דון תומאס היה בן 6 כשצפה בטלוויזיה באלן שפרד, האמריקני הראשון ששוגר לחלל, ואז גמלה בלבו ההחלטה להיות אסטרונאוט בעצמו. תומאס התחבר למדעים והבין שזאת הדרך שלו להגשים את חלומו. הוא השלים תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני ודוקטורט בהנדסת חומרים, לפני שניגש למבחנים של נאס"א ונכשל. הוא לא ויתר וניגש עוד שלוש פעמים עד שלבסוף התקבל והגשים את חלומו לטוס לחלל. בסופו של דבר הוא יצא לארבע משימות, במהלכן שהה במצטבר 43 ימים בחלל. תומאס סיפר ל"דבר ראשון" שילד או ילדה שחולמים להגיע לחלל צריכים להשקיע ולא לוותר, להתכונן לדחיות ולדעת שאף אחד לא ייפנה אליהם ויציע להם לטוס לחלל אלא הם צריכים לדחוף לזה.

האסטרונאוט דון תומאס. "הילדים של היום הם בדיוק בגיל להיות אסטרונאוטים כשיהיה מסע למאדים". (צילום: דבר ראשון).

תומאס הגיע לארץ יחד עם עוד שני אסטרונאוטים אמריקנים ואחד צרפתי כדי להשתתף בשבוע החלל הישראלי, אותו יוזמת ומארגנת סוכנות החלל הישראלית. במסגרת השבוע, יתקיימו מספר אירועים ביניהם תערוכה במוזיאון ארץ ישראל בה יוכלו המבקרים, בעיקר הצעירים שביניהם, להשתתף במשחק משימות המזכיר במתכונתו חדר בריחה (Escape Room) על-פני המאדים במטרה להציל מדען עמו נותק הקשר. בנוסף התקיימה אמש תחרות ניסויים של תוכנית "רמון ספייסלאב" (על-שם אל"מ אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל) בה נבחרו ניסויים שהוצעו על-ידי תלמידים ישראליים שישוגרו בעוד כחודש ויבוצעו בחלל.

בין הניסויים שזכו ניתן למצוא את הצעתם של תלמידי אורט אלון בנצרת עלית שהציעו גידול וויטמינים משמרים על מצע של שתן, תלמידי אורט אלון ביקנעם שהניסוי שלהם כולל שליחת תאים סרטניים לחלל ובחינת ההשפעה של חוסר הכבידה על התפתחותם, ותלמידי אורט מודיעין שמעוניינים לבדוק כיצד התנאים בחלל משפיעים על לא פחות מתהליכי התסיסה וההתיישנות של יין אדום. האריס, שהיה בין השופטים בתחרות, התרשם מאד משלל הניסויים שהוצגו ושמח לראות שאחוז התלמידות בקרב המשתתפים היה גבוה. "במחזור שלי בקורס האסטרונאוטים רק כרבע מהמשתתפים היו נשים והיום זה מתקרב להיות שווה, הרבה משום שהרקע לאסטרונאוטים הוא עדיין בעיקרו צבאי-קרבי ולקח זמן עד שמספיק נשים התבססו בתחום. אין לי ספק שייתכן מאד שהאסטרונאוט הישראלי הבא יהיה בכלל אישה, ואני מקווה שכמו שאלן שפרד היה מודל לחיקוי עבורי, אילן רמון יהווה מודל לחיקוי לילדים בישראל".

האסטרונאוט ריצ'ארד ארנולד מסביר לבאי התערוכה על התנאים על-פני המאדים. (צילום: דבר ראשון).

אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית, מספר כי מטרת האירועים היא להביא למודעות של הציבור הרחב את נושא החלל, והם מכוונים בעיקר לנוער כדי להגביר את לימודי המדעים ולימודים של תחומים שיסייעו בחקר החלל. בלסברגר מסביר כי חקר החלל מועיל לנו כיום כמעט בכל תחומי חיינו: תקשורת, מחשוב, ניווט, חיזוי מזג אוויר, חקלאות ועוד ועוד כשמספר היישומים רק הולך וגדל. לטענתו הקשיים המרכזיים שניצבים היום בפני חקר החלל בישראל הם היעדר כח-אדם איכותי והיעדר תקציבים, כשעל מנת לענות על המחסור בכוח האדם יזמו את שבוע החלל. התקציב לטענתו במגמת גידול אך עדיין לא מספק. בלסברגר מעיד כי כניסתן של חברות פרטיות לתחום חקר החלל נותן דחיפה משמעותית ושסוכנות החלל מעודדת ואף תומכת ביוזמות פרטיות.

אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית, בפתח ביתן התערוכה במוזיאון א"י. (צילום: דבר ראשון).

מגמת ההפרטה של חקר החלל היא מגמה עולמית שהחלה כתוצאה מצמצום תקציבי חקר החלל של ארה"ב וברה"ב עם תום המלחמה הקרה והעמיקה עם המשברים הכלכליים שטלטלו את כלכלות העולם בשנים שחלפו מאז. אולם על-פני כדור הארץ, שלא כמו בחלל, אין וואקום ומאחר והסקרנות האנושית לא גוועה עם הצמצום התקציבי חברות מסחריות שזיהו את הפוטנציאל הכלכלי של חקר החלל השכילו להיכנס אל הריק שנוצר. המוכרת שבהן היא SpaceX של היזם אילון מאסק שהציגה לעולם מספר פיתוחים טכנולוגיים מרשימים בתחום.

החללית הרובוטית הישראלית שמתוכננת לנחות על הירח (קרדיט: SpaceIL)

עוד שחקנית בתחום היא חברת גוגל שהכריזה ב-2007 על Lunar XPRIZE, תחרות בין קבוצות פרטיות לבדוק מי תהיה הראשונה שתנחית בהצלחה חללית רובוטית בלתי מאוישת על הירח. בין 33 החברות המסחריות שניגשו לתחרות ניתן למצוא גם את SpaceIL, עמותה ישראלית שניגשה לתחרות בסוף 2010, כמעט ברגע האחרון, ובשבוע שעבר גילתה שהצליחה להגיע לגמר יחד עם עוד ארבע קבוצות. בכוונת הקבוצה, הממומנת על-ידי תרומות, חסויות של חברות מסחריות וסיוע של סוכנות החלל, להנחית את החללית הרובוטית שלה עד סוף 2017. לעומת הקבוצות האחרות, שבמטרה לעמוד בתנאי התחרות הכוללים תנועה של 500 מ' על-פני הירח תכננו רכבי שטח מסורבלים, SpaceIL פיתחו חללית רובוטית שתנחת על-פני הירח ומייד תמריא שוב במין דילוג ותנחת שוב במרחק 500 מטר כנדרש. התחכמות ישראלית זו, שאושרה על-ידי צוות השופטים, הקטינה והוזילה משמעותית את החללית הרובוטית. בתערוכה ניתן לראות וללמוד עוד פרטים על התחרות ועל היזמה הישראלית כמו גם לחוות את המסע המתוכנן בממשק מציאות מדומה חביב למדי שיהיה אטרקציה רצינית עבור הגילאים הצעירים יותר.

שבוע החלל יימשך עד ל-2 בפברואר. מידע אודות האירועים והפעילויות ניתן למצוא כאן.