תיאטרון יפו יציין 25 שנות פעילות בשבוע של מופעים ערבים-יהודיים. התיאטרון הפיק ב-25 שנותיו יותר מ-80 הצגות דו-לשוניות שמונגשות לשני הקהלים.

"העימות המתמיד בין יהודים וערבים בחלקת האדמה שלנו, מייצר אתגר לרעיון החברה המשותפת", אומר יגאל עזרתי, המייסד, המנכ"ל והמנהל האמנותי של התיאטרון. "יפו כעיר מעורבת מייצרת בעצמה, מסיבות רבות, סגרגציה תרבותית. התיאטרון שלנו שם לו למטרה לקרב בין התרבויות ולחפש את המשותף תוך כיבוד הדדי של השוני".

יגאל עזרתי: "יפו כעיר מעורבת מייצרת בעצמה, מסיבות רבות, סגרגציה תרבותית" (צילום: יח"צ)

לדבריו, בתיאטרון עובדים יהודים וערבים בשותפות מלאה ושווה "ביצירה משותפת והתמודדות עם שאלות של חברה, זהות ומקום וכתוצאה מכך מהווה מודל ייחודי לחיים משותפים".

בין ההצגות והמופעים הבולטים והמצליחים של התיאטרון לאורך השנים ניתן למנות את 'אום כולתום' בכיכובה של גלית גיאת; 'לילות יפו – הערב רוקדים'; 'פעפעג'ינה' והגרסה המחודשת ל'מלכת אמבטיה' שעלה בשנה האחרונה בביצוע שחקנים מהמגזר הערבי.

לציון 25 שנות פעילות התיאטרון יעלו השבוע ההצגות 'געגועים' – גרסה חדשה להצגה זוכת פרס התיאטרון הישראלי שעוסקת בגלות, געגועים ומשחקי זהות; ערב מחווה לגבי אלדור – מייסדת שותפה ומנהלת אמנותית שותפה בתיאטרון יפו, זוכת פרס מפעל חיים של אמ"י 2024; מופע סטנד אפ – ספוקן וורד חדש ומשותף של היוצרות נועם שוסטר אליאסי וסמירה סרייה, ופרויקט מיוחד "כשהאדמה רועשת" – קולאז' סצנות של 8 כותבים ערבים ויהודים בעקבות המצב.

מתוך ההצגה כשהאדמה רועשת (צילום: ראודה סלימן)

התיאטרון ממשיך להופיע גם ברחבי הארץ ובעולם ושומר על מודל של שיחה עם השחקנים לאחר ההצגות שבה יש הזדמנות לקהל הערבי והיהודי להיפגש, לא במסגרת ויכוח פוליטי אלא במסגרת סדנה חווייתית. "זה מוביל להכרת האחר ולאמפתיה ולהפחתה בעוינות ובגזענות", אומר עזרתי. "זה טורם מאוד לחיזוק הסובלנות ולתקווה לחברה דמוקרטית-ליברלית-הומנית משותפת".