בשליש מהמימון שהובטח – תוכנית 'צפונה' עבור מפוני הצפון עברה בממשלה וצפויה לעבור בכנסת עד סוף יוני. סך עלות התוכנית צפוי לעמוד על כ-3.5 מיליארד שקלים, אך בהחלטה הנוכחית יוקצו פחות ממיליארד שקלים – וגם סכום זה יעמוד בדרישות מחמירות להוצאה לפועל עד סוף השנה הנוכחית.
הממשלה אישרה אמש (שני) תוכנית מענקים שתעבור באופן מיידי לתושבי הצפון בעלות של כ-980 מיליון שקלים, שאמורה לצאת לפועל עד סוף שנת התקציב הנוכחית. התוכנית הוגדרה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כפתרון הנדרש לטווח הזמן המיידי, וזו הסיבה ככל הנראה מדוע לא אושר כל התקציב שהובטח.
כאמור – על מיליארד השקלים שיוכלו לצאת מרגע שהתוכנית תאושר בכנסת, להיות בשימוש עד סוף השנה הנוכחית, כחצי שנה בלבד. מדובר באתגר לא פשוט, זאת לנוכח העובדה שהמדינה בחרה שלא להקים מנהלת לטובת העניין, בדומה לתוכנית שיקום העוטף, וכוח האדם המרכזי שלה יהיה מצומצם. הכספים שלא בהם לא ישתמשו בחצי השנה הקרובה יידרשו בהחלטות ואישורים נוספים מול משרד האוצר בהמשך כדי להיות ממומשים.
תלמידים יירשמו לבית ספר ביישובם וגם בעורף
על פי דבריו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קרן, התוכנית תקדם מתווה רב-שנתי לשיקום וחיזוק יישובי הצפון תחת מטה 'שחר לצפון' שימוקם במשרד ראש הממשלה במתכונת של צוות מנכ"לי ומטות משרדים.
לשם מימוש כלל הכסף שהובטח לשיקום הצפון, סכום העומד כ-6 מיליארד שקלים, משרד האוצר יצטרך לגבש תוכנית נוספת ולמצוא עבורה מקורות תקציביים נוספים שייפרסו בין השנים 2025 ל-2029 ויידרשו להחלטות ממשלה עתידיות.
תוכן ההחלטה הגיע לאחר שבועות של דיונים וחוסר הסכמות בין משרד האוצר למשרדי הממשלה, ובעיקר בין משרד ראש הממשלה, האמון על ביצוע התוכנית, לראשי היישובים. נוסח ההחלטה מבקש את העברתם המיידית של 109 מיליון שקלים לקידום פתיחת בתי הספר בצפון עבור תלמידים לא מפונים ופתיחת מוסדות חלופיים לתלמידים המפונים, כולל בתי ספר זמניים בעורף.
ההחלטה תאפשר להורים לרשום את ילדיהם בשני אזורים שונים, הן המקום המפונה והן בכתובת המקורית, כדי לאפשר להורים לחזור לבתיהם, או לחלופין להאריך את הפינוי, בהתאם לצרכים של ילדיהם.
מכללת תל חי, על שלל אגפיה ומכוני המחקר שלה, צפויה לקבל כ-80 מיליון שקלים, 20 מיליון מתוכם עבור המבנים והתשתיות העתידיים שיהיו חלק מאוניברסיטת הגליל, שהוכרזה בסוף השבוע שעבר.
מלווים קהילתיים, מנהלי קהילה ומתנדבים
המדינה צפויה להשקיע כ-175 מיליון שקלים בקידום מענים רווחתיים וטיפוליים לילדים והנוער המפונים. בנוסף אליהם, מרכזי החוסן לתמיכה קהילתית ונפשית במפונים יתוקצבו בכ-90 מיליון שקלים, שבמסגרתם יגויסו מלווים קהילתיים, מנהלי קהילה, מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי ואנשי מקצוע שילוו את כלל יישובי הצפון המפונים בשנים הקרובות.
בתחום החקלאות יעברו 8 מיליון שקלים במענקים להבאת עובדים חדשים לתחום; 4.5 מיליון שקלים לפינוי לולים שנפגעו ו-6 מיליון שקלים לקידום מערכות בקרה ושליטה מרחוק בלולים שישמשו את החקלאים בעת חירום; עבור עצמאים בעלי עסקים קטנים ובינוניים המדינה תשקיע כ-45 מיליון שקלים במענקים, תמיכה וליווי לעסקים באזורים שנפגעו.
בנוסף להשקעה בתוכניות הרווחה, החינוך, התעסוקה, התכנון והשיקום המיידיים, בחודשים שלאחר העברת החוק, הממשלה צפויה לאשר העברות של עוד כ-2 מיליארד שקלים למערכות המיגון וחיזוק התשתית הביטחונית באזור.
במסגרת התכנית הרשויות המקומיות באזור יקבלו סכום של כ-140 מיליון שקל לצרכים שוטפים, זה בנוסף ל-85 מיליון שקלים שכבר הועברו. את העברת הכסף יבצע משרד הפנים.
התוכנית הרב-שנתית: 3 מיליארד שקלים נוספים
התוכנית הרב-שנתית, שסכומה אמור לעמוד על כ-3 מיליארד שקלים נוספים, תופנה לצורך שיקום ארוך טווח וחיזוק תשתיות, ובהן קידום תוכניות התחדשות עירונית, הרחבה של יישובים, שדרוג תשתיות ציבוריות ועוד.
בנוסח התוכנית אין התייחסות מפורטת למקור תקציבי או תוכן השיקום. הדברים צוינו רק בקווים כלליים וישנה הוראה על המשרדים "להתחיל להכין תוכנית". אך כבר בתקציב הקרוב מוקצים לשיקום והפיתוח התשתיתי של הצפון כ-20 מיליון שקלים, שאמורים להיות יריית הפתיחה לתוכניות העתידיות, ובהן כוח אדם למיפוי הבעיות שנוצרו בגלל המלחמה ומטה לפניות אזרחים.
הפיצויים וההשקעות שעומדת להוציא תוכנית צפונה יהיו מכוונים אך ורק לתושבים והיישובים שמשרד הביטחון וצה"ל הורו לפנות בתחילת המלחמה (החלטה 975).
היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו, ציינה שישנה בעייתיות ידועה בכך שגם תושבים שלא פונו בהחלטת המדינה סבלו וממשיכים לסבול ממצב הלחימה המתמשך.
לדברי היועצת המשפטית, בתחילת חודש מאי עדכנה המדינה שהיא החלה בעבודת מטה לגיבוש הצעת חוק שתיתן מענה ליישובים שלא פונו, ובכל מקרה, חרף מספר תביעות ייצוגיות שעומדות מצד יישובים לא מפונים על הפליה תקציבית, אין סיבה לביטול או שינוי התוכנית הממשלתית שאושרה, בין היתר בגלל חוסר במידע על היקף הפגיעה ביישובים הלא מפונים, ועל רקע כך שההחלטה עצמה פתוחה להכללת יישובים נוספים תחת חסותה בהמשך.
יצוין, כי בעיה דומה כבר עלתה בסוגייה בדרום: במידה ויתווספו יישובים חדשים לתוכנית – לא יתווסף להם תקציב נוסף, מה שהלכה למעשה יגזור קיצוץ תקציבי.
