בדיון שהתקיים אתמול (שלישי) בוועדת הפנים, בנוגע לתכנית מתאר להקמת בתי אבות והמחסור בכוח אדם סיעוד, התברר שלא קיימת תכנית כזאת ונחשפו כשלים נוספים. יו"ר הוועדה דודי אמסלם (הליכוד) אמר, "אין במדינת ישראל תוכנית להקמת בתי אבות. המחדל הזה נע בין שלומיאליות לחוצפה". על אף שחברי הכנסת, ביניהם גם יו"ר הוועדה הביעו פליאה על מצב בתי האבות, דיון דומה מאוד לזה שהתקיים אמול נערך כבר לפני חצי שנה. האם בעוד חצי שנה יתקיים דיון נוסף בנושא, שגם בו כולם יהיו "מופתעים" מהמצב של בתי האבות?
לדברי רון עזורי, יו"ר ארגון בתי האבות, צריך עוד 800 אחיות נוספות. בדיון, התברר כי הוכשרו 100 אחיות, אבל הן לא התחילו לעבוד כי משרד הבריאות סירב להעביר את פרטיהן לאיגוד בתי האבות. אמסלם אמר בתגובה לכך, "לא ביקשנו מספר חשבון בנק. זה אבסורד. אתה מכשיר אותם כדי שיעבדו. הם צריכים לדעת למי לפנות. אם צריך שינוי חקיקה, נעשה. איזו מין חשיבה זו? אתה מכשיר אנשים שיושבים בבית, ושם מתים קשישים כי המטפל לא הגיע?" משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר בוועדה, "הזדקנות האוכלוסייה היא האתגר הכי גדול. בשנת 2015 גדל מספרם של בני 75 פלוס ב-5,000 איש. בעוד 5 שנים מספרם יגדל בעוד 20,000. זהו נחשול אדיר שכבר יוצר גירעונות בביטוח הלאומי, ובקרנות הפנסיה ועומסים על מערכת הבריאות. זה דורש הערכות מערכתית. יש תוכניות להגדלת מספר מיטות אשפוז ומיטות גריאטריות. צריך גם רפורמה בסיעוד, ונזדקק לעוד 150 מוסדות".
המצב של בתי האבות אינו חדש, בתחילת יולי התקיים דיון בוועדת הפנים בנושא הזה וכבר אז אמרה ענבר וייס ממנהל התכנון כי, "לא קיימת תכנית מתאר לבתי אבות. מנהל התכנון לא חושב שצריך". ביחס למחסור בכוח אדם, התריע יו"ר האיגוד עזורי על המחסור בכוח אדם, ולפי הנתונים שהוא מסר בוועדה לפני חצי שנה, בהשוואה למדינות ה-OECD בהן ישנן 10-8 אחיות ל-1,000 איש, בישראל ישנן קצת יותר מ-4 אחיות ל-1,000 איש. על פי נתונים של המועצה הלאומית לכלכלה משנת 2013, בישראל ישנם כ-866 אלף זקנים, המהווים כ-10.6% מהאוכלוסייה, הצפי לשנת 2030 הוא 1.4 מיליון זקנים. בנוסף ציין עזורי כי ישנם כיום 27 אלף מטופלים המאושפזים בבתי אבות ובתי חולים גריאטריים.
לפני כחודשיים הגיש איגוד בתי האבות עתירה נגד המדינה בדרישה לדאוג לייבא כוח אדם זר, שיטפל במאושפזים במוסדות הסיעוד. בשבוע שעבר החליט בית המשפט להעביר את העתירה לבג"ץ. בניגוד לענפים אחרים, כמו חקלאות ובניין, ולאחרונה אף בהיי-טק, בהם נתונים אישורים ליבוא עובדים זרים, משרד הפנים לא נותן אישורים לטובת מטפלים בבתי אבות. עזורי, יו"ר איגוד בתי האבות, אמר ל'דבר ראשון', "המחסור במטפלים הוא מצב חמור ביותר. מנהלי בתי אבות נאלצים לעבוד על החוק. אם מאשרים עובדים זרים לחקלאות יש לאפשר במיידי 6,000 עובדים זרים למטפלים בבתי אבות".
המכרז שלא יכסה
איגוד בתי האבות מתריע על כך שהמכרז לאשפוז סיעודי שהוציא משרד הבריאות בעייתי, וחוזר על כשלים שהיו באותו מכרז בשנת 2008, מכרז שבית המשפט ביטל לאחר מאבק ממושך. הטענות המרכזיות נגד המכרז הם שמשרד הבריאות כושל במספר פרמטרים עיקריים: חוסר שקיפות, חוסר שיתוף פעולה, קביעת תעריפים נמוכה וללא אסמכתאות. כל אלה מובילים למכרז חדש בו תעריפי האשפוז הסיעודי נמוכים באופן משמעותי מהעלויות בפועל, ואשר אינו מאפשר לבתי האבות הגריאטריים לכסות את העלות של יום אשפוז סיעודי. המחיר הנמוך עלול להשפיע על רמת השירות שתינתן למאושפזים – רמת שירות אשר המדינה היא הקובעת ומכתיבה לבתי האבות, בלי להבטיח תשלום הוגן וראוי לכיסוי עלות זאת. מעבר לבית האבות מי שעלול להיפגע הם אלפי מאושפזים, אוכלוסייה מוחלשת מלכתחילה. התעריף שקבע משרד הבריאות במכרז החדש שאמור להתחיל בשנת 2017 נמוך ב-70.34 שקלים ליום, מהעלות של מיטה ביום בפועל, על פי הערכת הכלכלנים. מדובר בפער של מיליון שקלים ליום עבור כ- 15 אלף מטופלים באשפוז הסיעודי הציבורי, כ-350 מיליון שקלים בשנה.
באיגוד בתי האבות מקווים שהכנסת תחייב את משרד הבריאות לקבוע וועדה ציבורית שתקבע את תעריף הקוד הסיעודי הראוי החל משנת 2017, ומסקנותיה יאומצו על ידי הממשלה ויחייבו את כל בתי האבות. עזורי אמר ל'דבר ראשון', "אנחנו נמצאים היום בצומת דרכים חשובה וקריטית לעתידם של הזקנים הסיעודיים במדינת ישראל. אני קורא לשר הבריאות ליצמן ולמנכל המשרד משה בר סימן-טוב למנות מיידית ועדה בראשות פרופ' לכלכלה, שיהיה מקובל על הצדדים, בהשתתפות הממשלה ונציגי בתי האבות, שתפעל בשקיפות מלאה, והיא זו שתקבע את התעריף לאשפוז סיעודי ולעדכונו בעתיד."
