דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ב בתמוז תשפ"ד 18.07.24
24.1°תל אביב
  • 23.4°ירושלים
  • 24.1°תל אביב
  • 24.9°חיפה
  • 24.8°אשדוד
  • 23.6°באר שבע
  • 32.7°אילת
  • 28.4°טבריה
  • 24.4°צפת
  • 22.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

השר ברקת מקדם את הסרת הפיקוח על ייבוא עוד לפני פגרת הכנסת: "באירופה לא מתים יותר מאשר בישראל"

ועדת הכלכלה דנה אתמול (א') במשך שמונה שעות וחצי בחוק שמקדם ברקת, בניגוד לעמדתם של נציגים ממשרדי ממשלה אחרים, שחוששים שהסרת הפיקוח תסכן את הציבור | משרד הכלכלה הציע שתקנותיו יגברו על תקנות המשרדים השונים, אך יו"ר הוועדה ביטן והייעוץ המשפטי בלמו זאת

שר הכלכלה ניר ברקת (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
שר הכלכלה ניר ברקת (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
אמיתי פרץ
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכלכלה דנה אתמול (ראשון) בחוק התקינה, כחלק מרפורמת התקינה שמוביל משרד הכלכלה. הדיון נמשך שמונה שעות וחצי, והמשיך את הדיון מהשבוע שעבר, במאמץ לאשר את החוק לפני שהכנסת תצא לפגרה ב-29 ביולי.

החוק מבקש לאפשר ליבואנים להביא סחורה לארץ בלי להיבדק בנמל כל עוד היא עומדת בתקן האירופי. שרת הכלכלה הקודמת, אורנה ברביבאי, השיקה את רפורמת התקינה, והשר הנוכחי ניר ברקת מקדם את החוק, כמו את שני החוקים שקדמו לו וכבר אושרו. לפי ברקת, החוק נועד להוזיל עלויות ליבואנים, ובהמשך לצרכנים.

אחת הבעיות בתחום היא ריבוי התקנות. תקנות שונות שחוקקו שרים ומשרדים שונים על בסיס חוקים שהסמיכו אותם לכך, לא מאפשרות יישור קו של כל התקינה בבת אחת. אחד הפתרונות שהציעו במשרד הכלכלה בתחילת הדיון היה ייפוי כוחו של המשרד כך שתקנותיו יגברו בנושא זה על תקנות המשרדים השונים. "ההצעה שנידונה בוועדת השרים בעייתית מאוד מבחינה משפטית", אמר עו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של הוועדה.

"מוצע לתת לשר הכלכלה בנושא זה מעמד שגובר על מעמדם של אחרים. ההצעה שאושרה בוועדת השרים לחקיקה מעלה קשיים משפטיים עד כדי אי-חוקתיות. משמעות ההצעה להפוך את חוק התקנים לחוק יסוד, חוק-על שגובר על כל חקיקה ראשית וחקיקת משנה, והנושא הזה לא מתאים לחקיקת חוקי יסוד". יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) השיב שהחוק לא יעבור כך.

רשימת המוצרים שנדונה כוללת בעיקר מוצרי מזון, תמרוקים, היגיינה ומוצרי חשמל בשווי שוק כולל של כ-102 מיליארד שקלים. לטענת השר ברקת, מתוך הרשימה אושרו כבר כ-92% מהמוצרים, וזמינים לצרכן. הדיון נסוב בעיקר סביב ה-8% הנותרים, מתחומים שנחשבים מסכני חיים, בהם מפזרי חום, מעליות, פיגומים, מוצרי היגיינה, ניקיון, שהמשרדים השונים דורשים פיקוח עליהם.

הרשימה אינה כוללת תוצרת חקלאית ומוצרי צריכה, בהם חלק ממוצרי המזון, בשווי כולל של כ-56 מיליארד שקלים, וכן תשומות לתעשייה ולבניין, שערכן טרם חושב.

