דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח בסיון תשפ"ד 24.06.24
30.8°תל אביב
  • 30.0°ירושלים
  • 30.8°תל אביב
  • 27.7°חיפה
  • 30.8°אשדוד
  • 36.0°באר שבע
  • 42.3°אילת
  • 36.2°טבריה
  • 28.8°צפת
  • 31.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

באוצר מעכבים את חוק עידוד השקעות הון בחקלאות; ח"כ שוסטר: "החקלאות אינה עול על המדינה"

התיקון לחוק נועד לבטל את האפליה הקיימת בקבלת תמריצי השקעות שניתנים למפעלי תעשייה לעומת מפעלי חקלאות | באגף התקציבים טוענים שהחוק "מייצר עיוותים בצד הייצור", ושהחקלאות "לא מחזירה" את ההוצאה עליה

ח"כ אלון שוסטר (צילום: משרד החקלאות)
ח"כ אלון שוסטר. "המדינה יודעת לסייע למי שהיא רוצה לסייע" (צילום: משרד החקלאות)
מאיה רונן

התיקון לחוק עידוד השקעות הון בחקלאות חזר השבוע לשולחנה של ועדת הכספים של הכנסת להכנה לקריאה ראשונה. החוק אומנם זכה לתמיכת הממשלה, ואף אושר בקריאה טרומית כהצעת מחליטים, אך נציגי משרד האוצר שהשתתפו בדיון התנגדו לו וטענו שיש פגם עקרוני במודל של עידוד השקעות הון.

הצעת החוק נועדה לבטל את האפליה הקיימת בקבלת תמריצי השקעות שניתנים למפעלי תעשייה לעומת מפעלי חקלאות. להבדיל מחוק עידוד השקעות הון בתעשייה, שעבר עדכונים ורפורמות לאורך השנים, חוק עידוד השקעות הון בחקלאות נותר מאחור. התיקונים המוצעים לחוק נועדו לעדכן אותו ולאפשר לענף היצרני ליהנות מהטבות בשיעור המענקים, בשיעורי המס המופחתים, תנאים להלוואות, מנהלה, שינויים בסמכות השר ועוד.

בפני ועדת הכספים הונחו שתי הצעות, דומות במהותן, לתיקון החוק. לצד הצעת החוק שניסחו ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) וח"כים נוספים, הונחה גם הצעתם של ח"כ רם בן ברק וח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), שאף קיבלה תוקף של החלטת ממשלה בדיון ועדת השרים לענייני חקיקה כבר במרץ 2023.

מטרות החוק עודכנו, והתיקון הנוכחי מכוון לעודד השקעות הון לפיתוח וביסוס של החקלאות כאמצעי לחיזוק ההתיישבות והביטחון התזונתי והלאומי של תושבי המדינה. זאת, תוך קידום יוזמה וצמיחה כלכלית ושימור משאבי טבע וסביבה.

הצעת החוק כוללת הטבות משמעותיות בהרבה ממתווה הטבות המס הקיים: עדכון של שיעורי המענקים שניתן לקבל מכוח החוק, השוואת שיעורי המס המופחתים לשיעורי המס הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, ואפשרות לקבלת הטבות מס ומענקים בתנאים נוחים יותר, כמו ההסדר הקיים בתעשייה.

תיקונים נוספים בהצעת החוק נוגעים למבנה הפעילות של מנהלת ההשקעות, לרבות הרכב המנהלה, דרכי הערעור על החלטותיה וסמכות שר החקלאות לקבוע נהלים לתמיכה בהשקעות הון בחקלאות. כמו כן מוצע לעדכן את מתווה הטבות המס הקבוע בחוק, ולשם כך לנתק את הקשר הקיים כיום בין הטבות המס לפי החוק לבין הזכאות לקבלת מענק במסגרת החוק. התיקון מבטל גם את החלוקה לאזורי עדיפות שנהוגה כיום, לטובת תחולה אוניברסלית של החוק וההטבות שכלולות בו, על ייצור חקלאי בכל הארץ.

עדכון החוק יסייע לביסוס ולפיתוח כושר ייצור חקלאי מגוון, ליצירת עוגנים כלכליים להתיישבות באזורי פיתוח ולהגברת פעילות חקלאית משמרת סביבה, משאבי טבע וערכי נוף. חיזוק היכולת לגייס הון תשפר את יכולתו של המגזר החקלאי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים.

לדברי ח"כ שוסטר, מיוזמי החוק, יש לתקן את הפער בין הסיוע שניתן לתעשייה לבין הסיוע שניתן לחקלאות. "למדינה יש עניין בעידוד השקעות הון בענפים יצרניים, שבתורם יביאו לעלייה בהכנסותיה". הוא הדגיש שזו הדרך להבטיח את הייצור המקומי של מזון ולבסס ודאות שדרושה לייצור חקלאי.

