שרי האוצר האירופים התכנסו אתמול (חמישי) בבריסל על מנת לבחון מתן הלוואה ליוון, על מנת שזו תוכל לעמוד בהחזר החוב האדיר שלה לאיחוד האירופי ולקרן המטבע הבינלאומית. על פי הסדר החוב שנדון, השלישי עד היום, ההלוואה תיעשה בשלוש פעימות, כשכל פעימה תותנה בעמידת יוון בביצוע מדיניות צנע, קיצונית אף מזו שנכפתה עליה עד כה. על מנת לזכות בפעימה הקרובה על יוון לעמוד ב-80 צעדי צנע הכוללים הגבלת ההוצאה הציבורית, הפרטה, דה-רגולציה של תעשיית האנרגיה ורפורמות בשוק העבודה.
פייר מוסקוביצ'י, השר לענייני כלכלה ופיננסים באיחוד האירופי, אמר לפני המפגש כי נותרו רק כמה "עניינים קטנים" לברר כדי לאשר את שחרור הפעימה הקרובה של ההלוואה ליוון. יוון, הנמצאת בעיצומו של משבר חוב שהחל אחרי קריסת המערכת הפיננסית ב-2008, זקוקה נואשות להלוואה כדי להמשיך לשמור על רמת תפקוד בסיסית כמדינה. הצורך הדחוף בהלוואה נובע מכך שיוון היא חלק מגוש היורו, ואין לה מטבע משל עצמה שבאמצעותו היא יכולה לנהל ענייניה. העברת היורו הדרושים לה מותנה בצעדי צנע מרחיקי לכת ועמידה ביעדי החזר חוב שלדעת כלכלנים רבים "אינה ריאלית תחת התנאים הפוליטיים והכלכליים הנכפים על יוון".
למדיניות הצנע הנכפית על יוון יש מחירים אנושיים כבדים, ורבים טוענים כי ביוון מתחולל למעשה משבר הומניטרי. מאז תחילת המשבר עלה אחוז ההתאבדויות ב-35%. לאחרונה דווח כי בתי החולים נמצאים במחסור חמור בציוד, ונמנעים מלהעניק טיפולים שאינם דחופים. כשליש מהצעירים ביוון מובטלים, וכ-15% מאזרחי יוון חיים בתנאי עוני קיצוני.
במידה ויוחלט שיוון איננה עומדת ביעדים שהוצבו לה, עשוי האיחוד להטיל עליה צעדים ורפורמות חדשים, שיגזרו קיצוצים נוספים בהוצאה הציבורית, והעמקת המשבר עוד יותר.
האיחוד מחל ליוון על "הפשע" – מענק לקשישים עניים
בחג המולד האחרון החליטה יוון, הנמצאת בעודף תקציבי גבוה מהמצופה, לחלק בונוס של 617 מיליון יורו לכמיליון פנסיונרים יוונים שנמצאים מתחת לקו העוני. יש לציין כי הפנסיונרים הם ציבור פגיע במיוחד, וחלק גדול מאוד מהם תלויים בממשלת יוון כדי להתקיים. קצבאות הפנסיה המשולמות על ידי הממשלה קוצצו באופן דרסטי בעקבות המשבר ו"תכנית החילוץ" של האירופים ליוון.
בונוס צנוע זה, של כ-600 יורו בסה"כ לכל גמלאי עני, הסעיר את אירופה ונתפס כאי עמידה בתנאי ההלוואה, וכ"בזבזנות פרועה וחסרת אחריות". ימים ספורים אחרי שהודיעה ממשלת יוון על הצעד המרחיב, הודיעה אירופה כי תקפיא צעדים מקלים שהוסכמו במסגרת הסדר חוב קודם. משרד ראש ממשלת יוון מסר כי "זכותה של ממשלת יוון לקבוע את רמת ההוצאה הציבורית בכל אופן שנראה לה צודק, כל עוד יעדי הגירעון מושגים". כנגד אמרה דוברת האיחוד כי האיחוד "לא קיבל את פרטי ההודעה לפני שנמסרה לעם היווני. כעת נצטרך לבחון אותם". בסופו של דבר, ביום שלישי הוחלט להפשיר את ההקלות.
