לעובדים הזרים בענפי החקלאות והבניין נדרש פחות זמן להחזיר את עלויות הגעתם לישראל, כך עולה ממחקר חדש שערך המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה (CIMI) עם רשות האוכלוסין וההגירה.
המחקר מבוסס על ראיונות טלפוניים שנערכו ב-2022-2021 עם מדגמים מייצגים של עובדי בניין מסין, ממולדובה ומאוקראינה ושל עובדי חקלאות מתאילנד, שרובם שהו בישראל לפחות שנה. הנתונים הושוו לסקר קודם שנערך ב-2019 בקרב עובדי בניין מסין ועובדי חקלאות מתאילנד.
העלות הממוצעת של הגעת עובדי בניין מסין לישראל עמדה על 1,937 דולרים ב-2022, כלומר 11 ימי עבודה, לעומת 22,202 דולרים ב-2019, כלומר 112 ימי עבודה. העלות הממוצעת של הגעת עובדי הבניין ממולדובה הייתה 265 דולר ב-2022, כלומר שני ימי עבודה, ועבור עובדי הבניין מאוקראינה 581 דולר, או חמישה ימי עבודה.
גם העלות הממוצעת של הגעת עובדי החקלאות מתאילנד ירדה מ-1,865 דולרים ב-2019 ל-1,605 דולרים ב-2022, כלומר כ-22.5 ימי עבודה. היחס בין עלות ההגעה לשכר החודשי הממוצע של עובדי החקלאות מתאילנד ירד מ-1.20 ל-0.84.
סוגיית היחס בין עלות ההגעה לישראל לשכר היא דרמטית, שכן עובדים בעלי חוב חשופים יותר לפגיעה בזכויותיהם, בתנאיהם ואף בבטיחותם. בניגוד ל-2019, שבה 4% מעובדי הבניין מסין דיווחו כי לקחו הלוואות בשוק השחור כדי להגיע לעבוד בישראל, כעת דיווחו עובדי הבניין מכלל הארצות כי הם נמנעים מכך. בקרב עובדי החקלאות בתאילנד 4% דיווחו שלוו כספים בשוק השחור, לעומת 56% ב-2019.
העובדים הזרים מתאילנד, מסין, ממולדובה ומאוקראינה מגיעים כיום בהסכמים בילטרליים (בין-מדינתיים) המסדירים סוגיות שונות בנוגע לזכויותיהם, לרבות הגבלת דמי התיווך הנגבים מהם כדי להגיע לישראל. בשל מצוקת כוח האדם בענפי הבניין והחקלאות בעקבות המלחמה, אישרה המדינה גיוס של כ-10,000 עובדים זרים לענף הבניין וכ-5,000 עובדים זרים לענף החקלאות בלי הסכמים, דבר שעשוי להגביר את החשיפה שלהם לדמי תיווך גבוהים ולניצול.
המחקר בחן סוגיות נוספות הנוגעות לתנאי העובדים, לזכויותיהם ולרווחתם. כך למשל, נמצא כי 22% מהעובדים הזרים בענף הבניין דיווחו כי נפגעו בעבודתם, ו-68% דיווחו על תחושת סכנה תמידית או לעתים קרובות. 78% מהעובדים שעבודתם כרוכה בסיכון העידו כי הם מקבלים תמיד תדרוכי בטיחות לפני ביצוע עבודות מסוכנות.
10% מעובדי החקלאות נפגעו בעבודתם ו-29% מהם דיווחו כי הם חשים תחושת סכנה לעתים קרובות או לפעמים. 33% דיווחו כי אין להם מי שתייה נגישים בעבודתם, ו-31% דיווחו כי לא זמינות להם מקלחות לרחצה לאחר חשיפה לכימיקלים מזהמים, כפי שנוהלי הבטיחות מכתיבים. 20% דיווחו שלא קיבלו אף פעם תדרוכי בטיחות אף שעבודתם כרוכה בסיכון.
השכר החודשי של העובדים הזרים בענף הבניין עומד על 12,149 שקלים בממוצע, פי 3.3 בממוצע ממה שהשתכרו במדינות המוצא. כרבע מהעובדים הזרים בענף הבניין דיווחו כי אין להם חוזה עבודה, ורבע מהם דיווחו כי קיים חוזה עבודה, אך הוא אינו בידיהם. כרבע מהם דיווחו כי אינם מקבלים תלושי שכר. אורך יום העבודה הממוצע של העובדים הזרים בענף הוא 11 שעות.
בקרב העובדים הזרים בענף החקלאות ירד אורך יום העבודה הממוצע מ-10.6 שעות ב-2019 ל-9.5 שעות. רק כ-45% מהעובדים מקבלים תלוש שכר לעומת 33% ב-2019. 62% העידו כי יש להם חוזה עבודה, אולם 17% הוסיפו כי אין להם העתק שלו, ו-23% הוסיפו כי הם מבינים אותו חלקית, ו-3% דיווחו כי אינם מבינים אותו כלל.
