מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) שלושה דו"חות על התנהלות הממשלה בתקופת משבר הקורונה, מהם עולה ביקורת חריפה על התנהלות משרד הבריאות בנוגע לאיסוף נתונים על תופעות לוואי של חיסוני הקורונה, ועל ההיערכות להפיכת בדיקת האנטיגן כבדיקה מאבחנת רשמית בתקופת גל האומיקרון. עוד עולה מהביקורת שמתווים שננקטו במערכת החינוך, כמו בדיקות אנטיגן לתלמידים וניידות חיסונים בבתי הספר, לא היו ברורים דיים לצוותים החינוכיים והעמיסו עליהם עבודה נוספת.
הדו"חות שפורסמו היום ממשיכים סדרת ביקורות שפרסם המבקר באוגוסט 2021 על התמודדות הגופים השונים בישראל עם משבר הקורונה במגוון היבטים. הם מתמקדים בבחינת מהלכים ממשלתיים משמעותיים ומאוחרים יותר סביב ההתמודדות עם המגפה – מתן החיסונים לציבור, הרחבת השימוש בבדיקות האנטיגן ומתווי החינוך.
הדיווחים על תופעות הלוואי של החיסונים לא נבדקו במלואם
המבקר מציין שחיסון האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה היה אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם הנגיף, וישראל בהובלת משרד הבריאות אף הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שחיסנו נגדו, דבר שתרם במידה ניכרת להצלת חיי אלפי ישראלים.
אך יחד עם זאת, התגלו פערים משמעותיים במעקב אחר תופעות הלוואי שנגרמו מהחיסון, והמשרד לא עקב בזמן אמת אחרי המידע שהצטבר ועיבד אותו.
המבקר מצא כי במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ-82% מכ-354,200 הדיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה, שהעבירו אליו גורמים רפואיים כקופות החולים ובתי החולים – וזאת עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל"י (מאגר החיסונים של משרד הבריאות).
בנסיבות אלו, משרד הבריאות גיבש את תמונת המצב על אודות תופעות הלוואי, ומכאן על בטיחות החיסונים, בהתבסס על כ-55,000 דיווחים שהתקבלו ונקלטו מגורמים רפואיים וכן על הדיווחים שהתקבלו מערוצי דיווח נוספים מהם אסף המשרד נתונים. הרוב המוחלט מתוך כ-55,000 הדיווחים שקלט המשרד לאחר טיוב מגורמים רפואיים (ובעיקרם הצוותים הרפואיים בקופות החולים ובבתי החולים) היה על תופעות קלות, כגון צינון וכאב במקום ההזרקה, אולם היו גם תופעות משמעותיות יותר שנדרשו לתחקור, כגון דיווחים על הפרעות וסת בקרב נשים (כ-200 דיווחים) שלא תוחקרו סמוך למועד הדיווח עליהן.
בפועל תחקר המשרד כ-1,000 תופעות לוואי, שכרבע מהן (275 מקרים) היו מקרי מיוקרדיטיס ופרימיוקרדיטיס (דלקת קרום הלב), שהיו ברובם כרוכים באשפוז המטופל. כמו כן, חמישה מתוך 11 בתי החולים הכלליים-ממשלתיים לא קיבלו פניות להיזון חוזר ממשרד הבריאות ומול שלושה אחרים נעשה היזון חוזר במעט מקרים או שנעשה היזון חוזר במיוחד לגבי מיוקרדיטיס. מכאן עולה שהתחקור שעשה המשרד לא היה שלם.
עוד מצא המבקר שמשרד הבריאות לא עיבד את 33,000 הדיווחים שהתקבלו מהציבור הרחב על תופעות לוואי בשנת 2021 ולא ניתח אותם. כמו כן, כוח האדם המצומצם שעמד לרשות האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות לא אִיפשר זיהוי ואיתור של דיווחים שבהם נמסרו פרטים מזהים.
