החום הקיצוני בחודש יוני גרם לנזקים לחקלאות בהיקף חסר תקדים. על פי הערכות קנט (קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות), היקף נזקי החום הישירים לגידולים החקלאיים בחודש יוני הגיעו לשיא של יותר מ-30 מיליון שקלים. היקף נזקי החום לגידולים החקלאיים בתקופה המקבילה ב-2023 עמד על כ-3 מיליון שקלים, ביוני 2022 עמד הנזק על כ-170 אלף שקלים וב-2021 הוערך בכ-160 אלף שקלים בלבד בתקופה זו. על פי נתוני קנט, נזקים אלה מצטרפים לנזקי טבע מסוגים שונים שנגרמו לגידולים החקלאיים בתקופה זו, שמוערכים בכ-15 מיליון שקלים נוספים.
חודש יוני 2024 היה החם ביותר בישראל מאז תחילת רישום מדידות הטמפרטורה באזור, לפני יותר ממאה שנה. הטמפרטורה הממוצעת הייתה גבוהה ב-3 מעלות צלזיוס מהממוצע הרב-שנתי, והגיעה לשיא של 48.1 מעלות צלזיוס בעמק הירדן. גם בלילות נמדדו טמפרטורות שיא גבוהות במיוחד באזורים שונים. החום הכבד בשעות הלילה הקשה על הגידולים להתקרר מחום היום, והגביר באופן קיצוני את עומס החום עליהם. בקנט התקבלו יותר מ-800 הודעות נזק מחקלאים בכל רחבי הארץ במהלך חודש יוני בלבד.
החום הקיצוני בחודש יוני גרם נזק בעיקר לגידולי הירקות הטריים: אבטיח, מלון ותפוחי אדמה, וכן לגידולי ירקות לתעשייה, כגון עגבניות, תירס ושעועית. מרבית הנזקים נצפו באזור עמק המעיינות, עמק יזרעאל, עמק הירדן, הגליל העליון והגליל התחתון. הנזקים העיקריים הם מכות שמש ו"כוויות חום" שפוסלות את הפרי לשיווק וגורמות להבשלה מואצת של הגידולים. חלק מהנזקים ניכרים מיידית וחלקם באים לידי ביטוי בהמשך עונת הגידול. על פי הערכה ראשונית של קנט, היקף נזקי החום לגידולי הירקות בפרט עמד על כ-20 מיליון שקלים בחודש יוני לבדו.
גידולי הפירות, ובפרט גידולי המנגו, ספגו גם הם נזק גדול שמוערך בכ-7 מיליון שקלים, בעיקר במטעים שממוקמים סביב הכינרת ובעמק הירדן, אזורים שעברו ימים ממושכים של שרב קיצוני. פגיעות דומות נרשמו גם בגידולי הליצ'י והשזיף. נזקי חום שנגרמו לגידולי גפן היין, בעיקר בגליל העליון, רמת הגולן ועמק הירדן, מוערכים על פי נתונים ראשוניים של קנט בכ-2.5 מיליון שקלים. לגידולי השדה, שכוללים תירס לתחמיץ ואבטיח לגרעינים, וכן לגידולי הבננות נגרמו נזקים שמוערכים בחצי מיליון שקלים לכל גידול. הנזקים לגידולי הכותנה בעמק יזרעאל צפויים להגיע להיקף של כמיליון שקלים, בעיקר כתוצאה מעומס החום.
ביטוח הקרן לנזקי טבע בחקלאות מכסה נזקי חום, והחקלאים יפוצו בגין הנזקים הנגרמים מפגיעות חום ישירות וכן על נזקי החום המצטברים והעקיפים. נוכח היקף הנזקים הגדול, בקנט מקפידים על ביצוע הערכות נזק מהירות ככל האפשר ועל מתן פיצוי מהיר ככל הניתן למגדלים. על מנת לאמוד את הנזקים בסמוך למועד התרחשותם, תוגברו צוותי הערכת הנזקים של הקרן והם פועלים בכל הארץ.
"הנתונים מראים שההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים העולמיים כבר משפיעים על החקלאות בישראל", אמר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט. "בשנים האחרונות רואים מגמה של גידול בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים החקלאיים בישראל. הצפי הוא שהמצב יחמיר בשנים הבאות".
בהסתמך על התחזיות, משרד החקלאות הודיע בפברואר האחרון שישתתף במימון עד 35% מסכום הפרמיה לרכישת פוליסות לביטוח מפני נזקי טבע בחקלאות בשנת 2024. התקציב הכולל המיועד לכך בשנת 2024 עומד על 74 מיליון שקלים.
