תוך 25 שנים אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה תכפיל את עצמה מ-410 אלף בשנת 2015 ל-811 אלף בשנת 2039, כך עולה מנתוני משרד הבריאות, שפורסמו לקראת הכנס הראשון בנושא הערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה, שיתקיים היום (שלישי). הכנס יעסוק בדילמות המרכזיות הקשורות להזדקנות האוכלוסייה. בשנים הקרובות, מגמת הזדקנות האוכלוסייה בישראל תגבר, ועל מערכת הבריאות להיערך לכך. כיום המערכת לא מוכנה כלל להזדקנות האוכלוסייה, כפי שהיא צפויה להתפתח בשנים הקרובות.

תוחלת החיים של האוכלוסייה עלתה בשנתיים בעשר השנים האחרונות (גברים – 78.2 ב-2005 לעומת 80.1 ב-2015 ונשים 82.2 ו-84.1 בהתאמה). למעשה, כל יום תוחלת החיים שלנו גדלה בכחמש שעות. בשונה מגידול האוכלוסיה, עליו מקבלות קופות החולים פיצוי מלא מהמדינה, על הזדקנות האוכלוסיה הן לא מקבלות פיצוי כלל. מבחינת עלויות במערכת הבריאות, ההוצאה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23,000 שקלים לשנה לעומת 5,500 שקלים למבוטח ממוצע. אדם בן 65 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע, לעומת שמונה פעמים בלבד לאדם צעיר יותר. כמו כן, עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 היא 1,700 שקלים בשנה לעומת 650 שקלים בלבד לאדם צעיר יותר.

אדם בן 65 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע, למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90.)

אדם בן 65 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע, למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90.)

מהנתונים של משרד הבריאות ניתן לראות כי מצב התשתיות של מערכת הבריאות לא ערוך דיו להזדקנות האוכלוסייה. בשנים הקרובות צפוי גל פרישה גדול של רופאים (רובם עלו מבריה"מ לשעבר), כך שאם לא יקרה שינוי משמעותי אנחנו צפויים לראות מחסור של רופאים, בעיקר בתחום המשפחה. בשנים האחרונות גדל פי שלושה מספר ההכשרות לאחיות בישראל, אך כיום שיעור האחיות בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD. הגידול המשמעותי במספר ההכשרות, יביא בהדרגה לגידול איטי בשיעור האחיות לאלף נפש.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מיטות אישפוז

מהנתונים עולה כי שיעור המיטות הכלליות בישראל הוא אחד הנמוכים ביותר ב-OECD. קצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה מחייבים פתיחה של למעלה מ-250 מיטות בשנה רק כדי לשמור על השיעור הנוכחי, שגם הוא כאמור נמוך. תוספת המיטות לשנים 2017-2022 תביא לשמירה על שיעור המיטות המתוקנן הקיים היום. על מנת להבטיח שיהיו מספיק מיטות אשפוז לשנים 2022-2030 יש להתחיל כבר עכשיו בתכנון תוספת מיטות נוספת. להמחשה, המשמעות של תוספת של 250 מיטות בשנה היא שב-2023-2030  צריכים לבנות כאן שני בתי חולים חדשים בגודל של בית החולים תל השומר. מיטות סיעודיות – בישראל מתחיל להיווצר מחסור במיטות לאשפוז סיעודי (כולל סיעודי מורכב). על מנת לעמוד בביקושים הצפויים יש להוסיף כ-1,000 מיטות אשפוז חדשות בשנה.

סיעוד – מחכים לביטוח ממלכתי

כ-200,000 ישראלים מוגדרים סיעודיים, וגם הנתונים הקשורים בטיפול בחולים אלו לא מעודדים. הדוח מצביע על כך שמערכת הטיפול הסיעודי הציבורי הינה מפוצלת מאוד – אין רצף טיפולי, בירוקרטיה עצומה, אין תמריצים מערכתיים למניעה ודחייה של הידרדרות תפקודית. הזכויות שניתנות לפרט לא מספקות וכוללות במקרה החמור ביותר רק שלוש שעות טיפול ביום. בנוסף, בני המשפחה באשפוז הסיעודי נדרשים לעמוד במבחני הכנסה לממן את ההשתתפות העצמית עבור הוריהם. בני המשפחה, המטפלים העיקריים, נדרשים לשאת בנטל הכבד ללא כל סיוע מהמדינה. למעלה משליש מהם נאלצו לעזוב את מקום העבודה שלהם, והם בקבוצה סיכון גדולה לדיכאון (70 אחוז מהם).

ההוצאה הלאומית על סיעוד עולה על 13 מיליארד שקלים בשנה, והפרטית עמדה בשנת 2015 על כ-3.4 מיליארד שקלים. מספר העובדים הזרים בסיעוד (היום כ-50,000) צפוי להכפיל את עצמו בתוך כ-20 שנים. שר הבריאות ליצמן, שחזר ואמר שהוא ילחם למען הביטוח הסיעודי ממלכתי, לא מקדם את הנושא נכון לרגע זה, על אף הבטחותיו ליצור משבר קואליציוני באם הנושא לא יקודם. ח"כ איציק שמולי התייחס למצב הסיעוד ואמר ל'דבר ראשון' כי "ישראל הפקירה ושכחה מאחור 170 אלף קשישים סיעודיים, ולאור הזדקנות האוכלוסייה בשנים הקרובות אין מנוס מלהביא תיקון כולל גם עבור הקשישים הסיעודיים החיים כיום וגם לאלו שהמצב יתרגש עליהם בעתיד. ביטוח סיעודי ממלכתי הוא קריטי מאחר והכיסוי שמספקת המדינה כיום הוא בדיחה".