סוגיה נוספת שנוגעת לחיסונים היא ההסברה לציבור. מתחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020 עלה שיעור המתחסנים בישראל בשתי מנות חיסון בחדות עד לסוף מרץ 2021, שבו הגיע שיעור המתחסנים ל-50.9% מכלל האוכלוסייה. זאת לעומת האיחוד האירופי, שבו היה באותו מועד שיעור מתחסנים של 5.1%, ולעומת ממוצע עולמי של 1.8%. עם זאת, מאותו מועד החלה התמתנות בקצב המתחסנים בישראל: עד סוף נובמבר 2022 שיעור המתחסנים בשתי מנות חיסון היה 65.2%, לעומת שיעור של 72.9% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 63%.
מגמה דומה עולה גם בנוגע לחיסון השלישי – בישראל, שהייתה הראשונה שחיסנה בחיסון זה, הייתה עלייה חדה בשיעור המתחסנים עם תחילת מתן החיסון השלישי. בסוף נובמבר 2022 היה שיעור המתחסנים בישראל במנה השלישית 59.6%, לעומת שיעור של 60.6% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 33%.
בביקורת עלה כי שיעור המתחסנים במנת החיסון השלישית בקרב בני 60 ומעלה ביישובים שנבדקו בחברה הערבית ובחברה החרדית הגיע ל-60%-62%, לעומת שיעור של 86% בכלל האוכלוסייה.
בסקר שערכה לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) ביולי 2022 ציינו 25% מהמשתתפים כי אף אחד מהגופים שהם נשאלו עליהם בסקר (ובהם מומחים במערכת הבריאות, הממשלה ופיקוד העורף) לא נתפס כגוף אמין להעברת הנחיות. בחברה החרדית שיעור זה היה גבוה במיוחד, והוא עמד על 37%.
בביקורת עלה כי משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא פעלו כדי להסביר לציבור מה הן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים, לא גיבשו אסטרטגיה לטיפול במידע כוזב ולא הפעילו מנגנון מסודר ושיטתי לטיפול בו.
לפי בדיקה שערך המבקר, בתקופת חיסוני הקורונה עלה שיעור ההורים שהביעו חשש גם מחיסוני השגרה לילדיהם. בסקר שנערך נמצא כי כ-57% מההורים שהשתתפו בסקר של לפ"ם מאוגוסט 2022 הביעו חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים בכלל, לעומת כ-46% מההורים בשנת 2016. ואכן, בבחינת נתוני ההתחסנות של ילדים בחיסוני השגרה בשנים 2017 – 2022 עלה כי ניכרת ירידה בשיעור הילדים שחוסנו בשנים אלה.
המבקר העלה גם סוגיה נוספת לפיה הפורום של הצוות לטיפול במגפות (הצט"ם) כלל בתקופת הקורונה 101 חברים, ולכולם הייתה זכות הצבעה. לעומת זאת, בארצות הברית יש בוועדה המייעצת לענייני חיסונים 57 חברים, ול-20 מהם יש זכות הצבעה, ובאוסטרליה יש 23 חברים, ול-15 מהם יש זכות הצבעה.
עוד ציין המבקר שכמעט כל החברים בוועדות המייעצות בארצות הברית ובאוסטרליה שהם בעלי זכות הצבעה הם מומחים בתחום הבריאות, ובצט"ם בישראל כשליש מבעלי זכות ההצבעה אינם מומחים בתחום הבריאות. נוסף על כך, כמחצית (כ-47%) מחברי הצט"ם (הצוות המאוחד) – (48 חברים מתוך 101 החברים) הם בעלי תפקידים במשרד הבריאות, אשר עשויים להשתתף בהצבעות על המלצות משרד הבריאות.
הביקורת העלתה כי נושא קיום דיוני הצט"ם באופן פומבי לא הוסדר לפני תקופת הקורונה ולא במהלכה. בתחילת נובמבר 2021 נערך דיון פתוח לציבור של הצט"ם (הצוות המאוחד) בנושא מתן חיסוני קורונה לילדים בני 5 עד 11; הדיון שודר בשידור חי במרשתת. מלבד דיון זה, יתר 113 דיוני הצט"ם לא שודרו בשידור חי. לשם השוואה, בארצות הברית מקיימת הוועדה המייעצת ל-CDC את דיוניה בפומבי (בשידור חי).
