"בשביל נורמליזציה צריך להגיע לרגיעה, ואחרי שנסיים למגר את גדודי חמאס ברפיח תהיה הפחתה בלחימה", כך אמר היום (שני) צחי הנגבי, ראש המטה לביטחון לאומי בכנס של המכון למחקרי בטחון לאומי (INSS) שנערך באוניברסיטת תל-אביב. הנגבי התייחס גם ללחימה ברפיח לאחר הצו של בית הדין לצדק בהאג (ICJ) ואמר כי הצו אינו אוסר כל פעילות מבצעית ברפיח, אלא אוסר על ישראל להשמיד את הפלסטינים כקבוצה אתנית, "דבר שבכל מקרה אנחנו לא עושים ולא מתכננים לעשות. זהו צו פתלתל שלא מונע מאתנו להמשיך במיגור חמאס, גם ברפיח" לדברי הנגבי.

כשנשאל לגבי השליטה ברצועת עזה לאחר תום הלחימה אמר כי לפי צה"ל תידרש לחימה לפחות עד סוף 2024 כדי למגר את הכוח הצבאי של חמאס, ולכן מוקדם מדי להכריע מי ישלוט ברצועה לאחר מכן. "כרגע אף אחד לא מוכן לקחת לידיו את השלטון האזרחי כי כולם מפחדים מחמאס. עוד מוקדם מדי. בבוא העת נחליט מה נכון מבין החלופות".

הנגבי ציין כי ישנן חלופות רבות ומגוונות לשלטון האזרחי בעזה, "ממשל צבאי, רשות מקומית, חמולות, ארגוני סיוע, סוכנים מקומיים, הרשות הפלסטינית, סיוע של ארגונים בינלאומיים ומדינות ערב, ואולי גם שילוב של כמה מהחלופות הללו לפי מתכונת שתיקבע כשזה יהיה מתאים".

"מחיר הנורמליזציה עלה עבור ישראל, אבל גם עבור סעודיה"

"אחת ההשלכות של 7 באוקטובר היא שמחיר הנורמליזציה עלה" אמר ד"ר יואל גוזנסקי, ראש הזירה האזורית ותוכנית המפרץ ב-INSS. "המחיר עלה עבור ישראל, אבל גם עבור סעודיה. הסעודים נדרשים כעת לקחת אחריות על עזה במידה כזו או אחרת, דבר שלפני 7 באוקטובר הם לא נדרשו. בנוסף לכך הם נדרשים גם לשלם מחיר מול דעת הקהל הביתית, והערבית בכלל, שהקצינה את עמדתה המקדמית נגד הנורמליזציה".

"כעת 95% מאזרחי מדינות המפרץ, כולל סעודיה, מתנגדים לנורמליזציה, לכן אם שואלים את יורש העצר הסעודי מוחמד בן-סלמאן אם הוא מעונין בנורמליזציה עם ישראל הוא אומר שלא, הוא איננו מעוניין בכך. הסיבה שהוא מוכן לעשות נורמליזציה היא בשביל מה שהוא יקבל מארה"ב. בגלל שהמחירים שהסעודים נדרשים לשלם עלו, אז גם המחירים שהם דורשים מאיתנו עלו. הסעודים דורשים כעת צעדים בלתי הפיכים לקראת מדינה פלסטינית. הם שבעי הבטחות ולהערכתי לא יהיו מוכנים להסתפק בהן. הם מעוניינים בצעדים בלתי הפיכים", כך לפי גוזנסקי.

לדבריו, ישראל מקווה להשיג בהסכם נורמליזציה כמה הישגים: יחסים עם הכלכלה הגדולה ביותר באזור – סעודיה היא המדינה היחידה מבין עשרים הכלכלות הגדולות בעולם שאין לה קשרים רשמיים עם ישראל. בתחום המדיני, ישראל מקווה שסעודיה ובעקבותיה מדינות ערביות נוספות יפעלו ברצועת עזה. גוזנסקי הסביר כי הסעודים אינם מעוניינים בכך וזהו מחיר עצום עבורם לשלם. בטווח הארוך, הכרה סעודית בישראל תוביל לקבלה גדולה יותר של ישראל באזור, בקרב מדינות ערב ומדינות האסלאם.

לישראל עשויים להיות גם הישגים ביטחוניים מהמהלך, על פי גוזנסקי: "ראינו רמז לכך בתקיפה האיראנית. זה היה רק רמז ואפשר לקבל הרבה יותר בתחום הביטחוני". כמו כן, גוזנסקי סבור שהסכם נורמליזציה יחזק את מעמדה של ארה"ב באזור על פני סין, רוסיה ואיראן, מה שיביא למעין אפקט בומרנג ויחזק גם את מעמדה של ישראל כחלק מהברית האזורית.

