מספר ההרוגים בתאונות דרכים עלה ב-16% בעשור שבין 2012 ל-2022, זאת בעוד במדינות האיחוד האירופי הוא ירד ב-22% בממוצע – כך לפי דו"ח חדש שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה.

"התובנה המרכזית העולה מן ההשוואה הבין-לאומית היא ההכרה ביכולת של מדינות להפחית את מספר ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים בעשרות אחוזים" כותב המבקר, בהתייחסו לנתונים אלה. הוא אף מציין שבין 2005 ל-2012 מספר ההרוגים בישראל היה במגמת ירידה.

לפי המבקר, הגופים השונים שעוסקים במאבק בתאונות דרכים לא מתואמים ביניהם, ופועלים ללא ראייה מערכתית. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), שהייתה אמורה להפוך לגוף מוביל בנושא לא ממלאת את תפקידה, והמבקר קורא לבחון מחדש את אחריותה וסמכויותיה. במשרד התחבורה אין אף גורם המופקד על הנושא; ועדת מנכ"לים שהוקמה לטיפול בתחום התכנסה פעם אחת בלבד.

לפי המבקר, הפעם האחרונה שבה הוחלט על תכנית אסטרטגית רב שנתית משמעותית בנושא הייתה ב-2005. למרות שהיעדים בה נגעו ל-2015 – חלקם לא הושגו עד היום.  ב-2021 קודמה תכנית '50 עד 30', שנועדה להפחית את מספר התאונות בחצי, אך זו לא תוקצבה כלל במשך שנים, מלבד פיילוט מוגבל.

ברלב"ד 12% מהמשרות לא מאוישות, והמבקר מצא שמינוי תפקידים בכירים כמו מנכ"ל וחבר מועצה התעכבו יתר על המידה. גובה תקציב הרשות קטן מ-382 מיליון שקלים ב-2008 ל-141 מיליון בלבד ב-2022. חלק מצמצום התקציב אמנם נובע מהעברת תפקידים לגופים אחרים, אבל בכך איבדה הרשות שליטה על הביצוע בפועל של המדיניות.

בתחום האכיפה, המבקר מצא שינויים תכופים במדיניות, בהתאם לזהות השר לביטחון פנים. המבנה הארגוני של המשטרה מונע אכיפה משמעותית בתוך הערים, וכוח האדם לאכיפה כלל לא גדל משמעותית, למרות העלייה במספר כלי הרכב ובנסועה. בעוד בישראל יש ניידת על כל 100 ק"מ בממוצע, במדינות ה-OECD יש ניידת לכל 10 ק"מ. גם מספר מצלמות המהירות נמוך פי 3 מה-OECD.

הדו"ח מבקר את תיעדוף הפרויקטים לטיפול בכבישים על פני צמצום מספר תאונות הדרכים והנפגעים. בנוסף הוא מתריע על כך שלא נעשה טיפול בכביש 90, וכן בכבישים אחרים שנעשתה לגביהם בדיקה. התקציב לטיפול בתשתיות לא נוצל במלואו. זיהוי מוקדי הסיכון נעשה בצורה שמפספסת כבישים ארוכים, שבהם אירע מספר רב של תאונות.