דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח בסיון תשפ"ד 24.06.24
30.8°תל אביב
  • 30.0°ירושלים
  • 30.8°תל אביב
  • 27.7°חיפה
  • 30.8°אשדוד
  • 36.0°באר שבע
  • 42.3°אילת
  • 36.2°טבריה
  • 28.8°צפת
  • 31.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

קבוצת חוקרים ממליצה לבטל 'התאמות' בבגרויות, ולהעניק אותן לכלל התלמידים

ממחקר של מרכז טאוב עולה שההתאמות מגדילות פערים בין בתי ספר ממעמד סוציו-אקונומי גבוה לנמוך, ללא קשר ישיר לצורך הממשי של התלמידים בהן | עקב כך הם מציעים לאפשר לכל הנבחנים זמן לא מוגבל ובחינה ממוחשבת שתאפשר השמעת השאלון והיבחנות במחשב

תלמידי תיכון קשת בירושלים בהכנה לבחינת בגרות (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
תלמידי תיכון קשת בירושלים בהכנה לבחינת בגרות. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)
מיכל מרנץ
מיכל מרנץ
כתבת חינוך
צרו קשר עם המערכת:

מנגנון מתן ההתאמות לבחינות של משרד החינוך מגדיל פערים בין בתי ספר ממעמד סוציו-אקונומי גבוה לבתי ספר ממעמד נמוך – כך עולה ממחקר חדש שפרסם היום (חמישי) מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית. לפי המחקר שערכו ד"ר שרית סילברמן, פרופ' אלכס וינרב ונחום בלס, ההתאמות לבחינות מאפשר לבתי ספר ממעמד סוציו אקונומי גבוה לשמור על ממוצע גבוה בציוני הבגרות במתמטיקה ואנגלית, ללא קשר ישיר לצורך הממשי של התלמידים בהתאמות אלו.

הפתרונות שמציעים החוקרים הם מעבר לבחינות ממוחשבות, שמקיימות בתוכן חלק מההתאמות, והסרת מגבלת הזמן במבחנים, תוך החלת השינויים על כלל התלמידים ולא רק על אלו הזקוקים לכך.

החוקרים מחלקים את התאמות הלמידה לשלוש רמות: הרמה הראשונה היא התאמות הנוגעות לתנאי הבחינה, שבה נכללת התאמה אחת – תוספת זמן. הרמה השנייה היא התאמות הנוגעות לדרך הבחינה ואופן המענה עליה, שבה נכללת השמעת השאלון והיבחנות במחשב. הרמה השלישית היא התאמות הנוגעות לאופי הבחינה, כמו לדוגמא מבחן מותאם.

לפי המחקר, בין השנים 2021-2011 הייתה ירידה בשיעור ההתאמות לרמה השנייה, ושיעור התאמות יציב ברמה השלישית. לעומת זאת, ברמה הראשונה גדל שיעור ההתאמות אך בהבדלים ניכרים בין האשכולות הכלכליים החברתיים: בבתי ספר באשכולות 7 ו-8 (מתוך פילוח היישובים בארץ לעשרה אשכולות, כשאשכול 10 מבטא יישובים במצב הכלכלי-חברתי הגבוה ביותר) הייתה עלייה של יותר מ-40%, לעומת בתי ספר מאשכולות 1 ו-2 בהם הייתה עלייה של יותר מ-20% בלבד. נתונים אלו מבוססים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ההתאמות ברמה השנייה והשלישית ניתנות על ידי אבחון, בדרך כלל על חשבון התלמיד, לעומת תוספת הזמן, שניתנת לפי החלטת בית הספר מאז 2015. כלומר, למרות שהתאמות ברמה השנייה והשלישית ניתנות רק לתלמיד שעבר אבחון בתשלום, ותוספת הזמן ניתנת ללא צורך בתשלום מצד התלמיד, היא שכיחה יותר בבתי ספר באשכולות סוציו אקונומיים גבוהים. אחד מההסברים לפער זה הוא ניסיון של בתי ספר מאשכולות סוציו אקונומיים גבוהים להגדיל את ממוצע הבגרויות הבית ספרי על ידי מתן ההקלה לכלל התלמידים, ללא קשר לצרכיהם המממשים.

החוקרים קושרים בין העלייה הכללית לזכאות לבחינות בגרות במהלך העשור שנחקר, העומדת על כמעט 40%, לשיעור מתן ההתאמה של תוספת הזמן. ניתן להסיק מכך על חשיבותה של התאמה זו, אך מאידך, ניכר שהעלייה בזכאות הייתה בעיקר בבתי ספר מאשכולות סוציו אקונומיים גבוהים.

נתון נוסף שעולה מהמחקר הוא הפער הגדול בין שכיחות לקויות הלמידה, העומדת על 15% בממוצע בינלאומי, לבין השיעור הגבוה של התלמידים הזכאים להתאמות לבחינות בישראל, שעמד על 54% ב-2021, זינוק של פי 1.6 לעומת 2011 אז עמד שיעור זה על 35%.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!