בהמשך התגלעה מחלוקת סוערת סביב השאלה באילו תחומים יש צורך בתקינה ישראלית נפרדת. כמו בנושאים האחרים, גם בנושא זה חתר משרד הכלכלה להכליל כמה שפחות תחומים בוועדת החריגים, ולערב בכך את המשרדים האחרים רק אם ייזמו דיון על מוצרים ספציפיים לאחר מעשה. לאחר התנגדות מסוימת בקרב חלק מהח"כים והפקידים, החליט היו"ר ביטן כי במקום ההצעה לתת למשרד הכלכלה סמכויות-על, ינוסח מכתב לכלל משרדי הממשלה שידרוש מהם לעשות בדק בית מעמיק ולפנות אל משרד הכלכלה עם כל התחומים שיש להסדיר לפני המשך החקיקה.

איגור דוסקולביץ, הממונה על מנהל התקינה במשרד הכלכלה, הביע את דאגתו. "ואם המשרד יגיד שאין אצלו בעיות, אבל אני אחשוב שיש שם בעיות וסכנות?" ביטן השיב: "אז אתה ומשרד הכלכלה תצטרכו להגיד לו שיש בעיות ושיחזור לעבוד על זה", אך לא פירט את הפרוצדורות.

עימותים על ניהול סיכונים

בהמשך הדיון התעמת השר ברקת עם חלק מהפקידים של המשרדים השונים שהביעו חששות מהרפורמה.

"מה שאתם לא מבינים", הגיב ברקת לביקורת על היקף הרפורמה, "הוא שאני לא רוצה להביא לפה רק את התקנים האירופיים. אני רוצה להגיד: מה שטוב לאירופה טוב לישראל, במובן הרחב של המילה. לא רק התקינה, הכול. אני רוצה ליישר קו בישראל עם מה שיש בעולם".

חלק מהפקידים מחו על כך שהשר מנסה להביא סטנדרטים אירופיים לישראל, אבל בלי להביא תקינה אירופית. "לא נראה לי שבאירופה מתים יותר מאשר בישראל", השיב ברקת לחששותיהם. הפקידים השיבו שתוחלת החיים בישראל היא גבוהה יותר מאשר במרבית המדינות.

בדיון אחר התעקש אחד מהפקידים שהיבואן יחזיק בתעודות המוצרים אצלו, וטען שהדבר יכול להציל חיי אדם. "אלו דרכים להרוג את הרפורמה, בכל מוצר יש מימד של ניהול סיכונים", השיב ברקת. "בניהול סיכונים זה בסדר לבחון את זה בשווקים. הבעיה היא שאתה לא מוכן לקחת שום סיכונים".

הדיון נגע לסעיפים שונים, שבכולם ניכר היחס בין רצונם של המשרדים השונים לייצר חקיקה שתסדיר בנפרד תקינה של מוצרים שמטרידים אותם מבחינה בטיחותית, לעומת מאמציו של משרד הכלכלה להכניס כמה שיותר מהם ישירות לשוק. חילוקי הדעות לגבי סדר הדברים הם גם מהותיים: אם המוצרים יוחרגו מראש יישום הרפורמה יתעכב, ואם יוחרגו בדיעבד, תוך סיכון שהדבר ייקח זמן, הציבור יהיה חשוף לסכנה.

בהמשך הדיון דרש מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, הסברים מדוע אישור חומרים כמו אבקת כביסה וקפסולות מדיח דורשים תקינה שונה מאירופה. בכירים במשרדי המים והחקלאות הסבירו שישראל היא המדינה המובילה בעולם בשימוש במי קולחין בחקלאות, ולכן לחומרים הכימיים שמוזרמים בביוב יש משמעות גדולה בהרבה מאשר באירופה, שהשימוש במי קולחין בה אינו נפוץ. כששאל עד כמה הדבר משפיע, הסבירו הבכירים שהתקנות הנוכחיות בחוק הישראלי נכתבו לפני כ-20 שנה, לאחר שכמויות גבוהות של ברום אותרו במי הקולחין וגרמו לנזקים כבדים.

"הוועדה מוכיחה כמה היא חשובה", סיכם ברקת. "העובדה היא שבסוף אנחנו יוצאים מפה אחרי השיח כשהוספנו דברים לחוק. יוצאים בסוף בהסכמה, כמעט מקיר לקיר". היו"ר ביטן העיר: "תחת לחץ כבד".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!