ראשי הרשויות הדרוזיים מפגינים היום מול משכן הכנסת. הם מוחים על העיכוב בחקיקת חוק החשמל. זאת לאחר שוועדת השרים לחקיקה דחתה את הדיון בחוק ביום ראשון שעבר.

"הממשלה לא קיימה את הבטחותיה" אומר יאסר געדבאן, ראש מועצת כסרא-סמיע ויו"ר ועד הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. "היא הפקירה את הדרוזים. שבענו הבטחות ודברים על הנייר. בשבוע אחד ביטלו את חוק חשמל שוועדת הכלכלה עבדה עליו, והסיבה היא גזענות".

בימים האחרונים נודע ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' פועל לבטל את חוק החשמל מחשש שהוא יעודד בנייה בלתי חוקית באוכלוסייה הערבית, שכן לא ניתן לבדל את הדרוזים מאוכלוסיות אחרות. יש לציין, כי בהצעת החוק שהוגשה לוועדת השרים נכתב כי רק בנייני מגורים ללא היתר שבנייתם הסתיימה עד 1 בינואר 2022 יחוברו לחשמל לפי חוק זה.

"תכנית חומש – אין. סיכמנו שנקבל תקציב לשנה בגלל המצב הבטחוני. לצערנו אנו היחידים ללא תקציב ייעודי. אין תכנון, אין בנייה, אין חשמל, יש הריסות. במהלך המלחמה הורסים בתים בירכא ובמע'אר" מספר געדבאן.

ב-2 ביולי אושרה החלטת ממשלה 708, שמורה בין היתר על כתיבת תכנית חומש חדשה ליישובים הדרוזיים ועל הקמת ועדה לפתרון חסמי דיור בישובים. "שום דבר לא התקדם מאז" אומר געדבאן. "כל שנה מקצצים לנו במענק האיזון, אבל האוכלוסייה גדלה. איך אשלח את בוגרי התיכון לשרת בצבא כשאין חשמל ויש את חוק הלאום?".

לאחרונה ביקר השיח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה, את הצעת חוק העדה הדרוזית של חה"כ גדעון סער (הימין הממלכתי). הדיון בהצעה נדחה אף הוא בוועדת השרים.

הצעת החוק עוסקת במעמדה של העדה הדרוזית ונושאת אופי הצהרתי. להצעת החוק שלושה סעיפים. הסעיף הראשון מכיר במעמדה הייחודי של העדה, אך לא מפרט מה ההשלכות של מעמד זה מבחינת זכויותיו וחובותיו של האזרח הדרוזי.

בסעיפים השני והשלישי מוצהר כי המדינה תאפשר לדרוזים לטפח ולשמר את מורשתם וזהותם על בסיס דתי ועדתי וכן לשמור על המקומות הקדושים להם. יש לציין, כי כבר בפקודת העדה הדרוזית ב-1957 מוכרת העדה הדרוזית כעדה עצמאית.

"שיזרקו את חוק העדה הדרוזית לפח" אומר געדבאן בכעס. "אין בו שוויון. יש לי את הסמלים שלי והדת שלי בלי קשר לממשלה. אנחנו רוצים שוויון, כתף אל כתף, שהמדינה תהיה נאמנה אליי כמו שאני נאמן לה. אני רוצה לחיות בכבוד על אדמתי".