מאות משתתפים מילאו את רחובות מצפה רמון במצעד הגאווה והתקווה בצהרי שישי, וזאת חרף נסיונות של פעילי תנועת נעם לבטלו.
המשתתפים אחזו במטריות צהובות שהוזמנו במיוחד, גם כנגד השמש הקופחת ובעיקר כדי להזכיר את הדרישה הברורה להחזרת החטופים, נושא שגם הפך שנוי במחלוקת בחודשים האחרונים ביישוב. בתום המצעד התכנסו המשתתפות והמשתתפים למעגלי שיח שהובילו להט"ב להם קשר ישיר לאירועי השבעה באוקטובר ולמלחמה שהגיעה בעקבותיו.
למרות שבשנים האחרונות הפך המצעד במצפה רמון לאירוע של מאבק רבותי על דמות היישוב והחברה הישראלית, עם לא מעט אירועי אלימות קשים נגד להט"ב החיים במצפה, המצעד שלווה באבטחה עבר בשלום.
מארגן האירוע רז גלוזמן, הקדיש את המצעד לזכר הזמר אדם שהלך לעולמו יום קודם, כשלדבריו: "דרך מורשתו התרבותית הענפה, אדם השאיר אחריו הבטחה גאה ובלתי מתפשרת לקהילת הלהט"ב במצפה רמון ובכל מדינת ישראל".
עומר אוחנה, האלמן של רס״ן שגיא גולן ז”ל שנפל בקרב בבארי, נאם במצעד לצד האלמנות עדי מולכו ונעם שרם, שאיבדו אף הן את בני זוגם במלחמה. אוחנה התייחס ל"חוק שגיא" שקידם בכנסת בנוגע לחתונה אזרחית, הכרה באלמנים ואלמנות במשפחות גאות ובשוויון במוות ובחיים. חבר הכנסת יוראי להב הרצאנו (יש עתיד), שנאם בתחילת המצעד אמר: "אם אנחנו מספיק טובים להלחם על הגנת המדינה, אז אנחנו מספיק טובים להילחם על שוויון".
רוני זילה, תושבת מצפה רמון ומחנכת בתיכון החברתי ביישוב, מפיקה את המצעד בשנתיים האחרונות, אמרה מעל הבמה, "בשנים האחרונות השונויות בינינו החלו להיות דבר קשה יותר ויותר, במקום להיות דבר יפה ומרגש. העניין הוא שכולם חלק לגיטימי מהחברה שלנו. כולנו, גם התורניים וגם קהילת הלהט"ב, חיות וחיים כאן. לוחמים ולוחמות במלחמה הזו, נהרגים על הגנת הארץ, שוכלים אהובות ואהובים, מפונים מבתיהם, קולטים מפונים, מובטלים, נוודים וכל ביטוי של חיים בתקופה הנוראית הזו. כולם כולם כולם חלק. ומצפה רמון – היא הבית של כולנו – וכולנו פה כדי להשאר. למרות ההבדלים. למרות הקשיים".
"אי אפשר רק במלחמה ונגד", אומרת זילה ל'דבר' על המפגש היום יומי עם מתנגדי מצעד הגאווה, "צריך לבנות את החיים ולהתפשר, לקבל את מישהו שהוא אחר. אני יודעת שמתינות זה 'לא מוכר', זה לא ג'וסי. אבל החיים זה מפגש ארוך של בניית מרקם חיים. אני לא מפחדת ללכת ברחוב ושידקרו אותי, אבל היו מי שספגו הרבה אלימות. בחודש הזה יותר מפחיד מהשאר".