לדעת המבקר, "אמון הציבור במערכת הבריאות, החשש מתופעות הלוואי של החיסון נגד קורונה, המידע הכוזב שהופץ בנושא החיסונים נגד קורונה – כל אלה היו חלק מהגורמים שעשויים להשפיע על התחסנות האוכלוסייה."
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות "להסדיר מערכת חכמה לניהול, מעקב ובקרה של הדיווחים על תופעות הלוואי המתקבלים מהמקורות השונים. המבקר ממליץ למטה ההסברה הלאומי, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים כמו משרד הבריאות, לגבש אסטרטגיה ותורת לחימה (תו"ל) להתמודדות עם הפצת מידע כוזב באירועי חירום אזרחיים דוגמת התפרצות פנדמיה."
בדיקות האנטיגן
למרות הגידול בקצב התפשטות מגפת הקורונה מגל לגל, משרד הבריאות לא נערך עד לינואר 2022 להרחבת מספר הבדיקות היומי לאבחון קורונה באמצעות תוספת של בדיקות אנטיגן מוסדיות על בדיקות ה-PCR – מה שהוביל לפריסה לא מיטבית של תחנות הדיגום ולהמתנה בתורים. במהלך רוב חודש ינואר 2022, שבו מספר בדיקות האנטיגן המוסדיות היה הגבוה ביותר, לא ביצע משרד הבריאות בקרות יזומות על תחנות הדיגום, ובכך הוא למעשה לא הבטיח בזמן אמת את איכות השירות שניתן לנבדקים.
המבקר מצא כי אף שכבר בספטמבר 2021 החלו להופיע סימנים המעידים על הצורך להוסיף את בדיקות האנטיגן המוסדיות למערך בדיקות הקורונה המאבחנות, עד ינואר 2022 לא נערך משרד הבריאות מראש להרחבת מספר הבדיקות היומי לאבחון קורונה, באמצעות תוספת של בדיקות אנטיגן מוסדיות כחלופה או כתוספת לקיבולת היומית המרבית של 200,000 בדיקות ה-PCR. היעדר תוכנית פעולה מתאימה הביאה להתקשרות מאוחרת עם ספקים, לפריסה לא מיטבית של תחנות הדיגום ולהמתנה ממושכת בתורים.
ב-23.1.22, היום שבו היה המספר הגבוה ביותר של המאומתים (85,283), היה מספר הבדיקות 278,549. לעומת זאת, באותו היום (23.1.22) מספר תחנות הדיגום עמד על 519 תחנות, והוא הגיע לשיאו רק לאחר ארבעה שבועות ב-20.2.22 – 834 תחנות דיגום, בשעה שגל התחלואה כבר היה לקראת סוף מגמת הדעיכה. מכאן שהמענה של פריסת תחנות נרחבת לביצוע הבדיקות הגיע בשלב מאוחר מהנדרש.
ההמתנה בתחנות הדיגום לבדיקות האנטיגן המוסדיות במהלך גל האומיקרון הייתה, על פי תפיסת הציבור, ממושכת יתר על המידה. מתוך 330 התייחסויות שעלו במסגרת השיח ברשתות בנוגע לתנאים בתורים, כ-57% מהגולשים התייחסו לזמני ההמתנה בתורים, וכ-90% מהם העידו על המתנה בתורים ארוכים מאוד; מסקר ההורים עלה כי 68% מהמשיבים ציינו שהמתינו בתור יותר מ-15 דקות, הזמן שהוגדר למתן השירות במסגרת המכרז החדש. קרוב לחמישית מכלל המשיבים ציינו שהמתינו יותר משעה.
