נבחרת הנשים בכדורשער נמצאת בימים אלו בשיא ההכנות לקראת המשחקים הפראלימפיים בפריז. ישראל היא אחת הנבחרות הטובות בעולם, רשימת התארים שלה כוללת את הזכייה במשחקי העולם ב-2015 ומדליית ארד ב-2023, שתי מדליות כסף באליפויות אירופה (2019 ו-2023), 3 פעמים ארד (2013, 2017 ,2021) ובמדליית הארד באליפות העולם ב-2022.

המדליה היחידה שחסרה להן בארון, היא מהטורניר החשוב ביותר – המשחקים הפראלימפיים. אחרי שנעצרה פעמיים ברבע הגמר, נבחרת הכדורשער מגיעה לפריז עם מטרה אחת ברורה, לסיים את העבודה הקשה ולזכות במדליה היסטורית. "המטרה שלנו היא להביא מדליה ולסיים כמה שיותר גבוה. כמובן עם עדיפות למדליית זהב", אומרת ל'דבר' שחקנית הנבחרת רוני אוחיון.

בחודש דצמבר השיגה נבחרת הכדורשער את הכרטיס למשחקים בפריז. בקרב הישיר על הכרטיס האחרון, הביסה הנבחרת הישראלית 0:9 בחצי גמר אליפות אירופה את נבחרת בריטניה, ובסיומה של אליפות מוצלחת סיימה כסגנית אלופת אירופה.

"זאת הייתה תחושה מטורפת, רקדנו על המגרש"

הנבחרת הישראלית הגיעה לאליפות אירופה במונטנגרו, בידיעה שהיא פספסה פעמיים את הכרטיס לפריז כאשר לא הצליחה להגיע לגמרים באליפות העולם בפורטוגל ובמשחקים העולמיים בבריטניה. "פספסנו את הכרטיס באליפות העולם במקום אחד ואז היה את ברמינגהאם שלא הלך לפי הציפיות שלנו", אומרת אוחיון. "אז הגענו לאליפות אירופה בידיעה שאנחנו חייבות לקחת את הכרטיס ובאמת עשינו את זה. זאת הייתה תחושה מטורפת ובסיום המשחק פשוט רקדנו על המגרש".

כדורשער הוא ענף ספורט המיועד לעיוורים וליקויי ראיה. המשחק מתקיים באולם סגור ומשוחק עם כדור מיוחד, שמורכב בין היתר מפעמונים. המשחק דורש שקט מוחלט, על מנת שהמשתתפים יוכלו לשמוע את הכדור ולמקם את עצמם ביחס אליו. המשחק משוחק בשכיבה על הרצפה, כשעל השחקניות לזרוק את הכדור על מנת להכניס אותו לשער הקבוצה היריבה.

"כל משחק הוא קריטי"

זאת תהיה הפעם השלישית ברציפות שנבחרת הכדורשער תשתתף במשחקים הפראלימפיים. צמצמו את כמות הנבחרות מ-10 ל-8 והפכו את העלייה למשחקים לקשה יותר. "לצערנו צמצמו את כמות הנבחרות בכל ענפי כדור. אז זה היה יותר מאתגר, מצד שני אנחנו מגיעות ישר לשמונה האחרונות של הטורניר".

בהגרלת הבתים שנערכה לפני שבוע וחצי שובצה ישראל לבית א' החזק יותר עם אלופת העולם והאלופה האולימפית טורקיה, אלופת משחקי העולם סין וברזיל. כאשר בבית השני שובצה סגנית אלופת העולם המפתיעה קוריאה הדרומית, יפן החזקה, קנדה והמארחת צרפת שנחשבת לנבחרת חלשה בענף.

"קיבלנו בית קשה ומעניין. טורקיה, סין וברזיל הן נבחרות מאוד חזקות. אני מקווה שנשחק טוב בבית וננצח את שלושתן. בעיקר את טורקיה וסין שהן בעיני המתחרות העיקריות שלנו בקרב על המדליה. אני חושבת שהגעה בבית למקום טוב, יכולה גם לרמז על חצי גמר יותר נוח. כל משחק הוא קריטי. בעייני זאת תהיה אולימפיאדה מעניינת, אנחנו באות אליה עם מוכנות מנטלית ופיזית הטובה ביותר".

"יש הרבה דברים שאת צריכה לעשות תוך שניות מעטות"

אוחיון בת ה-25 נולדה עם מספר לקויות ראייה במקביל. בעין שמאל היא לא רואה בכלל, היא מתקשה לראות למרחק בעין ימין, מתקשה לראות באור ועוד. אוחיון עסקה מילדות באתלטיקה והתעמלות קרקע ללקויי ראייה. למרות שנהנתה מהספורט המותאם לבעלי לקויות ראייה, הענפים הללו אינם מפותחים מספיק בישראל ולכן נאלצה להפסיק ולחכות עד כיתה ד' בשביל שייפתח לראשונה בעיר מגוריה, באר שבע, ענף הכדורשער שהפך למרכזי כל כך בחייה.

