יעל דיין, חברת הכנסת לשעבר במפלגת "העבודה", עיתונאית וסופרת, הלכה היום (שבת) לעולמה, בגיל 85. דיין נודעה בשל פעילותה למען קידום נשים ולהט"ב. בשנת 2022 זכתה בפרס מפעל חיים מהמשרד לשוויון חברתי.
דיין סבלה בשנים האחרונות ממחלת ריאות כרונית. היא אושפזה בבית החולים איכילוב כשהיא מורדמת ומונשמת בשנת 2020. בתפקידה האחרון שימשה כיושבת ראש המועצה העירונית מטעם סיעת תל אביב אחת שבראשות רון חולדאי.
בחודש פברואר בשנה שעברה, חברי וועדת החוקה הפסיקו את הדיונים לאחר שהתבשרו, בטעות, כי חברת הכנסת לשעבר הלכה לעולמה. משפחתה של דיין הבהירה כי היא עודנה בחיים.
דיין נולדה ב-12 בפברואר 1939 בנהלל לרות, אשת אופנה ומקימת 'משכית', ומשה – לימים הרמטכ"ל, שר הביטחון ושר החוץ. עוד בזמן לימודיה בתיכון החלה דיין בכתיבת טורים לעיתונים, ובמהלך הקריירה העיתונאית שלה פרסמה טורים ומאמרים ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב". דיין התגייסה לצה"ל ושירתה בדובר צה"ל, עד שהשתחררה בדרגת סרן.
בהמשך פרסמה דיין מספר ספרים רבי מכר, שעסקו בחייה האישיים והמקצועיים: "פנים חדשות במראה", "קנא בנפחדים", "אבק", "שני בנים למוות", "סיני, יוני 1967: יומן אישי", "שלושה שבועות של סתיו", "אבי, בתו" (שעסק ביחסיה עם אביה, משה דיין) ו"יש לי מה לומר".
בשנת 1967, ימים ספורים לאחר תום מלחמת ששת הימים, נישאה דיין לאיש מערכת הביטחון דב שיאון. לשניים נולדו בן ובת. במרץ 2003 נפטר שיאון.
דיין נבחרה לכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנת 1992, וכיהנה כחברת כנסת עד 2003. במהלך שנותיה בכנסת פעלה רבות בנושא איכות הסביבה, ואף עמדה בראש השדולה למען איכות הסביבה. כמו כן כיהנה כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ועמדה בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת רצח נשים בידי בני זוגן. דיין בעלת הרקע הביטחוני כיהנה גם כחברה בוועדת החוץ והביטחון, ופעלה רבות נגד אלימות כלפי נשים וסחר בשנים.
באוקטובר 1996, במהלך ביקור בחברון, שפך פעיל ימין תה חם על פניה של דיין. "הוא שפך עליי תה, אני מבקשת לעצור אותו", אמרה אז דיין למאבטחים. התוקף, ישראל לדרמן, נידון לשלוש שנות מאסר.
בשנת 2003 עברה, יחד עם יוסי ביילין, למפלגת מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שחר, ושובצה במקום ה-12 ברשימת המפלגה לקראת הבחירות. הרשימה זכתה לשישה מנדטים בלבד, וביילין ודיין נשארו מחוץ לכנסת. לאחר מכן פנתה דיין למישור המוניציפלי, ולאחר שנבחרה למועצת העיר תל אביב מטעם מרצ כיהנה כסגנית ראש עיריית תל-אביב ומחזיקת תיק הרווחה בעירייה.
בשנת 2008 פרשה דיין מרשימת מרצ והצטרפה לרשימת "תל אביב אחת" של ראש העיר המכהן רון חולדאי. לאחר הבחירות מונתה ליושבת-ראש מועצת העירייה ולמחזיקת תיק הרווחה בעירייה. בשנת 2013 לא נכלל שמה ברשימה שהתמודדה בבחירות.
מלבד פעילותה במסגרות הפוליטיות, השתתפה דיין בפעלות למען הסכם ז'נבה, שנחתם ב-2003. כמו כן דיין הייתה פעילה במגוון גופים למען השלום: שלום עכשיו, בת-שלום, המרכז הבין-לאומי לשלום והמועצה לשלום ולביטחון. דיין הייתה מהדמויות הבולטות במאבק.
ארגון הנוער הגאה 'איגי': "כואבות וכואבים את לכתה של אחת מחלוצות המאבק לשוויון מגדרי ולזכויות להט"ב בישראל. בכל תפקיד שכיהנה בו שברה את תקרת הזכוכית עבור כולנו, ואף הייתה הדמות הציבורית הראשונה שהופיעה באירוע רשמי של הקהילה. יעל מהווה עבורנו השראה למאבק על צדק ושבירת מוסכמות, נמשיך לנצור אותה בהיסטוריה הפמיניסטית, הלהט"בית והישראלית".
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית אורית סוליציאנו: "אנחנו מבכים את מותה של שותפה לדרך, שהובילה מאבקים פמיניסטיים רבים והביאה לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית. הייתה פורצת דרך והשמיעה קול חד על אלימות נגד נשים. נזכור אותה לעד".