בכ-38% מהבקרות (ב-27 מתוך 71) שביצע משרד הבריאות בזמן אמת בנושא לא הייתה התאמה בין דיווחי ספקי הבדיקות באתר האינטרנט של המשרד על העומסים בתחנות הדיגום ובין העומסים כפי שעלו בממצאי הבקרה.
עוד נמצא כי התנאים הפיזיים בתחנות הדיגום לא היו מיטביים: לפי נתוני משרד הבריאות בנוגע לינואר-אפריל 2022, ברוב (70%) תחנות הדיגום שבהן הוא ביצע בקרה על נושא זה, לא הייתה הפרדה של התורים בין הנבדקים ולא הוצב שילוט מתאים, זאת שלא בהתאם להנחיית משרד הבריאות לספקים. כ-53% מההורים שהשתתפו בסקר השיבו כי ההגנה על תחנות הדיגום מפני גשם או שמש הייתה מועטה או כלל לא התקיימה.
בביקורת עלו פערים בפריסת תחנות הדיגום. כך למשל, ב-2.1.22, בסמוך למועד שבו עדכנה הממשלה לראשונה את מדיניות הבדיקות בעקבות התפשטות גל האומיקרון, היו 168 יישובים באזורי הפריפריה, שבהם מתגוררים כ-220,000 תושבים בסך הכול, הממוקמים במרחק העולה על 15 ק"מ מתחנות הדיגום. נוסף על כך, ב-16.1.22, שיא הבדיקות בגל האומיקרון, ברהט ובקריית אתא לא היו תחנות דיגום כלל – ואילו ביבנה ובנס ציונה, יישובים עם מספר תושבים קטן יותר באזור המרכז, פעלו ארבע תחנות בתאריך זה. בשלושה מועדים שנבדקו עד להפעלת המכרז החדש לביצוע בדיקות האנטיגן בסוף ינואר 2022, נמצא כי בכ-40% מהיישובים (37 – 38 יישובים) באזורי הפריפריה, שבהם מתגוררים יותר מ-10,000 תושבים, לא הייתה תחנת דיגום.
עוד נמצא כי במהלך רוב חודש ינואר 2022, שבו מספר בדיקות האנטיגן המוסדיות היה הגבוה ביותר, לא ביצע משרד הבריאות בקרות יזומות על תחנות הדיגום, ובכך הוא למעשה לא הבטיח בזמן אמת את איכות השירות שניתן לנבדקים.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות להכין מראש תוכנית שתאפשר למערכת הבריאות מעבר מהיר מעת שגרה לעת חירום עם התפתחות פנדמיה, להכין תרחישים אפשריים להתפתחות גלי התחלואה, לתת מענה מתאים לכל תרחיש ולהבטיח שקיפות של מידע ונתונים אמינים ההכרחיים לידיעת הציבור.
חיסונים ובדיקות במערכת החינוך: המתווים לא יושמו והעמיסו על הצוותים
לקראת שנת הלימודים תשפ"ב, בתחילת ספטמבר 2021, החליטה הממשלה לפתוח את כל בתיה"ס לאחר כשנה במהלכה פעלה מערכת החינוך בלמידה מרחוק בשל מגפת הקורונה. על פי החלטות הממשלה והנחיות משרד הבריאות, האמצעים המרכזיים שנועדו לאפשר את החזרה המלאה ללימודים היו מתווים לחיסון התלמידים בבתיה"ס וכן מתווים לביצוע בדיקות אנטיגן מהירות.
המבקר מצא כי נכון למועדי סיום הפעלת מתווי החיסונים בביה"ס חוסנו אומנם במסגרתם בבתיה"ס כ-99,000 תלמידים בכל הגילים, אך מדובר בשיעור נמוך יחסית של התחסנות בקרב התלמידים בבתיה"ס בשנים 2021 – 2022, רק כ-4% מכלל התלמידים (2.3 מיליון תלמידים) וכ-9% בלבד מאוכלוסיית התלמידים המחוסנים (1.1 מיליון תלמידים מחוסנים), זאת לעומת כ-91% מהתלמידים המחוסנים שהתחסנו בקהילה.