"בתור ילדה הייתי הולכת בכל יום ראשון למרכז לעיוור בבאר שבע. כאשר הייתי בכיתה ד', פתחו קבוצת כדורשער, החלו לפתח את ענף הספורט בארץ. התחלתי להתאמן שם, אחרי חצי שנה המאמן עזב לקנדה וסגרו את הקבוצה. בכיתה ח' פתחו אותה מחדש, וכמובן מיד הצטרפתי".

כיום אוחיון היא אחת מהשחקניות הבכירות בנבחרת ישראל, ומי שחולקת ביחד עם גל חמרני את בתפקיד ה'סנטרית' שעומדת במרכז השלישייה ואחראית על התיאום והתקשורת של השחקניות. "בתפקיד הסנטרית את מרכזת את המשחק, את אחראית בעצם על העברת תקשורת והעברת מידע בתוך המגרש. לאן הכדור נזרק, לאגד את הקבוצה, לנסות לזהות דברים ותנועות ולתת התראות אם צריך, כששחקנית קרובה לכדור שנזרק על-ידי הקבוצה היריבה. יש לך הרבה דברים שאת צריכה לעשות תוך שניות מעטות".

"אנחנו נבחרת שדוחפת ומרימה למעלה"

זאת תהיה ההופעה השלישית של אוחיון ורב שחקניות הנבחרת במשחקים הפראלימפיים. בהופעת הבכורה שלהן בריו 2016 הן סיימו במקום הרביעי בשלב הבתים עם ניצחון טכני על אלג'יריה ותיקו מול יפן, אך ברבע הגמר הודחו על-ידי האלופה שבדרך טורקיה. בטוקיו 2020, הנבחרת הרשימה בשלב הבתים עם ניצחונות על רוסיה ואוסטרליה, אך הודחה פעם נוספת ברבע הגמר, הפעם על ידי יפן.

בפעמיים הקודמות נעצרתן ברבע הגמר, מה אתן צריכות לעשות כדי לעבור את המשוכה הזאת?
"אני חושבת שזה היה בעיקר עניין מנטלי. האולימפיאדה שונה מכל תחרות אחרת. יש במשחקים קהל ועוד הרבה פרמטרים שונים שהשפיעו עלינו. אנחנו עובדות על זה בהכנה עם הפסיכולוגית המנטלית שלנו. ניתחנו את הדברים ועשינו הרבה עבודה מנטלית, כדי שנעבור את הנקודה הזאת. המטרה היא להגיע לחצי הגמר ואחרי זה לדחוף כמה שיותר קדימה".

אתן נבחרת שרצה כבר הרבה מאוד שנים ביחד, איזה כוח זה נותן לכן?
"אני חושבת שאנחנו מכירות אחת את השנייה בצורה ששום נבחרת לא מכירה. אנחנו יודעות איך להרים אחת את השנייה. אנחנו נבחרת שדוחפת ומרימה למעלה. אני חושבת שזה הכוח שלנו ואנחנו מאוד נשענות על זה. אנחנו מאוחדות וחזקות יותר ביחד, לשום נבחרת אחרת אין את ה'ביחד' שלנו".

בעקבות פרוץ המלחמה והמצב הביטחוני, ההכנות של הנבחרת הישראלית נפגעו. כדי להמשיך להתכונן בצורה הטובה ביותר, נאלצו בנבחרת לחשוב על פתרון יצירתיים מחוץ לקופסה "הינו אמורות לצאת לתחרות הכנה מאוד חשובה שנערכה במאלמו שבדיה, ממש ישר אחרי הארוויזיון. זה היה מבאס, אבל בגלל המצב הביטחוני נאלצו לבטל את היציאה שלנו לתחרות. אותו דבר קרה עכשיו עם היציאה שלנו לתחרות בברזיל שנאלצנו לוותר, כי היו הרבה בעיות".

"זה השפיע על הכנה שלנו, אבל בסופו של דבר אנחנו מאוד ממוקדות בעצמנו. אז הכנות שלנו כעת אלו משחקי דמה מול קבוצות בעלי סגנון משחק שונה משלנו, למשל קבוצה עם הגנה שונה. אנחנו מביאים את שחקני נבחרת הגברים שזורקים יותר חזק את הכדור, כדי לדמות הגנה מול זריקות של השחקניות הטובות בעולם. בעיקר לייצר מגוון באימונים, עכשיו אנחנו מנסות להביא שחקניות מחוץ לארץ כדי להתאמן מולן. נראה אם זה יצליח לקרות".

מה ייחשב להצלחה בעינייך במשחקים בפריז?
"קודם כל לעבור את רבע הגמר ואז להגיע לפודיום ולזכות במדליה אולימפית. אני חושבת שאנחנו נבחרת שמוכיחה את עצמה כל פעם מחדש ואנחנו ראויות למדליה אולימפית. יש נבחרות חזקות ואנחנו לא נופלות מהן. זאת האולימפיאדה השלישית שלנו ומגיע לנו לזכות הפעם במדליה אולימפית".