
"הנשים הבדואיות היו אלו שתמיד עבדו באופן מסורתי. יש לסטודנטיות בדואיות רצון עז להצליח, אבל הממשלה עושה הכל כדי ש-180 אלף אנשים בכפרים הלא מוכרים לא יעבדו". כך אמרה ד"ר יעלה רענן, מנכ"לית המועצה לכפרים הלא מוכרים, בדיון של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי היום (שלישי) בסוגיית תעסוקת נשים בדואיות בנגב, לציון יום הנגב בכנסת.
לדבריה, שיעור העוני בכפרים מגיע ל-60% ואף ל-80%. "יש ילדים בדואים שמסיימים כיתה ו' ולא יודעים לקרוא ולכתוב, כי חלקם לא הלכו לגן ואז נפתח פער שלא נסגר. יש באוכלוסייה הבדואית ילדים בתת תזונה. 15 שנה אני מנסה לשים תחנת אוטובוס אחת ליד כפרים שחיים בהם אלפי אנשים וכלום לא קורה".
ד"ר מנאלח חריב, מנהלת מרכז המחקר של פורום דו קיום בנגב, הדגישה כי מאז שנת 2019 יש ירידה בהשתתפות בכוח העבודה בקרב הבדואים, כש-56% מהעובדים מתחת לשכר המינימום ושכרן הממוצע של הנשים הבדואיות הוא פחות מחצי השכר הממוצע של נשים יהודיות. "רק 8.7% מהבדואים משתכרים מעל שכר המינימום. איזה תמריץ יש לאישה בדואית להיכנס לשוק התעסוקה?".
ד"ר חריב המליצה להוזיל את השתתפות ההורים במעונות יום, לצד בניית מעונות וגני ילדים חדשים ומימון הסעות לילדים. "יש צורך לסבסד קורסים פסיכומטריים עם הסללה מוקדמת לאקדמיה. לפי נתוני השכר, העלות הכלכלית של יציאה לשוק התעסוקה גבוהה יותר ממה שהעובדת מרוויחה ולכן זה לא הגיוני ואפשרי".
"מעונות יום עומדים ריקים כי האימהות לא יכולות להרשות לעצמן את התשלומים"
"הממשלות הקודמות לא הגיעו ליעדים שהן קבעו לעצמן בהוצאת נשים לשוק התעסוקה", אמרה ח"כ עאידה תומא סלימאן, "אחת הסיבות היא מעונות יום שעומדים ריקים כי האימהות לא יכולות להרשות לעצמן את התשלומים. הממשלה אומרת 'אני משקיעה בתוכנית לתעסוקת נשים' כאשר לטעמי ישנה חלוקת משאבים לא נכונה. המצב של האוכלוסייה הבדואית, שהיא הפריפריה בפריפריה, הוא הכי גרוע".
אחד המכשולים המרכזיים לתעסוקה בחברה הבדואית, לטענת ח"כ ואליד אל-הואשלה, היא הנגישות: "אין תחבורה ציבורית בכפרים הלא מוכרים ואין נגישות ללשכות התעסוקה ולמקומות העבודה". ח"כ שלי מירון שהובילה את הדיון מחתה על כך שמשרד התחבורה לא שלח אליו נציגים.
ג'רי אלאמו, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת, סקרה מספר מסמכים שהראו כי שיעור התעסוקה של נשים בדואיות לפני הקורונה עמד על 21%, נתון נמוך מכלל קבוצות האוכלוסייה. לדבריה, יש היצע נמוך של מעונות יום בישובים הבדואיים – פחות מאחוז מכלל מעונות היום בישראל. "סוגיית התחבורה הציבורית וקשיי הנגישות הן אחת הבעיות המרכזיות שמייצרת קשיים לשינוי המצב כיום".
"הסיטואציה קשה, אבל הצעירות הבדואיות עשו פריצת דרך ענקית"
קרן בן הרוש, יועצת למנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, אמרה כי הרשות בונה תוכנית חומש לנשים בישראל ובמסגרתה נפגשו ברשות עם נשים בדואיות ברהט. "אנו כרגע בשלבי מיפוי ליצירת התוכנית". ח"כ אימאן חט'יב יאסין, מיוזמות הדיון, זעמה: "אני לא מבינה מה יש לכם למפות? כבר עשרות שנים הצפנו את החסמים, היו דיונים עם כל הבעיות שקיימות, תביאו פתרונות, מהמשרד שלכם לא יצאה שום תוכנית". רותם ויינר שפירא, יועצת בכירה ברשות, העריכה שתוך חצי שנה יסיימו את העבודה מול כל משרדי הממשלה ויציגו מסקנות.
"אנו מדברים על אזרחי מדינה והסיטואציה היא קשה אבל בסוגיית הנשים אני רוצה להפיח תקווה, הצעירות הבדואיות עשו פריצת דרך ענקית" אמרה חטיב יאסין. "כיום יש לנו רופאות, פרופסוריות, עורכות דין ומורות וזאת תקווה גדולה שיכולה להאיר לחברה הבדואית בדרום הרבה אפשרויות. כדי ליצור שינוי ושיפור אנחנו צריכים למצוא פתרונות הוליסטיים כדי שתהיה אפשרות להתפתחות נורמאלית ורגילה לכולם. אי אפשר להפריד בין נושאי החינוך שמוביל בשלב מסוים לסוגיית התעסוקה".