"היה לנו רצון לעשות משהו עם עוף החול שנשרף וקם מחדש, שמתכתב עם המצב היום. רצינו להביא את התקווה היומיומית". כך מספר מתן דסקל, המנהל האומנותי והמנצח של תזמורת 'ארמון בזמן', שתופיע בשבוע הבא בפסטיבל הג'אז בירושלים. "כולנו איבדנו אנשים ב-7 באוקטובר, אני קרוב משפחה של גלי טרשנסקי מבארי שנחטפה מהקיבוץ ושוחררה אחרי 54 ימים. התקופה הזאת מעלה אצלי הרבה דברים. אני מרגיש הרבה גוונים של עצב והמופע מביע את זה – גלים של עצב מהול ביופי".

עוף החול (פינִיקְס), הוא ציפור אש יפהפייה שמופיעה במיתולוגיות רבות. הפיניקס בונה לעצמו קן עשוי שרף וזרדים שלבסוף מביא לשריפתה של הציפור. מתוך האפר, הציפור קמה לתחייה וחוזרת על המהלך באופן מעגלי. בהשראתו תעלה התזמורת יצירה במסגרת הפסטיבל, ב-19–20 ביוני בגלריית התרבויות הלא-מערביות & "מקצב החיים" במוזיאון ישראל בירושלים.

הנגנים מפרקים את היצירה ומחברים אותה מחדש

לצורך כך נבנה מופע של שלושה חלקים שיתקיימו בשני מרחבים במוזיאון ירושלים. בחלק הראשון נכנס הקהל אל החלל כשמוזיקה מנוגנת בסראונד מארבעה פינות החלל. בחלק השני תבצע נגנית הקונטרבס אור סיני את יצירתה ׳מתחת לאפס׳, שבה היא מנהלת דיאלוג כמעט בלתי אפשרי עם כלי הנגינה שלה ומותחת אותו אל מעבר לגבולותיו הפיזיים והמוזיקליים עד שהוא קורס ומתפרק ובכך מאבד את עצמו ומהותו.

מתן דסקל: "ההתפרקות ביצירה לא נגמרת בתחושה קשה, אלא בתחושה של הנאה" (צילום: נדב יהלומי)

בחלק השני יפגוש הקהל 8 נגנים מהתזמורת שיבצעו את "In C", יצירתו של המלחין האמריקאי טרי ריילי שנכתבה לפני 60 שנה. "ביצירה המיוחדת הזו", מסביר דסקל, "מקבלים כל הנגנים את אותו דף תווים, 53 פרזות מוזיקליות, כשהנחיית הביצוע היא שכל נגן נכנס בזמן אחר, דבר שיוצר מעין קאנון".

"לנגנים יש המון חופש לנגן בתוך גבולות היצירה, אבל זה מחייב הקשבה של הנגנים אחד לשני ויוצר מעין יצירה קהילתית, אסור שמישהו יתקדם יותר מידי קדימה ואסור להישאר מאחור, כמו עדר של חיות. נוצרים הפרשים אבל לא גדולים מדי".

היצירה של ריילי מאתגרת את התבניתיות המוזיקלית. הנגנים מפרקים אותה ומחברים אותה מחדש כך שכל פעם היצירה נוצרת מחדש באופן אחר. "זה מבטא את הלידה מחדש, את ההוויה והמחזוריות של עוף החול", מסביר דסקל. "זה יפה איך ההתפרקות נגמרת לא בתחושה קשה, אלא בתחושה של הנאה".

"המופע מבקש לנוע בין תרבויות העולם, בין עולמות קדומים, מרחבים רוחניים, טקסיים, שבטיים, אמוניים שמבטאים שמחה, עצב, פחד, התחלה, סוף ומה שבא אחריו. זה אמנם לא מופע מחול, אבל בהחלט מדובר באירוע פרפורמנס".

"אנחנו מרחיבים את המנעד של המושג תזמורת"

דסקל (36), שמשמש כמנהל האמנותי, המנצח והמלחין של התזמורת, הגיע מתחום המחול. הוא מתגורר בחולון, בעל תואר BA בקומפוזיציה וחינוך מוזיקלי והיה רקדן בלהקות בת שבע ויסמין גודר. את ההרכב הוא הקים לפני כעשור וחברים בו כ-32 מוזיקאים שמשלבים אלמנטים אקוסטיים ואלקטרוניים.

"בהרכב יש הרבה מוזיקאים עצמאיים שמגיעים מרקע קלאסי או ג'אז, שיש להם יכולת אלתור. הם מנגנים על כלים אקוסטיים ועל כלים אלקטרוניים. יש כלי נשיפה, כלי מיתר, נבל, כלי הקשה, סינטיסייזרים, גיטרות וגם נגן מחשב שעושה מניפולציה על הכלים".

מתן דסקל בהופעה. "אנחנו מרחיבים את המנעד של המושג תזמורת, מציגים קונצרטים חיים ומיצבי סאונד" (צילום: Malu Zayon)

דסקל מודע מאוד לייחודיות של התזמורת, שפרסמה החודש אלבום חדש בשם OTOTO שנוצר על ידי דסקל ושלו נאמן. "זה לעשות משהו לא כל כך מוגדר וברור, שהולך למחוזות של מוזיקה חדשה. יש תחושה ריתמית וגרוב. יש אזורים אוונגרדיים אבל זה לא מה שמגדיר אותנו. אנחנו עושים גם שירים".

"התזמורת היא בעצם כלי גדול ומודולארי. אנחנו מרחיבים את המנעד של המושג תזמורת, מציגים קונצרטים חיים ומיצבי סאונד". באלבום האחרון השתתפו אומנים מובילים כמו הזמרת דניאל סאן קריאף, אהד פישוף ששר וניגן, נגנית החצוצרה טל אברהם, מאסטר כלי ההקשה טרילוק גורטו, נגניות הנבל עדה רגימוב וטל וקנין ועוד רבים.