הנהלת קיבוץ כרמיה דורשת להאריך את מועד הפינוי של הקיבוץ עד לסוף אוגוסט. כך עולה ממכתב ששלחו נציגי הקיבוץ למנהלת תקומה ולשר התיירות, חיים כץ.

הקיבוץ, שחבריו מפונים כיום למרכז פינוי במועצה האזורית חוף הכרמל, טוענים שהחזרה ליישוב אינה בטיחותית עקב הימשכות המלחמה, ובתוך כך, דורשים שהמדינה תאפשר לפנות בשנית תושבים שכבר בחרו לחזור לקיבוץ, בטענה שתחושת הביטחון בו התערערה מאוד בחודש הלחימה האחרון.

"הילדים שלנו רק לאחרונה התחילו תקופה של התאוששות", אומרת ל'דבר' יעל אלמקייס, חברת הקיבוץ. "חזרה עכשיו לפיצוצים ולאזעקות תהיה רגרסיה עבורם – ואנחנו לא מוכנים לזה".

לדבריה, עם פרסום מועד סיום הפינוי במהלך חודש מרץ, הקיבוץ התחיל הכנות זהירות לתהליכי החזרה, אך התעצמות הלחימה בחלקה הצפוני של הרצועה בחודש האחרון שינתה את דעתם. "החזרה מתרחשת בתחילת החופש הגדול, כשהילדים אמורים להסתובב בקיבוץ. במצב של אזעקות על בסיס יומיומי אי אפשר יהיה לשחרר אותם לשחק בחוץ. תנו לנו את הזמן, לנו יש את הסבלנות בפינוי".

הפנייה נעשתה במהלך השבוע האחרון, ואלמקייס אומרת שעד כה, נמסר לקיבוץ שהבקשה נמצאת בבדיקה. "החזרה מיועדת ל-7 ביולי. אנחנו מבקשים שלא יודיעו לנו ב-6 ביולי שזה לא הולך לקרות וצריך לחזור למחרת. אנחנו צריכים להכין את עצמנו נפשית. להכין את צוותי החינוך. אם נשארים פה – להבין איך עושים מסגרת קיץ במלון. אסור שזה יהיה ברגע האחרון".

פונו 42 יישובים במרחק של עד 7 ק"מ מהגבול 

ב-8 באוקטובר מדינת ישראל החליטה על פינויים המלא של כל היישובים בעוטף עזה, כ-42 במספר, שנמצאים במרחק של עד 7 ק"מ מהגבול. התושבים פונו למלונות או מרכזי פינוי מסודרים, או לחלופין קיבלו מענקים מהמדינה כדי לשכור דירות באופן עצמאי.

תקופת הפינוי הוארכה מספר פעמים, ובסוף פברואר נקבע שלא תימשך מעבר ל-7 ביולי, כאשר תושבים שיבחרו לשוב עד לתאריך זה, יוכלו לקבל מענק מיוחד שאחריו לא יוכלו יותר לבקש פינוי בשנית.

30 יישובים צפויים לחזור לחבל במהלך חודש יולי, פרט ל-11 המוכרזים כשטחי לחימה והחזרה אליהם אינה אפשרית (נירים, ניר עוז, כרם שלום ועוד), וחבריהם מפונים באופן מסודר למתחמי דיור זמניים. קיבוץ בארי הוכרז כשטח בטוח לחזרה וחלק מתושביו חזרו, אך בגלל הנזק הכבד שנגרם למקום, התושבים צפויים לגור בשכונה ייעודית לקיבוץ בחצרים עד שיקומו.

"הלחימה מתנהלת אצלנו בבית"

גם תושבי קיבוץ מפלסים שבצפון העוטף הודיעו למדינה שהם דורשים להאריך את שהותם מחוץ לקיבוץ עד לסיום הלחימה באזור, בלי לנקוב בתאריכי חזרה. בהודעה שפורסמה מטעם התושבים אמש, הנהלת הקיבוץ פנתה בזעם לרשויות המדינה עקב ההחלטה להחזירם, בטענה שהמצב הביטחוני בעוטף אינו מאפשר זאת.

"כבר בסוף פברואר זה נראה היה לנו הזוי לתת תאריך ברור לחזרה בלי קשר להתפתחות בשטח", אומרת ל'דבר' ליאת גיני, תושבת הקיבוץ. "אנחנו צמודי גדר והלחימה מתנהלת אצלנו בבית – פיצוצי מטוסים, טנקים ותותחים מרעידים את הבית, וירי הקסאמים נמשך. הבטיחו לנו שיהיה אזור חיץ, שתהיה גדר חדשה והסרת האיום. שום דבר מזה לא הושג".

לדברי גיני, הדאגות הכי גדולות שלהם הם סביב הילדים, שכבר עברו מספר מסגרות חינוכיות, ובמידה והחזרה לקיבוץ לא תתרחש, יידרשו לעוד מעברים. "תקומה היא קודם כל של התושבים – לטפל במשבר אמון. לטפל בפחד לחזור ולאלה שמתלבטים. הזכות המינימלית שלנו היא חיים בביטחון וצריך להשקיע בזה לפני שמשקיעים בתשתיות ובניית יישובים חדשים".

ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "מנהלת תקומה עומדת בקשר רציף עם הקהילות ומכירה את העניין. מדובר בהחלטת ממשלה, ולכן הנושא נמצא בטיפול מול הגורמים הרלוונטיים בממשלה".

משרד התיירות מסר בתגובה: "המשרד בהובלת השר חיים כץ פועל לייצר ודאות הן למפונים והן למלונאים. משרד התיירות הינו גורם מבצע להחלטות הממשלה בנושא פינוי תושבים. בהתאם להמלצות בטחוניות שיתקבלו, תוך התייחסות לצרכי התושבים, הממשלה תדון בנושא ותקבל החלטה".