העברת שגרירות ארה"ב לירושלים לא נמצאת על הפרק, כך דווח בעיתון הלונדוני א-שרק אל-אווסט, מפי בכיר פלסטיני שסרב להזדהות ולמסור מניין הגיעו המסרים. יועצו של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס וחבר הוועד הפועל של אש"ף, ד"ר אחמד מג'דלאני, אמר ל"הארץ" כי "קיבלנו מסרים מרגיעים מהממשל החדש שהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים לא עומדת בראש סדר היום של הנשיא טראמפ, וכי הממשל יתמקד בחידוש התהליך המדיני".
דברי הפלסטינים מצננים את ההתרגשות שהייתה בישראל בתחילת השבוע, כי העברת השגרירות תתרחש על רקע כניסת נשיא ארה"ב טראמפ לתפקידו. דובר הבית הלבן, שון ספייסר, הפיח אופטימיות בקרב הימין הישראלי, ביום ראשון האחרון, באומרו, "אנו בשלבים הראשוניים בדיונים בנושא זה". השר לירושלים ולהגנת הסביבה, זאב אלקין, מהר לברך את ממשל טראמפ על מימוש הבטחת הבחירות והוסיף כי "ירושלים המאוחדת היא בירתה של מדינת ישראל לפי החוק הישראלי והקונגרס הכיר בכך בחקיקה מיוחדת. הגיע הזמן לממש זאת במעשים ולהעביר לירושלים את השגרירות". ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, ברך גם הוא ואמר כי יעמיד לרשות הממשל האמריקאי את כל הסיוע הנדרש לביצוע מעבר השגרירות. למחרת הודעת דובר הבית הלבן, אמר ברקת לרזי ברקאי בגל"צ כי הוא משוחח עם אנשי ממשל אמריקאים "והם רציניים בכוונה שלהם".
ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי והיום מרצה במרכז הבינתחומי מביע ספק בנוגע למעבר השגרירות לירושלים. פרייליך אמר כי הרבה לפני שהחליט הקונגרס האמריקאי, בשנת 1995, כי השגרירות תעבור מתל אביב לירושלים, הקהילה היהודית ושדולת איפ"ק כבר לחצו על הממשל להעביר את השגרירות. "החקיקה נעשתה שלא במתואם ובניגוד לעמדתו של הנשיא (ביל קלינטון, ש.נ.) אך בתוך החקיקה העבירו גם סעיף של פטור נשיאותי", אמר פרייליך והסביר כי סעיף זה מאפשר לנשיא לא לממש את החקיקה וכי זהו פטור הניתן לתקופות של עד שישה חודשים. "מאז כל הנשיאים מחדשים את הפטור כל שישה חודשים". לדברי פרייליך, הנשיא יכול לחדש את הפטור בשל ענייני ביטחון לאומי או שיקולים של מדיניות חוץ ומוסיף כי הפטור הנשיאותי נהוג בשורה של חוקים ואינו מיוחד לנושא שגרירות ארה"ב בישראל.
מדוע האמריקאים דוחים את העברת השגרירות?
"זהו מהלך רב משמעויות לישראל ולאזור כולו. רובנו רוצים שיכירו במערב ירושלים כבירת ישראל. כסוגיה בפני עצמה אין סיבה שזה לא יקרה. הסירוב האמריקאי לא מגיע מתוך רשעות או מתוך חוסר הכרה. האמריקאים מתייחסים לסוגיית ירושלים כסוגיה עיקרית בהסדר הקבע העתידי עם הפלסטינים. הפלסטינים תובעים מצידם רק את מזרח העיר ואנחנו רוצים את שני החלקים. האמריקאים לא רוצים לנקוט עמדה לכאן או לכאן."
"בנסיבות הנוכחיות" מוסיף פרייליך, "בגלל מורכבות מזרח ירושלים וסוגיית המקומות הקדושים, בשביל הפלסטינים, צעד אמריקאי המכיר בכל ירושלים כבירת ישראל, זו פגיעה קשה." פרייליך מזכיר בדבריו את דברי נשיא הרשות הפלסטינית במספר הזדמנויות כי הכרה אמריקאית תפגע בתהליך השלום ואף תפגע בשלום העולמי. בתחילת החודש, שר ההסברה הירדני הגדיר זאת כ "קו אדום" בעבור ירדן וטען כי מהלך שכזה יצית את הרחוב הערבי והמוסלמי ויהיה בעל "השלכות קטסטרופליות בכמה רמות." לדברי פרייליך פעולה אמריקאית כזו אכן עשויה להתסיס את העולם הערבי והמוסלמי, "ולהביא למהומות קשות ובפוטנציה להביא לערעור המשטר הירדני. אין לנו עניין שדבר כה יקרה." מדבריו של פרייליך ניתן לשער כי הבנות אלו ביחס לסכנות הטמונות במהלך זה קיימות גם במערכת הביטחון הישראלית וכי עשויים להיות מסרים שקטים מצד בכירים ישראלים לממשל האמריקאי המבקשים להימנע ממהלך אמריקאי שכזה על אף ההצהרות הפומביות. פרייליך מסכם ואומר כי על אף שלא ניתן עדיין לדעת מה יהיו מהלכיו של טראמפ והאם יעביר את השגרירות בסופו של דבר, העמדה האמריקאית המסורתית היא לעשות מהלך שכזה רק לאחר שתהיה פריצת דרך מדינית המכירה גם בפלסטינים. במידה ותהיה כזו פריצת דרך, יוכלו האמריקאים לבוא אל העולם הערבי ולומר כי הם מכירים במערב ירושלים כבירת ישראל ותפתח הדרך להעברת השגרירות.
