״המציאות שאנו חיים בה מורכבת מאוד והפחד מוחשי ביותר. במשק החקלאי שלי במושב גורן אנחנו חולבים כל יום את העיזים תחת אש ושופכים חמישים אלף ליטר חלב עיזים. החלב נשפך ואנחנו בוכים. המצב מסוכן וזה שובר את הרוח של החקלאים שקמים כל בוקר ומסכנים את חייהם. בסוף זה כלכלה, בפרמטרים נוספים סוגרים קווי ייצור". את הדברים אמרה אילנית דדוש קלפון ממושב גורן, מנכ"לית "עזיזה" – ארגון מגדלי העיזים, בכנס שהתקיים אתמול (שלישי) בכנסת בהובלת ח״כ אלון שוסטר וחברי השדולה למען החקלאות.

"במשך שנים רבות אמרנו והתרענו על המצב והכתובת הייתה על הקיר: אם אין חקלאות אין ביטחון. אחרי 7 באוקטובר הבנו את זה", הוסיפה דדוש. בכנס, שנערך תחת הכותרת "חקלאות בצל המלחמה – סיפורם של חקלאי קווי העימות במלחמת חרבות ברזל", השתתפו סגן שר החקלאות משה אבוטבול, מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא, נציגי ארגונים חקלאיים, תנועות מיישבות, וחקלאים וחקלאיות מגבול הצפון ומהנגב המערבי.

מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ ממושב ספסופה שבגליל, הדגיש את מסירותם של החקלאים לביטחון המזון של ישראל: "מושבי הצפון מייצרים 70 אחוז מהביצים במדינה. בחודשים נובמבר ודצמבר 2023, תוך כדי המלחמה, הגענו לשיא בייצור ביצים בישראל. זה לא קרה סתם, זה קרה כי גם היום בבוקר, כשאנחנו כאן בירושלים, הלולנים מדוב״ב, אביבים, מרגליות וגורן יצאו מבית המלון וסיכנו את חייהם כדי לעבוד ולספק לאזרחים ביצים. מתוך 3,000 משפחות שעוסקות בענף ההטלה, אלף מפונים ולא נמצאים בביתם. יש לשמור על ענף ההטלה ולא לאיים על קיומו, כפי שמשרד האוצר עדיין מאיים״.

"אנחנו עדיין במלחמה, תנו לנו את הזמן להשתקם"

עיתוי הכנס אינו מקרי. הקהילות החקלאיות שחיות על גבולות המדינה מתמודדות עם מציאות בלתי אפשרית מאז 7 באוקטובר. קיבוצים ומושבים רבים עדיין מפונים, חלקם שרויים באי-וודאות לגבי המשך הפינוי, שלא לדבר על "היום שאחרי", ובכל זאת ממשיכים לעבוד בענפי החקלאות ולספק מזון לשוק המקומי ולייצוא. מחויבותם של נבחרי הציבור לחקלאים עומדת למבחן נוסף בימים אלה: תוכנית השיקום לצפון מתעכבת, ענפי חקלאות שלמים נמצאים תחת איום, ורפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" מקודמת ללא תיאום עם משרד החקלאות ודרישות הגנת הצומח.

ח"כ אלון שוסטר בכנס. "החקלאים ימשיכו להשקיע את חייהם בירכתי ארץ ובקווי העימות ואנחנו נעמיד לרשותם את מלוא המשאבים לשיפוי הנזקים ולפיתוח ותקווה לעתיד לבוא" (צילום: תומר אשל)

"בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר, לצד המבוכה והכעס, אמרנו 'יש פה משהו. המדינה תשתנה'", אמר איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, "אבל זה לא קורה. מאחורי הגב מבשלים לנו רפורמה ונצטרך את העזרה של השדולה למען החקלאות. אנחנו אומרים – עד כאן. אנחנו עדיין במלחמה, תנו לנו את הזמן להשתקם".

לדברי שניידר, המחויבות של החקלאים בענף החלב הוכיחה את עצמה. "ב-7 באוקטובר חווינו משבר גדול במישור האישי, כשחברים נפגעו, נהרגו, נחטפו באירועים מסמרי שיער. אבל לנו יש אחריות ראשונה במעלה לספק חלב לציבור".

"עובדי השדה והמטעים, יצרני הביצים, העוף והחלב הם הקטר הכלכלי שמושך את קהילות המתיישבים המוכים" אמר ח"כ אלון שוסטר, יוזם הכנס וחבר השדולה החקלאית. "בני הקיבוצים, המושבים והמושבות נאבקים כבר חודשים עם אתגר בטחוני אדיר". שוסטר וחברי השדולה הביעו את מחויבותם לחקלאות ולחקלאים בישראל. "הם ימשיכו להשקיע את חייהם בירכתי ארץ ובקווי העימות ואנחנו נעמיד לרשותם את מלוא המשאבים לשיפוי הנזקים ולפיתוח ותקווה לעתיד לבוא", אמר.

