דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ב בתמוז תשפ"ד 18.07.24
24.1°תל אביב
  • 23.4°ירושלים
  • 24.1°תל אביב
  • 24.9°חיפה
  • 24.8°אשדוד
  • 23.6°באר שבע
  • 32.7°אילת
  • 28.4°טבריה
  • 24.4°צפת
  • 22.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

טור אישי / שלוש שנים עם הגננת ג'קלין

ילדי גן רקפת בפעילות יצירה בעקבות האמן קית' הרינג (צילום: אלבום פרטי)
ילדי גן רקפת בפעילות יצירה בעקבות האמן קית' הרינג. הילדים בישראל צריכים גננות ומורות שיראו אותם, יאהבו ויעריכו, ויחשפו אותם ליצירה, לתרבות, לדמיון (צילום: אלבום פרטי)

הגננת המשלימה שהמחנכות בישראל צריכות ללמוד ממנה: כל יום עם ג'קלין נפתח בחיוך, בחיבוקים ובאנרגיה מתפרצת | כשהמלחמה השתוללה בחוץ, היא לימדה את הילדים על ואן גוך וקנדינסקי, ויחד הם יצרו בהשראתם

אסף צבי

בני בן השש סיים השבוע את פרק גן הילדים במערכת החינוך הישראלית. שלוש שנים של ארגז חול, משחקים, יצירה, חגים, קבלות שבת, חברים וחברות. לאורך כל הפרק הזה, כמעט מחצית מחייו, הוא זכה לפגוש פעם או פעמיים בשבוע את הגננת ג'קלין. גננת צעירה שהביאה לגן רוח מיוחדת, של שמחה ויצירתיות, שכמוהן לא ראיתי. גננת שצריכה להיות מקור השראה לנשות ואנשי חינוך באשר הם.

התפקיד של ג'קלין מכונה בשפת המערכת 'גננת משלימה'. כלומר, היא הגננת שמגיעה לגן בקביעות בימים החופשיים של מנהלת הגן. שם התפקיד רומז שהמערכת לא מייחסת לו חשיבות רבה, מעבר לכך שהגן ייפתח. אבל דווקא דרכו, ג'קלין היתה הגננת היחידה שפגשה את בני במשך שלוש שנים רצופות, שבהן הגנים והגננות ה'ראשיות' התחלפו. מתנה שבמבנה הנוכחי של מערכת החינוך, לא כל ילד זוכה לה.

בני חיכה ל'ימים של ג'קלין'. ימים שנפתחו תמיד בחיוך ענק לכל ילד, בחיבוקים, ובאנרגיה מתפרצת, שסחפה אותו ואת שאר הילדים. בתוך הקורונה, ואחר כך המלחמה, היא יצרה עבורם אי בטוח ושמח. גם עבורי, המבוגר, ה'בוקר טוב' של ג'קלין היה מצפן של אופטימיות במצבים קשים.

ילדי גן רקפת בפעילויות יצירה בעקבות האמן ג'וזפה ארצ'ימבולדו (צילום: אלבום פרטי)
ילדי גן רקפת בפעילויות יצירה בעקבות האמן ג'וזפה ארצ'ימבולדו (צילום: אלבום פרטי)

בשנה האחרונה ג'קלין הקדישה את ימיה בגן להיכרות עם אמנים ואמניות. בני חזר מהגן עם יצירות בהשראת ואן גוך, וסילי קנדינסקי, וראובן רובין, וסיפר לי בהתרגשות את סיפורו של כל אחד מהם. אמנים שיצרו יצירות מופת, אבל נער בישראל יכול לסיים 12 שנות לימוד בלי להכיר אותם כלל.

יצירה של ילד בגן רקפת בעקבות האמן קית' הרינג (צילום: אלבום פרטי)
יצירה של ילד בגן רקפת בעקבות האמן קית' הרינג (צילום: אלבום פרטי)

כשאזעקות השתוללו בחוץ, והרחובות בדרך לגן התמלאו בשלטים עם פניהם של החטופים, ג'קלין יצרה עם הילדים את האנשים הצבעוניים של קית' הרינג, וקולאז'ים של צורות צבעוניות בהשראת ציוריו של גוסטב קלימט. מדי פעם בני סיפר לי על אמנים שאני עצמי לא הכרתי, כמו ג'וזפה ארצימבולדו שיוצר דיוקנאות מפירות וצמחים, והאמנית הישראלית רוני רות פלמר שציירה את נופי החורף.

יצירות של ילדי גן רקפת בהשראת גוסטב קלימט (צילום: אלבום פרטי)
יצירות של ילדי גן רקפת בהשראת גוסטב קלימט (צילום: אלבום פרטי)
יצירה של ילד בגן רקפת בעקבות האמן ג'וזפה ארצ'ימבולדו (צילום: אלבום פרטי)
יצירה של ילד בגן רקפת בעקבות האמן ג'וזפה ארצ'ימבולדו (צילום: אלבום פרטי)

הילדים בישראל צריכים, אולי היום יותר מתמיד, גננות ומורות כמו ג'קלין. כאלו שיראו אותם, יאהבו ויעריכו, ויחשפו אותם ליצירה, לתרבות, לדמיון. במקום לקדם העסקה בחוזים אישיים ולחפש את הטאלנט הבא, משרדי החינוך והאוצר צריכים להשקיע בתגמול ראוי לכלל אנשי ונשות החינוך, ולהכשיר אותן להיות מחנכות-יוצרות, שנוסכות בילדים אהבה והשראה. אנחנו זכינו, ועל כך נותר רק להגיד תודה, ולדעת שזה אפשרי.

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!