"ההתקדמות של היחסים תהיה תלויה בפתרון שתי המדינות"

לצד התועלת שישראל עשויה להפיק מכך, הסכם נורמליזציה ידרוש גם תשלומי מחיר. הדרישה המוכרת יותר היא שישראל תקדם את פתרון שתי המדינות, אך זה אינו המחיר היחיד.

הסעודים מתעקשים להעשיר אורניום בשטחם. חלק מעסקת החבילה של הסכם הנורמליזציה הוא אישור  לסעודים להקים "כור גרעיני לצורכי שלום". זה מחיר שישראל צריכה לשלם, לדברי גוזנסקי. החשש הוא שמדינות נוספות יבקשו זאת – למשל איחוד האמירויות וטורקיה. גם בתחום הנשק הקונבנציונלי, סעודיה דורשת מהאמריקאים נשק מתקדם "שובר שוויון". גוזנסקי סבור שיש לכך השלכות אזוריות כבדות משקל.

"איזה מודל של נורמליזציה נקבל? אני חושב שלא נקבל את המודל האמירתי של יחסים חמים", אמר גוז'נסקי. "הסעודים ילכו בהדרגה מול ישראל, זה יימשך שנים. ההתקדמות של היחסים תהיה תלויה במידה רבה בהתקדמות פתרון שתי המדינות".

"יש שנאה ברמה פסיכופתית, אי אפשר להתעלם מזה בדיון על תהליך מדיני"

רות וסרמן לנדה ממכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, ניסתה להתמודד עם השאלה: מדוע ישראל מפחדת כל כך להתניע תהליך מדיני בנושא הפלסטיני?

"יש פחד פוליטי לדבר לקהל גדול שחווה קטסטרופה בשביעי באוקטובר. קשה להסתכל לאנשים בעיניים ולשכנע אותם שיש עם מי לדבר. אני אישית לא חושבת שיש עם מי לדבר בנקודת הזמן הזו, וזה דבר שלא קל לומר. אני לא אומרת את זה מפריזמה פוליטית או פופוליסטית. אני אומרת את זה בכאב. אנחנו חשופים למצב קשה מאוד: הסתה. שנאה. חינוך. מסרים שהם סופר אנטי-ישראלים. השנאה שמוזנת לציבור הערבי לתוך הורידים נגדנו כל כך מטורפת שמתאפשר לילד להתקשר לאמא שלו ולהשוויץ על רצח של יהודים. זו שנאה ברמה פסיכופתית. אי אפשר להתעלם מהדבר הזה בכל דיון על תהליך מדיני או נורמליזציה. חייבים לשים את הדרישה הזו כדבר מקדים: הפסקה של ההסתה המטורפת נגדנו. זה לא רק בעזה, זה גם ביהודה ושומרון, בירושלים המזרחית, בירדן."

וסרמן טוענת שלא ניתן להביא לנורמליזציה לפני הכרעה צבאית מול חמאס: "אף אחד לא מעוניין בנו כחלשים. אף אחד לא זקוק לישראל חלשה. הם צריכים אותנו רק ככוח חזק ומוביל, ובשביל זה אנחנו חייבים להחזיר את הביטחון לתושבי הארץ. הנושא של הכרעת חמאס הוא המפתח היחיד בכל הזירות הדיפלומטיות באזור – גם מול ירדן ומצרים."

קידום יחסים בהסכמים קטנים

אשר פרדמן ממכון משגב הציע צעדי ביניים מוגבלים של קידום יחסים בהסכמים קטנים, עד להגעה למצב מלא של נורמליזציה. לטענתו, נורמליזציה מלאה עם הסעודים מחייבת את מיטוט חמאס, ולגיטימציה כלשהי שהסעודים יזכו לה מהפלסטינים. "זה לא חייב להיות הרש"פ. זה יכול לבוא גם מהחמולות, מדחלאן או מכל גורם אחר שהפלסטינים יראו בו כתובת, אבל חובה שתהיה לגיטימציה פלסטינית כלשהי כדי שניתן יהיה לקדם את הנורמליזציה". לדבריו, אלו לא דברים שניתן לקדם בטווח המיידי, אולם אפשר לקדם צעדי ביניים פומביים עם סעודיה – צעדים שהם פחות מנורמליזציה מלאה, אך יוצרים תנועה לכיוונה. "יכולים להיות גם צעדי ביניים בנושא המסחר – למשל סחורות שמועברות באמצעות נהגים ירדנים בין סעודיה לנמלים בישראל".