השר לשעבר דוד לוי הלך לעולמו בגיל 86. לוי כיהן בתפקיד שר החוץ, שר הבינוי והשיכון והשר לקליטת עלייה, והיה חבר כנסת במשך 36 שנים.

לוי נולד ב-1937 ברבאט, מרוקו. עבד בנגרייה של אביו והיה חבר בתנועות נוער ציוניות, בהן בני עקיבא, דרור ובית"ר. עלה עם משפחתו לישראל בגיל 19, והגיע לבית שאן.

לאחר תקופת אבטלה ארוכה, התפרץ ללשכת העבודה, עקר בה דלת, והמשטרה עצרה אותו. לאחר מכן מצא עבודה באחד הקיבוצים, שם יזם שביתה של הפועלים, שהשיגה אספקה של מים קרים ונקיים לעובדים בשדה.

ב-1960 השיג עבודה קבועה בתור פועל בניין, ובין השאר עבד בהקמת מלון הילטון תל אביב, מגדל שלום מאיר והקריה למחקר גרעיני – נגב. בהמשך ארגן קבוצת עובדים שהקימה מקלטים באזור בית שאן.

החל את הקריירה הפוליטית שלו ב-1965, אז נבחר למועצת העיר בית שאן מטעם רשימת גח"ל, ומונה לסגן ראש המועצה. ב-1969 נבחר לכנסת מטעם הרשימה, והיה לחבר הכנסת הצעיר ביותר עד אז. ב-1977 מינה אותו ראש הממשלה מנחם לבגין לשר הקליטה. לוי התמודד לראשות ההסתדרות מטעם הליכוד באותה שנה, אך הפסיד. ב-1979 הפקיד בידיו בגין גם את תיק הבינוי והשיכון. בתפקידו כשר טיפח לוי את פרויקט שיקום השכונות, שאותו הוא נשא בגאווה כמפעל חיים. על פעילותו החברתית וטיפוח הפרויקט קיבל לוי לימים את פרס ישראל. ב-1981 מינה אותו בגין לסגן ראש הממשלה. ב-1983, אחרי פרישת בגין, התמודד מול יצחק שמיר על ראשות הממשלה והפסיד. ב-1990 מונה לוי בפעם הראשונה לשר החוץ בממשלה הצרה שהקים שמיר אחרי פירוק ממשלת האחדות.

בפברואר 1992 כונס מרכז הליכוד כדי לבחור את המועמד מטעמו לראשות הממשלה, לוי התמודד מול שמיר והפסיד. את כעסו הביע לאחר מכן ב"נאום הקופים" המפורסם שלו, שבו טען כי הוא מקופח בגלל מוצאו. בין היתר ביטא לוי את הרגשתו במילים: "הייתי בפיהם של כמה אנשי ליכוד קוף שזה עתה ירד מהעצים, תוקפים אותי, טוענים שאני פומפוזי, דמגוג ושאיני דואג לבעיות האמיתיות".

אחרי שהליכוד נחל מפלה בבחירות לכנסת, התמודד לוי בבחירות הפנימיות לראשות הליכוד שנערכו ב-1993, שלראשונה היו פתוחות לכל חברי הליכוד. בבחירות שנערכו ב-1993 התמודד מול בנימין נתניהו, בני בגין ומשה קצב. נתניהו ניצח ואחריו לוי, בגין וקצב. במהלך ההתמודדות התפרסם סיפור הקלטת הלוהטת שבו טען נתניהו ש"אדם אחד בליכוד, מוקף בחבורה של פושעים" ניסה לסחוט אותו באמצעות קלטת וידאו שבה הוא נראה בוגד באשתו. הרמיזה כלפי דוד לוי ואנשיו בתור האחראים לפרשה יצרה קרע עמוק בין שניהם.

ב-1995 פרש לוי מהליכוד והקים את תנועת גשר, שהתאחדה בהמשך עם הליכוד. ראש הממשלה נתניהו מינה את לוי לשר החוץ בפעם השנייה. לוי התפטר ב-1998, ושנה לאחר מכן התאחדה סיעתו עם מפלגת העבודה ועם מימד לרשימת ישראל אחת בראשות אהוד ברק. לאחר ניצחונו של ברק בבחירות קיבל לוי שוב את תפקיד שר החוץ. שנה לאחר מכן התפטר מהממשלה והביע תמיכה ביו"ר הליכוד אריאל שרון. שרון ניצח בבחירות 2001. תנועת גשר פורקה, ולוי הצטרף לרשימת הליכוד וכיהן בתור חבר כנסת עד 2006.