אפילו קרן המטבע החלה לבקר
לאחרונה החלו נציגי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) להתבטא כנגד צעדי הצנע אותם כופה אירופה, בהובלת גרמניה, על יוון. הקרן, הידועה כארגון שמרני הדוגל באידאולוגיית צמצום ההוצאה הציבורית, המליצה על הורדת יעד העודף התקציבי של יוון ב-2018 מ-3.5% מהתמ"ג, או על שמיטת חובות חלקית, שתאפשר ליוון לעמוד בהחזר באופן ריאלי. הקלה במדיניות הצנע אמורה, על פי הקרן, לאפשר ליוון השקעה גדולה יותר במשק והבראה מהירה יותר. להערכת הקרן, המשך מתן הלוואות בתנאים הנוכחיים לא יאפשר ליוון להחזיר את חובותיה, ואלה רק ילכו ויעמיקו. לעומת זאת, שמיטת חובות והקלה בצנע עתידים להביא את המשק היווני למצב בו תוכל להחזיר את חובותיה.
וולפגנג שוואבלה, שר הכלכלה הגרמני ומתנגד חריף להקלות בתנאי ההלוואות של יוון אמר בתגובה כי "אתונה צריכה ליישם את הרפורמות הנדרשות. אין ברירה אחרת אם יוון רוצה להישאר בגוש היורו". גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, נמצאת בעמדת הנהגה פוליטית של האיחוד וידועה בהתנגדותה לשמיטת החוב היווני. הגרמנים מובילים, מאז תחילת המשבר, קו נוקשה של רפורמות ניאו-ליברליות במשק היווני כתנאי לקבלת סיוע. בתגובה לעמדה זו נמנעה הקרן מהשתתפות בהלוואה, ואמרה כי תוכל להשתתף רק אם יוקלו תנאי הצנע הנלווים אליו.
תשע שנים של צנע
משבר החוב ביוון החל ב-2008. כתוצאה מהסכמי האיחוד האירופי, המגבילים את הכלים הפיסקאליים והמוניטריים העומדים לרשות מדינות הלאום השונות, נותרה יוון עם יכולת מוגבלת להתמודדות עם המשבר אליה נקלעה כתוצאה ממשבר הבנקים ב-2008. כדי למנוע קריסה, ותחת לחץ פוליטי כבד, נאלצה יוון להסכים לתנאי ההלוואה שהציבו מדינות אירופה בהנהגת גרמניה. תנאים אלו כללו צעדי צנע וצמצום מרחיקי לכת ביניהם צמצום תקציבי, הפרטות רחבות היקף של נכסי המדינה, צמצום היקף המגזר הציבורי, העלאת מיסי המע"מ ועוד.
כלכלנים רבים טוענים כי מדיניות הצנע הנכפית על יוון מעמיקה בפני עצמה את המשבר, לא מאפשרת ליוון להחזיר את החוב, ומונעת ממניעים אידאולוגיים של צמצום ההוצאה הציבורית בכל מחיר. הכלכלן זוכה פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ אמר על תנאי ההלוואה כי "הנושים צריכים להודות שהמדיניות שהם כופים על יוון בשנים האחרונות נכשלת". מאז החלת הצנע ביוון עלה אחוז האבטלה ל-23%, והשכר הריאלי הממוצע נמצא במגמת ירידה, ועד היום הצטמצם בכשליש. התמ"ג היווני הצטמצם מאז תחילת המשבר ב-25%. במצב כזה, הכנסות המדינה היוונית קטנות משמעותית, עובדה שמקשה עליה להחזיר את חובותיה העצומים.
מבקרי המדיניות הקיימת כלפי יוון מזכירים אפשרויות אחרות כמו השקעה ישירה של המדינה במשק, הורדת מסים לשכבות מעוטות ההכנסה כדי לעודד צריכה ועוד צעדים מבית המדרש של הכלכלן הבריטי קיינס. אך תחת התנאים המוכתבים ע"י האיחוד האירופי, יוון נאלצת להקטין את השקעתה במשק כתנאי לקבלת ההלוואות. ההלוואות נדרשות לה על מנת להחזיר את חובותיה הקודמים, בדינמיקה שמזכירה חוב לגורמים עברייניים.
ב-2015 הצביעו אזרחי יוון כנגד קבלת סיוע נוסף מהאיחוד, בניסיון להימנע מצעדי צנע נוספים. עם זאת, ממשלת יוון קיבלה את תנאי ההלוואה, תוך לחץ כבד מצד האיחוד. על ההלוואה אמר שטיגליץ כי "מה שהם דורשים גורם למיתון עמוק עם השלכות ארוכות טווח, ואני לא חושב שהידיים של אירופה וגרמניה בפרט חפות מאשמה".
