"למרות שהאבטלה בחברה הבדואית היא הגבוהה במדינת ישראל, ל-300 אלף התושבים הבדואים בנגב יש היום רק לשכת תעסוקה אחת ברהט בעוד במצפה רמון, על 5,000 תושבים יש לשכת תעסוקה" אמר אמר ממלא מקום יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ואליד אל-הואשלה (רע"מ). "זו אפילו לא אפליה – זו התעלמות. חייבים לפתוח לשכות תעסוקה ביישובים הבדואיים הגדולים מעל 20 אלף תושבים. צריך להשקיע בבדואים וזה ישתלם לכולם. לחברה הבדואית אבל גם לנגב כולו ולמדינה".
לדבריו, אי אפשר להזדעק על הפשיעה בחברה הבדואית מבלי לנסות ולתת לחברה הבדואית כלים לפתרון בעיות. "אסור להצדיק פשיעה אבל גם לא לטמון את הראש בחול. איפה שאין תעסוקה יש פשיעה, בסוף אנשים צריכים להביא לחם הביתה".
הודא אבו עבייד, מפורום דו קיום בנגב ציינה כי הפורום הגיש עתירה לבג"צ בשיתוף עם הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב. "למרות ששירות התעסוקה עצמו קבע ב-2021 שיש הצדקה להקמת חמש לשכות נוספות ביישובים הבדואיים, שר הכלכלה ניר ברקת החליט שלא לבנות אותן, והשיב לבג"צ 'שמשרד הכלכלה עובד לדיגיטציה של הלשכות' ולכן אין צורך להקים לשכות חדשות. זאת למרות שבחלק גדול מהכפרים, שמונים כ-90 אלף תושבים – אין קליטה סלולרית או אינטרנט. בפועל, הדיגיטציה לא התקדמה וגם הלשכות לא הוקמו". אבו עבייד הדגישה, כי ישנה חשיבות גם שהשירות שנותנות הלשכות יהיה מתאים לאופי האוכלוסייה המקומית ולאתגריה – התרבותיים, השפתיים וכו'.
היועץ המשפטי של שירות התעסוקה, עו"ד עודד סנדלר, אישר כי הרשות אכן קבעה קריטריונים לפתיחת חמש לשכות חדשות בחברה הבדואית, אולם הסמכות להנחות על בניית הלשכות נתונה בידי שר הכלכלה. "השר בא מתחום הדיגיטציה והוא רוצה לעשות רפורמה בכל הלשכות ולא רק במגזר הבדואי. אולי אפליקציה להתייצבות מרחוק ולא לטרטר את האנשים ללשכה" אמר. "כל הנושאים האלה הם לפתחנו ואנחנו דנים בהם. מאז פרצה המלחמה וזה קצת נכנס להמתנה כי הגיעו המון דורשי עבודה".
עו"ד בקי קשת, מהפורום למאבק בעוני הדגישה כי היעדר הלשכות משפיעה לא רק על הנגישות לתעסוקה, כי אם גם למיצוי זכויות סוציאליות נוספות. "האוכלוסייה הבדואית בדרום סובלת מעוני וחוסר ביטחון תזונתי באחוזים גבוהים. במהלך העבודה עם החברה הבדואית למדנו שיש לא מעט נשים שאינן זכאיות לתלושי מזון, משום שאינן זכאיות להבטחת הכנסה ואינן מוכרות לביטוח הלאומי – וזאת, כיוון שלא נרשמו בלשכת העבודה".
"פשוט אין להן איך להגיע ללשכה כל שבוע. להשאיר ילדים, לצעוד 2 קילומטרים ברגל לפעמים עם ילד קטן לאוטובוס ואז לנסוע מרחקים ארוכים. בחברה הבדואית הן הרבה פעמים גם חייבות ליווי כדי לצאת לבאר שבע. צריך לאפשר לאנשים שאין להם גישה סבירה ללשכה להגיע רק פעם בחודש, כמו שמאפשרים כיום לנשים מבוגרות".