שניידר סיפר שכשעלתה האפשרות למחסור בחלב בתחילת המלחמה בגלל הפגיעה ברפתות הנגב המערבי, הוא התחייב בפני שר החקלאות ושר הכלכלה: "אני מכיר את הרפתנים. הם יחזרו יותר מהר ממה שאתם חושבים. ובאמת תוך 14 יום הרפתנים הגיבורים חזרו לעבוד, וגם הרפת של כיסופים העתיקה מקומה לגילגל. היישובים נטושים, האזור עדיין תחת טילים והפגזות אבל הרפתנים הגיבורים שלנו חזרו ואיפה שיש רפת יש חיים. הרפתות היו הקטר של שיקום האזור".

"בזכותם לאזרחי מדינת ישראל לא חסר כלום"

"זאת בושה וחרפה שהתפקיד שלנו זה להגן על החקלאות", אמר ח"כ מיכאל ביטון, ממובילי השדולה בכנסת, "התפקיד שלנו הוא לרומם את החקלאות ולהשביח אותה. אנחנו לא עושים מספיק למען החקלאות. עלינו לדאוג להביא גל של השקעות בחקלאות ובתשתיות, לדאוג למענקים לחקלאים חדשים, לאפשר לחקלאים למכור תוצרת חקלאית בשטחם ולייצר תיירות חקלאית בלי עיכובים. את כל אלו נעשה יחד".

מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים יוני דמרי תיאר את פעולתה של תנועת המושבים לעזרת המושבים בצפון ובדרום, בשיתוף פעולה עם מנהלת תקומה וגורמי המדינה. לדבריו, "התנועה מחויבת לשיקום המשקים, הקהילות והחברים במושבים, כדי לתת לחקלאים את היכולת לעבוד ולקיים משק בשקט, ככל הניתן".

"אני מאמין ששיקום החקלאות שווה ערך לשיקום הקהילה, העוטף והמדינה", הוסיף דמרי, חקלאי בעצמו ממושב גילת שבנגב המערבי. "אני גאה מאוד בחקלאים שלנו בכל רחבי הארץ, בצפון, בדרום ובמרכז, שמספקים תוצרת חקלאית לאזרחי המדינה. החקלאים עומדים ביעד: לשמור על מקרר מלא בתוצרת ישראלית כחול לבן. אנחנו חולבים תחת אש, אוספים ביצים תחת אש ומייצרים תוצרת חקלאית טרייה תחת אש״.

"החקלאים נאחזים בקרקע, ממשיכים לעבד את הקרקע, וממשיכים לחלוב, לגדל ולשמור על רציפות תפקודית ועל ביטחון המזון של אזרחי ישראל, למרות כל הקשיים", אמר אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. "בזכותם, יש להודות, לאזרחי מדינת ישראל לא חסר כלום. המדפים מלאים כל הזמן. זו ההוכחה לחוסן הגדול של החקלאות. את זה צריך להמשיך – המבט צריך להיות קדימה". דורמן התייחס גם להזדהות שגילו אזרחי ישראל עם החקלאים ולהירתמות הגדולה לעזרתם.

"איפה שיהיו מים, יהיה ירוק, אני מבטיח לכם"

בין החקלאים שהשתתפו בכנס היה גם שמיל בלברמן, רפתן מקיבוץ ניר יצחק ורכז רפתות משקי הנגב המערבי: "את כל המלחמות עברנו בעוטף, אבל אף אחד לא הכין אותנו ל-7 באוקטובר", אמר בלברמן, שחתנו טל חיימי נרצח בשבת השחורה. "איבדנו שבעה מחברינו הרפתנים, אך השתקמנו ואנחנו ממשיכים. תזכרו, כשיש רפת – יש פעילות, יש פעילות – יש שיקום".

את דבריו חיזק אבידע בכר, מנהל החקלאות מקיבוץ בארי, ששכל את רעייתו דנה ואת בנו כרמל בטבח ב-7 באוקטובר. "חשוב להבין שאת העוטף אפשר להחזיר לכלכלה חזקה. קהילות חזקות קמות להיות כלכלות חזקות", אמר בכר, שנפצע באותה שבת ואיבד את רגלו.

"אתם צריכים לעזור לנו כחקלאים לשקם את חבל הארץ הקטן הזה, 40 קילומטר, עד התלם האחרון", אמר בכר והוסיף: "איפה שיהיו מים, יהיה ירוק. אני מבטיח לכם. עזרו לנו להוריד את מחירי המים. מטרת החקלאי לצבוע את הנגב בירוק, תמיד. נחזור ונהיה שם ונעשה את הכול כדי לצבוע את הכול בירוק". בכר הפציר בחברי הכנסת לדאוג לחזרת החטופים הביתה: "בבארי יש עוד 11 חטופים. על 7 אין מה לרוץ כי הם מתים, אבל יש 4 שאנחנו לא יודעים מה קורה איתם. אנחנו חייבים להם, כעם".