מאותן הסיבות קיימת אחדות דעים ביחס לנחיצותם של התיקונים לחוק, גם בין יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. ח"כ ביטן אף מעוניין להתקין הוראת מעבר כך שהתיקון לחוק יחול רטרואקטיבית מ-2020, לנוכח האפליה שהיתה בהליך החקיקה בין החקלאות לתעשייה לאורך השנים. לטענת ביטן, משיחה שקיים עם שר האוצר נודע לו שהוקצו כ-2 מיליארד שקלים לעידוד השקעות הון בחקלאות, אלא ששר האוצר מתנה את הקצאתם בתנאים שונים.

גם במשרד החקלאות תומכים בהצעת החוק ושותפים לקידומו. עידוד השקעות הון נכלל בתוכנית משרד החקלאות להגברת הייצור המקומי כחלק מהמדיניות להבטחת ביטחון המזון שמוביל המשרד. "כדי לעודד צמיחה ופיתוח נדרשים כלים פרקטיים ליישום המדיניות", מסביר סמנכ"ל השקעות במשרד החקלאות יוסי שטיינברג, "כדי שהמדיניות לא תישאר דברים בעלמא נחוץ אמצעי כמו חוק עידוד השקעות הון שמאפשר להצמיח את הענף. יש חשיבות מאוד גדולה בחקיקה רלוונטית לצרכים של הענף. הקריטיות של ביטחון המזון והייצור המקומי של מזון טרי התבהרה לחלק נכבד מהציבור הרחב בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל".

המקורות התקציביים ליישום החוק קיימים, לדבריו של שטיינברג, ויש להציב את  ביטחון המזון של מדינת ישראל בקדמת סדר העדיפויות של הממשלה.

התיאום בין משרד החקלאות למשרד הכלכלה לגבי התיקון כבר בוצע, ואילו התיאום מול משרד האוצר אינו מתקדם. אם לא יגיעו להסכמות עם האוצר, הצעת החוק תחזור לדיון בוועדת השרים לחקיקה.

נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר הציגו טיעונים להתנגדותם בישיבת ועדת הכספים השבוע. לדבריהם, במציאות הפיסקלית שהמדינה ניצבת בפניה כיום, זה לא הזמן להוסיף הטבות מס, אלא להפך. לדברי אוראל פיין, רפרנט חקלאות באגף התקציבים, לפי הערכה ראשונית שביצעו באוצר ניתן לקבוע די בוודאות שהצעת החוק תדרוש מאות מיליוני שקלים בשנה.

פיין הוסיף שמנגנון התמיכות הקיים בתעשייה מבוסס על תמיכות ישירות, ולכן מונהג בו חוק עידוד השקעות הון, ואילו בחקלאות נהוגות תמיכות עקיפות בצורה של מכסי מגן ומע"מ על מוצרי חקלאות שונים. באוצר דורשים לבטל מנגנונים קיימים כמו מכסי מגן ותכנון בענפי החקלאות השונים, בתמורה לתמיכה בחקלאות. באשר למודל של עידוד השקעות הון, באוצר טוענים שמדובר במודל שכבר אינו מקובל בעולם, משום שהוא "מייצר עיוותים בצד הייצור".

מנקודת המבט הגזברית של אגף התקציבים שמציבה תקרת הוצאה, מדובר בחוק שלפיו האוצר "נותן" אך לא "מקבל" בחזרה. על פי רכז כלכלה ותעשייה באגף התקציבים גל ברנס, החוק מקטין את הכנסות האוצר, בשל ההטבות במס שניתנות כדי לעודד השקעות הון. ברנס מתעלם מהעובדה שמדובר בהוצאה שמייצרת הכנסה למדינה, שכן מדובר בהשקעת הון לצורך יצירת מנועי צמיחה למשק, שייצרו הכנסות ממסים על רווחים והכנסות משיווק תוצרת ועבודה.

למרות התנגדות האוצר, ביטן וגפני מתכוונים לקדם את ניסוח החוק לקראת קריאה ראשונה  בדיוני הוועדות. מכיוון שמדובר בהצעת חוק פרטית שכוללת הוצאה תקציבית שעלותה השנתית עולה על 5 מיליון שקלים, יהיה על מובילי החוק לגייס את תמיכתם של 50 חברי כנסת לפחות בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.

"המדינה יודעת לסייע למי שהיא רוצה לסייע", אומר שוסטר ל'דבר'. "מדוע שיהיו השקעות הון עבור התעשייה אך לא עבור החקלאות? חקלאי הצפון, הדרום, קו התפר, הבקעה והערבה לא רק מייצרים מזון, הם מבטיחים את הריבונות ואת המשילות. הצעת החוק תחזק את פריון העבודה בחקלאות, תעודד צעירים לנטוע את חייהם בשדות ובמטעים ותיתן אופק לחקלאים הוותיקים. מן הראוי שמשרד האוצר יצטרף לחקיקה ברוח אוהדת ויפסיק את היחס הצונן לחקלאים, מתוך הבנה שהחקלאות מחוללת צמיחה והיא אינה עול על המדינה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!