, כולל לפסיכולוגים החינוכיים, והסכם הכולל לא רק שכר אלא גם תנאים ותקנים – הוא בהכרח ממושך וייחתם בשנה הקרובה. לדבריה, אין בידיה עדיין נתונים אם תוכנית המענקים לפסיכולוגים לשיבה למגזר הציבורי הצליחה, וכמה מהם שבו למגזר זה.

תמר צ'ין הוסיפה כי מתוקצבים מאות תקנים לפסיכולוגים מתמחים במגזר הציבורי – ואלה מולאו כולם.

יונית שולמן, פסיכולוגית קלינית, הציגה תלוש משכורת של עמיתה, בעלת ותק של 12 שנה – המקבלת 32 שקלים לשעה, כאשר במגזר הפרטי מקבלים פי עשרה. 

ד"ר יובל הירש, מהתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, הלין על התמשכות המגעים עם משרד הבריאות, והבהיר כי אין מחסור בפסיכולוגים בארץ, ותנאים טובים יחזירו רבים מהם למגזר הציבורי.

מיכל אנגלרט, סגנית מנהל אגף הפסיכולוגיה במשרד החינוך, הדגישה את המחסור של 30% בפסיכולוגים חינוכיים, ואמרה כי המשרד מעניק מענה למפונים, משפחות שכולות וילדים בחרדה – אך הסכם שכר בעניינם הוא הכרחי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!