מכללת תל חי עורכת השנה את 'ימי המתעניינים' שלה על הדשא של פארק זאפה בתל אביב, במקום בקמפוס הירוק בגליל העליון שהפך לשטח צבאי סגור. "אמרנו לעצמנו שנעשה את זה במקום עם ירוק ועצים", מספרת אחת מחברות הסגל, "וננסה לשחזר לפחות חלק מהאווירה". במכללה, שהשבוע הוחלט שתהפוך ל'אוניברסיטת קריית שמונה והגליל', מזמינים את הסטודנטים החדשים להירשם ללימודים, בלי לדעת אם הם יתקיימו בקמפוס, או על מסכי הזום כמו בשנה הנוכחית.

המכללה פונתה בראשית המלחמה, והלימודים שהחלו בינואר מתקיימים בזום או ב'למידה היברידית' – מפגשים בקמפוס קצרין של המכללה או בקמפוסים של מוסדות אחרים ברחבי הארץ. גם מרבית המרצים והסטודנטים פונו. כמו שאר מפוני הצפון, אין להם שום ודאות מתי יוכלו לחזור לבתיהם. אבל בהנהלת המכללה מאמינים שכשזה יקרה, יהיה לה תפקיד מרכזי בשיקום אזור הצפון ובהצמחתו מחדש.

"בזום אתה לא מכיר סטודנטים אחרים או נפגש איתם"

"זו ממש לא החוויה שתכננתי", מספר יובל מולגן, סטודנט לביולוגיה חישובית, ומפונה מכפר יובל שבגליל העליון. "ללמוד 24/7 בזום, לחפש לך מגורים תוך כדי הלימודים. גם חווית הלמידה לא כל-כך טובה – הורידו עומס, מורידים חומר, אבל בפועל אנחנו לומדים פחות זמן ופחות טוב".

באוקטובר האחרון עמד מולגן להתחיל את שנה א' במכללה יחד עם 1,200 סטודנטים חדשים. "באתי לכאן בעיקר בשביל החוויה הסטודנטיאלית ושל הצפון, וכי שמעתי שהמורים בתחום שלי טובים".

ב-7 באוקטובר הוא נקרא לגדוד החי"ר שלו למילואים של חודשיים, במהלכם הוא פונה מביתו. כשחזר מהמילואים, נפתחה שנת הלימודים מרחוק. "היה אתגר לחזור ללימודים. כן התחשבו בנו, נתנו הקלות, שאלו אם אני צריך חונך, עוד מועדי ב', זמן הגשות. יש גיבוי בקטע הזה, אבל הלמידה בזום עדיין קשה. בגלל הזום גם אין כל כך אווירה סטודנטיאלית, אתה לא מכיר סטודנטים אחרים או נפגש איתם."

"אנחנו לא מוותרים"

"המצב שלנו לא פשוט בכלל", מספר אריק דיין, חבר הוועד המנהל של המכללה ויו"ר צוות האסטרטגיה שלה. "יש לנו אלפי סטודנטים מפוזרים בכל רחבי הארץ, אלף מתוכם היו או עודם במילואים. אנחנו עושים איתם מפגשים אישיים מדי פעם לוודא שהם מסתדרים, אבל מדובר באנשים שעוברים ממקום למקום, זה מאוד לא פשוט להישאר בקשר.

"תזכור שגם אני מפונה, רק אתמול נסעתי לראות מה קורה בבית שלי בהגושרים; ויש לנו גם סגל שכמעט כולו מפונים, שמתאמצים לתת מענה ואפילו לעשות מפגשים פיזיים במקומות שבהם הם נמצאים, כדי שלחלק מהסטודנטים יהיו גם קצת מפגשים פנים אל פנים. אבל אנחנו לא מוותרים, וממשיכים גם את הלימודים וגם את התהליך של ההשתדרגות לאוניברסיטה".

מכללת תל חי. "אנחנו מייצרים אלפי מקומות עבודה, ועשרות מיליוני שקלים של שווי לאזור שצריך להשתקם ממלחמה" (צילום ארכיון: דבר)

כשדיין נשאל איך הוא רואה את שנת הלימודים הבאה במכללה, הוא חוזר לקרב ההיסטורי על תל חי מלפני יותר ממאה שנה, שהפך לסמל. "יש לנו תפקיד כמו של תל חי פעם: חשוב שמיד ביום שאחרי המלחמה, כשיהיה, בתקווה, בטחון שוב, נשוב לשם בתור מוקד שאצבע הגליל וקריית שמונה יכולות לצמוח בעזרתו ולהצמיח מחדש.

"זה עניין של שליחות. אנחנו מקום העבודה הגדול ביותר באצבע הגליל, חמשת אלפים סטודנטים, 1,500 אנשי סגל. אנחנו מייצרים אלפי מקומות עבודה, ועשרות מיליוני שקלים של שווי לאזור שצריך להשתקם ממלחמה".

הממשלה שותפה לתהליך הזה?
"בהחלט כן. בממשלה מבינים את החשיבות של הדבר הזה, ושר החינוך אישר את הקמת הוועדה שתוביל את תהליך ההפיכה לאוניברסיטה. הממשלה גם תומכת בנו בתפעול של כל המערך הזה, וחילקה לכל הסטודנטים מלגה של שנת לימודים חינם על השנה האחרונה.

"כמו שאתה מבין מהחלטתו של השר, גם הממשלה מבינה שאנחנו אבן מרכזית לא רק בשיקום אלא בהצמחה חדשה של הגליל. ההפיכה של תל חי לאוניברסיטה תאפשר לקריית שמונה להפוך לעיר סטודנטים, והיא חלק ממהלך של להביא אליה גם רכבת, להקים עוד תשתיות אגרו-טק ולהצמיח את האזור ב-10 או 20 אלף איש."

מתי לדעתך תחזרו לקמפוס?
"אני מקווה שבקרוב הביטחון יחזור לצפון, ונוכל לחזור ולהגשים את זה. יש כאן הרבה גורמים, הרבה חיבורים, ערים, עיירות, קיבוצים וכפרים. רק ביחד נצליח".