עו"ד סנדר אמר כי יעביר את הצעתה זו לבחינה, וציין כי כיום רשומים בסה"כ כ-12,200 דורשי עבודה מהחברה הבדואית בנגב שמתייצבים בין היתר בלשכות באופקים, אלעד, אשדוד, דימונה, ירוחם, מצפה רמון, קריית גת, שדרות ועוד. כמחציתם, לדבריו, עברו להתייצבות חודשית כדי לא לטרטר אותם, בעיקר על בסיס קריטריונים של גיל, מצב בריאותי וכן אנשים שמחפשים תעסוקה בהכשר מקצועי גבוה.
"זה לגמרי קשור למחסור בתעסוקה. "ההחלטות של שר הכלכלה הן פוליטיות. הוא שם קצוץ על האוכלוסייה הבדואית" אמר שי מנוחין, מנהל התוכנית של מזון – תגובה יהודית לרעב בישראל. "הסיפור של האפליקציה זו אחיזת עיניים. רוב האוכלוסייה הבדואית בנגב אין לה רשתות תקשורת עובדות ובטח ואפשרויות של כניסה לאינטרנט כדי למצוא עבודה. זה לא הצד החזק של אוכלוסייה קשת יום. לא יכול להיות שבבית שמש ובירוחם יש לשכה פיזית בלי קשר לדיגיטציה אבל לבדואים בנגב אין. זה אי שוויון מוחלט". לדבריו, ארגוני השטח מעריכים שחלק משמעותי מהבדואים בנגב סובלים מאי ביטחון תזונתי הקשור קשר הדוק למצב התעסוקה.
ראש המועצה המקומית ערערה טלב אבו עראר אמר שהממשלה אחראית לפיתוח של הישובים: "אם היו לנו אזורי תעשייה ומקומות תעסוקה לא היה צורך בלשכות תעסוקה. בדימונה, בבאר שבע ובערד יש את כל השירותים ובישובים הבדואים אין. לא לשכת תעסוקה, לא משרד פנים ולא אף משרד אחר. אחוז האבטלה גבוה, אנשים נאלצים לצאת ולפעמים ללכת מרחקים ארוכים כדי להגיע ללשכות. הגיע הזמן שהממשלה תכיר בנו כאזרחי המדינה".
ראש עיריית רהט טלאל אלקרינאווי ציין שברשות הצליחו לרדת מ-43% אבטלה ל-13% אבטלה בעקבות הקמת אזור התעשייה עידן הנגב המשותף עם מועצה אזורית בני שמעון – בדגש על שילוב נשים בשוק העבודה. "זה הפך את האישה הבדואית מכזו שיושבת בבית לכזו שמרוויחה 7,000-8,000 ש"ח בחודש, ויכולה להשקיע יותר בחינוך הילדים, ולעלייה של עשרות אחוזים בגבייה של הרשות המקומית. היעדר תעסוקה לעומת זאת מביא להידרדרות למקומות לא טובים וזה עולה ביוקר למדינה ולחברה כולה".
לסיכום הדיון דרש ח"כ אל-הואשלה לקבל בתוך חודש את התייחסות שירות התעסוקה ומשרד הכלכלה לנושאים שעלו בדיון, בהם תכניות לפתיחת לשכות תעסוקה נוספות בנגב, נושא הדיגיטציה שאינה מתפקדת בגלל היעדר קליטה בנגב וכן לבצע בחינה של האפשרות להתייצב בתדירות של אחת לחודש למי שמתגורר רחוק מהלשכות. אל-הואשלה אמר גם כי יבחן את הצעתו של רן מלמד, מנכ"ל ארגון נקודת מפנה, לקידום בניית הלשכות באמצעות חקיקה אשר תגדיר את המבחנים לבניית לשכת תעסוקה ביישוב בהתאם לגודל האוכלוסייה.
