מחקר חדש של מכון טאוב ומכון המחקר KI – המכון הישראלי למחקר יישומי בבריאות חישובית' מצא קשר חיובי השכלת אימהות להתפתחות השפתית של פעוטות בגיל הרך.
במחקר בחנו את שיעור הילדים החווים עיכוב בהגעה לנקודות ציון המודדות אם ילד עומד בקצב ההתפתחות השפתית המצופה ביחס לגילו. התגלה כי שיעור הילדים בעלי עיכוב כזה גבוה יותר עבור בעלי אימהות משכילות פחות.
ב-2022, השנה המאוחרת ביותר שנבחנה, התגלה כי כ-11% מהילדים בגילי 2-3 לאימהות בעלות השכלה יסודית לא עומדים בקצב ההתפתחות השפתית המצופה. זאת לעומת כ-7% מילדי האימהות עם השכלה תיכונית, כ-4% מילדי האימהות בעלות השכלה על-תיכונית, וכ-3% בלבד מילדי האימהות בעלות השכלה אקדמית.
ממצאים אלו מצביעים על השפעת הפערים הכלכליים החברתיים בישראל. המחקר לא בחן ישירות מעמד כלכלי, אך קיים קשר מובהק בין מעמד להשכלה. ד"ר שרית סילברמן, חוקרת בכירה במכון טאוב ואחת מעורכות המחקר, אמרה כי "ניתן לזהות פערים בהתפתחות השפה בין ילדים משכבות חברתיות-כלכליות שונות כבר בשנה השנייה לחייהם".
ההתפתחות השפתית, הכוללת את היכולת להבעה מילולית ולתקשורת עם הסביבה, היא אחת ההיבטים המרכזיים בהתפתחות של פעוטות. הרובד הראשון של התפתחות השפתית נוגע לשימוש באברים מפיקי קול כמו מיתרי הקול והשפתיים; הרובד השני נוגע לשימוש במילים ובמשמעותן. עיכוב יכול להתרחש בכל אחד משני מהרבדים.
החוקרים מציעים שלושה צעדי מדיניות. הראשון, העברת טיפת חלב לגורם מתכלל אחד, שיבטיח עדכון תקציבים ותקנים וכן אימוץ גישות חדשות הנתמכות במחקר. השני, איחוד שירותי המעקב ההתפתחותי הניתנים בטיפות החלב עם השירותים המקצועיים האחרים שניתנים כיום במרפאות להתפתחות הילד. השלישי, הבטחת נגישות למסגרות חינוך וטיפול איכותיות לכל ילד, בלי תלות במעמדו הכלכלי.
המחקר מבוסס על שני מקורות: האחד הוא מאגר נתוני טיפת חלב עבור כ-70% מילידי השנים 2014-2022. השני הוא סקירת ספרות של מכון טאוב שפורסמה לאחרונה – 'שורשי האי שוויון: השפעתם של פערים חברתיים- כלכליים על התפתחותם של ילדים בגיל הרך', שאותה כתבה ד"ר סילברמן.