כמו כן, רק 429 בתי"ס מתוך יעד של 1,500 בתי"ס השתתפו במתווי החיסונים של בני 5 – 11 באמצעות ניידות חיסון בבתיה"ס (כ-29% מהיעד). רק 1,314 בתי"ס מתוך 2,636 בתי"ס שהוגדרו כיעד (כ-50% מהיעד) התחסנו באמצעות מתווה אחיות שירותי בריאות התלמיד בבתיה"ס. השיעור הנמוך של התחסנות התלמידים במסגרת מתווי החיסונים שהופעלו בבתיה"ס משקף כי המתווים לא השיגו את יעדיהם.
באופן דומה, גם תרומת מתווי הבדיקות הייתה נמוכה והשתקפה הן בשיעור הנמוך של ההשתתפות במתווים אלה (12% מבתי"ס השתתפו במתווה "מגן חינוך" ו-13% מהכיתות השתתפו במתווה "כיתה ירוקה") והן בשיעור הנמוך של הצהרות ההורים שהוגשו במסגרת מתווי הבדיקות – כך לדוגמה במתווה "בודקים ולומדים" עמד שיעור הצהרות ההורים על 21% בממוצע ליום שבו הופעל המתווה – כלומר, 79% מההורים לא הגישו לבתיה"ס את ההצהרות על תוצאות בדיקות האנטיגן כנדרש. בקרב ההורים המשתייכים לחברה החרדית או הערבית, שיעור זה אף היה גבוה יותר (הגיע עד כדי 98% בחברה החרדית באחד מימי הבדיקה במתווה "בודקים ולומדים", כפי שעלה בבדיקה שערך משרד החינוך);
לפי המבקר, בעת התמודדות עם משבר הקורונה לא הופעלה התוכנית הלאומית להיערכות לתרחיש פנדמיה ("נחשול בריא"). לפיכך, המשימות שהוטלו על משרד החינוך עם התפרצות המגפה כללו לא רק משימות שנקבעו באסדרה הקיימת, אלא גם פעולות שהמשרד לא הכירן, כדוגמת הפעלת מתווי החיסונים והבדיקות וניהול כולל של האירוע במערכת החינוך. משרד החינוך לא היה ערוך ומוכן למשימות אלו ולא הייתה לו תוכנית פעולה שפרטה את הפעולות שיש לבצע, הוא גם לא תורגל בהפעלתן.
מהתשובות של המנהלים וההורים שהשתתפו בסקרים שהפיץ משרד מבקר המדינה עולה כי אף שמשרד החינוך קבע לעצמו קווים מנחים לניסוח והפצה של הנחיות ונהלים, בפועל, לשיטתם של 70% מהמנהלים משרד החינוך הפיץ את הנחיותיו ונהליו בעיתוי שלא איפשר היערכות מוקדמת לביצוע המטלות הנדרשות במתווי החיסונים והבדיקות. כמו כן לשיטתם של 56% מהמנהלים ושל 53% מההורים ההנחיות לא היו ברורות דיין, מה שהקשה על ביצוען.
המבקר קובע ש"יכולת מנהל ביה"ס וצוותו להתמסר בעת מגפת הקורונה לתפקידם העיקרי – פדגוגיה וחינוך, נפגעה בשל כך שבתיה"ס העל-יסודיים לא היו זכאים למימון נאמן קורונה ולכן את המשימה בפועל הם ביצעו בעצמם."
מנהל ביה"ס וצוותו נדרשו גם לארוז ערכות לבדיקות אנטיגן לערכות אישיות ולחלקן לתלמידים, דבר שגזל מהם זמן רב (כארבעה ימי עבודה עבור מבצע אריזה). בחלק מהמקרים חסרו ערכות לחלוקה לתלמידים, במקרים אחרים חסרו בערכות רכיבים הנדרשים לביצוע הבדיקות (יותר מ-20% כפי שעלה מסקר ההורים). כמו כן בשל מחסור בערכות בדיקה נותרו תלמידים רבים ללא בדיקות (עד כדי מחסור של 76% במתווה בודקים ולומדים כפי שהצביע מחקר של לפ"ם), באופן שלא איפשר להם להשתתף במתווים כל עוד לא רכשו בדיקות מכספם הפרטי. אי-הפעלה מלאה של מתווי הבדיקות פגעה ביעילות המתווים ובהשגת המטרה שלשמה גובשו – איתור תלמידים מאומתים, קטיעת שרשרות ההדבקה והמשך הלימודים הרציפים בביה"ס.