לוי הניח אחריו את אישתו רשל (רחל), 12 ילדים, יותר מ-40 נכדים ועשרות נינים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג: "סיפור חייו של דוד לוי, הנער שעלה ממרוקו הישר אל המעברה, ומשם פילס את דרכו אל עמדות ההנהגה הבכירות במדינה – הוא ביטוי מרשים למנהיגות חברתית אמיתית ומעוררת השראה, המשקפת את פניה היפים של הישראליות.

"אנו נפרדים היום בצער רב מלוחם חברתי במלוא רמ״ח איבריו, מי ששפתו העשירה והייחודית היתה קול מובהק לעיירות הפיתוח ולפריפריה משך עשרות שנים – בכנסת, בהסתדרות ובממשלה. סגן ראש הממשלה, שר החוץ, וכמובן שר הבינוי והשיכון המיתולוגי שהוביל ביד רמה את פרויקט שיקום השכונות.

"דוד לוי, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, ייזכר בקורותיה של ישראל כסמל של ממלכתיות ועשייה חברתית פורצת דרך אשר הותירו חותם אמיתי על החברה והמדינה. הייתה לי הזכות לעבוד איתו וללמוד מתבונתו וניסיונו. תנחומים למשפחתו ולאוהביו הרבים, יהי זכרו ברוך".

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה: "קיבלתי בצער רב את הידיעה על פטירתו של דוד לוי. אהבתי אותו בכל ליבי.

"דוד היה התגשמותו של החלום הציוני: הנער שעלה מרבאט, בירת מרוקו, ובעשר אצבעותיו בנה בית, משפחה וקריירה בארץ החדשה-ישנה, שהביאו אותו לפסגות שאליהן מעטים העפילו.

"במתינות, בשיקול דעת, בדרך ארץ ובכבוד הפך למנהיג ציבור, חבר הכנסת ושר בממשלה ומוביל מדיניות, שייזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל כתפארתה של החברה. תנחומיי למשפחת לוי, לבית שאן, ולכל אוהביו ומוקיריו הרבים. יהי זכרו ברוך".

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני דואב עמוקות עם כל אזרחי ישראל על פטירתו של דוד לוי ז"ל – משרת ציבור מסור במשך עשרות שנים, שר בממשלות ישראל וסגן ראש הממשלה.

"דוד, יליד מרוקו, סלל את דרכו בחיים בעשר אצבעותיו. במישור המקומי הוא תרם להתפתחות העיר בית שאן, ונעשה סמל לצמיחת ערי הפיתוח בפריפריה.

"במישור הלאומי הוא הטביע חותם אישי על החיים הפוליטיים, תוך שהוא דואג לאוכלוסיות חלשות שידעו מצוקה. כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה סייע דוד לכינון קשרים דיפלומטיים עם מדינות שנמנעו מלעשות זאת בשנות 'המלחמה הקרה'. ביקוריו בבירות תבל התאפיינו בזקיפות-קומה על היותו נציג נאמן של מדינת ישראל.

"שיתפתי פעולה עם דוד בממשלות 'הליכוד', וכך גם עם ילדיו שהשתלבו כמוהו בהצלחה בפוליטיקה הארצית. לא תמיד הסכמנו על הכול, אבל תמיד הערכתי את תודעת השליחות שלו. אני ורעייתי שרה מוסרים את מלוא תנחומינו למשפחת לוי הענפה, מתוך ידיעה שזכרו של דוד היקר יוסיף להיות נצור בלב עמנו לאורך שנים ודורות".

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "קיבלתי בצער עמוק את הידיעה על פטירתו של סגן ראש הממשלה, השר לשעבר וחתן פרס ישראל דוד לוי. זוהי אבדה ענקית למדינת ישראל ולכלל אזרחי ישראל.

"דוד היה מנהיג יוצא דופן, בעל חזון, ואדם פורץ דרך, אשר שינה במו ידיו את פניה של המדינה ואת חייהם של מיליוני אזרחים. דוד היה דוגמא ומופת לאדם שצמח מלמטה, והצליח בעשר אצבעותיו להגיע לצמרת הנהגת המדינה. הדרך שהתווה שימשה, ועודנה משמשת, השראה לרבים רבים בחברה הישראלית בכלל, ובערי הפריפריה בפרט.

"לצד עשייתו החברתית הענפה, דוד היה מדינאי, אשר לזכותו נזקפים הישגים דיפלומטיים יוצאי דופן, ובהם כינון היחסים הדיפלומטיים עם סין.

"מנהיגותו, אישיותו החמה וליבו הטוב של דוד יחסרו מאוד, לי באופן אישי, ולעם ישראל כולו. אני שולח תנחומים מעומק הלב למשפחתו היקרה. יהי זכרו של דוד היקר ברוך".