במתווה החיסונים באמצעות ניידות, נקבע שלשם הפעלתו נדרש רף מזערי של 50 אישורי הורים שרק עמידה בו איפשרה להזמין ניידת חיסונים ולהשתתף במתווה. כ-32% מהמנהלים ציינו בסקר כי הסיבה העיקרית לכך שלא הופעל המתווה הייתה היעדר אישורי הורים המעידים על הסכמתם שילדם יתחסן במסגרת המתווה.
לפי המבקר, "פעולות ההסברה שנקטו משרד החינוך ובתיה"ס בכדי לשכנע את ההורים לאשר את השתתפות ילדיהם במתווי הבדיקות והחיסונים לא התקיימו בכלים הרלוונטיים והנפוצים ביותר להורים ולילדיהם, למשל באמצעות הרשתות החברתיות. שימוש בכלים מעין אלו היה מאפשר להגדיל את היקף החשיפה של ההסברה ולייעל אותה. בפועל, כ-40% מ-233 ההורים שהשיבו לסקר ושלא חיסנו את ילדיהם נמנעו מחיסון הילדים בשל סיבות הנובעות באופן ישיר או עקיף מהסברה לא יעילה (הפחד מחיסון חדש וחוסר במידע, חוסר הבנה של סכנות הקורונה וחוסר הבנה של היתרונות המצדיקים חיסון)."
המבקר אנגלמן ממליץ למשרדי החינוך והבריאות "להפיק לקחים מאופן יישום מתווי בדיקות וחיסוני התלמידים, לפעול לתיקון הליקויים ולבחון את אופן יישום ההמלצות, זאת בראייה צופה פני עתיד, לצורך הגברת אפקטיביות מתווי הבדיקות והחיסונים במקרה של התפרצות נוספת של הקורונה או מגפה פנדמית אחרת."
משרד הבריאות: "ישראל הייתה המדינה הראשונה שהובילה מבצע חיסונים מפואר, פעלנו בשקיפות לאורך כל הדרך"
במשרד הבריאות הגיבו לדו"ח: "משרד הבריאות מכבד את עבודת מבקר המדינה וילמד עוד את המסקנות, אולם הדו"ח אינו משקף את עבודת המשרד במגיפה או את המציאות איתה התמודדו מערכות הבריאות בעולם כולו ובישראל בפרט. למרות הנאמר בדו"ח, קיבלה מדינת ישראל שבחים ברחבי העולם על התמודדותה עם מגיפת הקורונה והמשרד גאה בפועלו ובצוותים המקצועיים והמסורים.
"העולם המדעי והרפואי עמד בפני מגיפה בהיקף חסר תקדים שסיכנה חיים של כלל האוכלוסייה ודרשה פיתוח של חיסון חדש בזמן מועט. החיסונים נגד וירוס הקורונה הצילו חיים רבים בישראל ובעולם כולו, והפכו פנדמיה קטלנית למחלה ברת מניעה וטיפול. בעיצומה של מגיפה עולמית, פעל משרד הבריאות ביעילות ובמקצועיות, ניהל שיח עם רשויות הבריאות בעולם ובכללן ה-FDA וה-CDC, הפיק לקחים תוך כדי תנועה שהובילו להחלטות בשטח, על מנת לשמור על בריאות הציבור. בשל פעולות אלו מדינת ישראל הייתה הראשונה שהתחסנה והובילה מבצע חיסונים מפואר, הראשונה שעלתה על תופעות לוואי ושקיבלה החלטות שהובילו את כל העולם.
בנוגע לדיווח תופעות הלוואי מהחיסון נגד קורונה: "מדינת ישראל הייתה הראשונה לזהות ולדווח על תופעת הלוואי של חיסוני mRNA – דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ופרסמה בשקיפות לציבור בישראל ובעולם. הדבר התאפשר בזכות מערכת הדיווח על תופעות לוואי של תרופות וחיסונים שקיימת במשרד הבריאות שנים רבות, עוד טרם מגיפת הקורונה, בה מדווחות תופעות הלוואי ע"י צוותים רפואיים ישירות למשרד הבריאות.
משהחלה מגפת הקורונה יזם המשרד הקמת מערכת דיווחים ממוחשבת נוספת על מנת להקל על הדיווח, ובמקביל המשיך הניטור במערכת הרגילה תוך כדי מעקב ידני אחר הדיווחים. כלל הדיווחים שהתקבלו בממשק מקופות החולים נבדקו.
מאחר שהיו עשרות דיווחים שלא היה בהם פרטי מידע קריטיים או שלא היו קשורים כלל לחיסוני קורונה סוכם כי הדיווחים יהיו באופן שבו ידווחו ידנית וינותחו ע"י עובדי משרד הבריאות. בנוסף, בכדי לשפר את הדיווח ישירות מאזרחים הקים המשרד במהלך המגיפה טופס מזוהה בו ניתן לדווח על תופעת לוואי לאחר חיסון קורונה וגייס צוות מקצועי נוסף לנתח בזמן אמת את הממצאים. גם אלו פורסמו בשקיפות מלאה לציבור. המשרד עובד גם כיום על שיפור המערכת הממוחשבת על מנת להקל על דיווחי תופעות לוואי בשגרה אולם חשוב להדגיש שגם בזמן אמת עקב המשרד אחר דיווחי תופעות לוואי בעולם בהשוואה למה שעלה במערכת הניטור בישראל והיתה הלימה מוחלטת בממצאים.
"יש לציין שמשרד הבריאות פעל בשקיפות לאורך כל הדרך אל מול הציבור ומקבלי ההחלטות, וכן פעל ופועל גם היום על מנת להמשיך ולעודד את התחסנות האוכלוסייה, זאת על מנת למנוע פגיעה משמעותית בבריאות הציבור וכן להציל חיים."
בנוגע לצוות הטיפול במגפות: "הצוות לטיפול במגיפות מתכנס באופן קבוע על מנת לתת המלצות למשרד הבריאות, וחברים בו נציגים מבתי החולים, קופות החולים, מעבדות ועוד. מטבע הדברים, מאחר והיה מדובר במגיפה בסדר גודל עולמי, שהשפיעה על כל תחומי החיים של כל אדם בישראל ובעולם, הורחב הצוות על מנת לוודא שקיים ייצוג למגוון תחומים שהיו משמעותיים ביותר בקבלת המלצות בעת המגיפה. במבחן התוצאה גודל הצט"מ לא היווה מחסום אלא כוח, כאשר המלצות הצט"מ הובילו להחלטות הנכונות של משרד הבריאות, בצורה מהירה, מבוססת נתונים ויעילה, כך שההשוואה לוועדות אחרות שפועלות בעולם אינה מדויקת. בעקבות פעילות הצט"מ משרד הבריאות הישראלי היה הראשון בעולם לקבל החלטות קריטיות, מהירות ויעילות על סמך נתונים בזמן אמת.
"יש לציין כי המשרד פעל ופועל בשקיפות על מנת לתת לציבור את מלוא המידע הן בשגרה והן בחירום. בנוסף, פועל המשרד בדרכים רבות על מנת להגדיל את הכיסוי החיסוני בחיסוני השגרה, וזאת על ידי הגברת שעות החיסון בטיפות חלב, בייחוד באזורים המתאפיינים באחוז כיסוי חיסוני נמוך, ביישוג אקטיבי של בלתי מחוסנים ובהסברה על חשיבות החיסונים במניעת מחלות."
