משרד הבריאות הוציא אתמול (שלישי) הודעה חריגה בעקבות פרסומים על כך שחיסון השפעת של השנה אינו יעיל. המשרד ביקש להדגיש כי על אף שאין בידיו נתונים מספקים כדי לקבוע את יעילות חיסון השפעת השנה לעומת שנים קודמות, חיסון השפעת מקנה חסינות רחבה כנגד מכלול של זנים. גם אם יש שינוי מסוים וחלקי בזן, כפי שנצפה השנה, עדיין הנוגדנים והחסינות שנוצרת יכולה למנוע תחלואה קשה. לפיכך, אדם שלא חוסן יכול לפתח סיבוכים קשים ואף למות, ואילו אדם שחוסן יפתח מחלה קלה יותר גם אם קיבל זן אחר.

נתוני משרד הבריאות מצביעים על ירידה משמעותית השנה בסיבוכים ובתמותה בהשוואה לשנים קודמות נתון זה תומך ביעילות טובה של החיסון. בנוסף הבהירו במשרד כי העומס על חדרי המיון גבוה אך אינו חריג, וכי מספר הביקורים בחדרי המיון בחורף זה דומה לזה של השנים האחרונות.

תחלואה ומוות כתוצאה משפעת ב-2016 לעומת התקופה המקבילה ב-2015 (מקור: דו"ח משרד הבריאות)

הרכב חיסוני השפעת נקבע עבור חצי הכדור הצפוני על ידי ארגון הבריאות העולמי בפברואר, תשעה חודשים לפני הופעת תחלואת השפעת בישראל. הזן הפעיל A/H3N2 נמצא בהרכב החיסון, אך עבר שינויים גנטיים מסוימים שעלולים להשפיע על יעילות החיסון. למרות זאת מבהירים במשרד כי חיסוני השפעת הינם הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני השפעת העונתית, וממליצים לציבור לקבל חיסון נגד שפעת כל שנה בסמוך לתחילת עונת השפעת.

נטע סופר צור, דוקטורנטית לאימונולגיה ודוברת עמותת "מדעת" – עמותה הפועלת לקידום בריאות הציבור בתחומי הטיפול הרפואי והרפואה המונעת, מסבירה בהרחבה מה קרה השנה לנגיף ולחיסון. "הזיכרון החיסוני שנוצר לאחר מפגש עם נגיף השפעת מכוון נגד שני חלבוני המעטפת שלו (מכנים אותם H ו N). הנגיף יוצר מוטציות בחלבונים האלו בתדירות די תכופה (מה שמכונה – antigenic drift). זו הסיבה שהוא מצליח להתחמק מהזיכרון החיסוני שיצרנו, ולהדביק אותנו פעמים נוספות. המזל שלנו הוא שמי שכבר פגש שפעת דומה בעבר יכיל בגופו נוגדנים בעלי התאמה חלקית לנגיף, מה שמקל מאוד על תסמיני המחלה ומונע סיבוכים.

"חשוב להבין כי שפעת היא לא "הצטננות" רגילה. נגיף השפעת, בניגוד לשאר חבריו המנזלים, מצליח להערים על מערכת החיסון, לעכב מנגנונים חשובים שלה או להסתתר מפניה. לכן לוקח לגוף זמן רב יותר להתגבר עליו, מה שנותן פתח לפלישה של זיהומים משניים וסיבוכים.

"מי שפוגש שפעת בפעם הראשונה בחייו, ואין בגופו נוגדנים נגד אף זן, נמצא בסיכון הרבה יותר גבוה. ולכן קבוצות הסיכון העיקריות לשפעת (מלבד אלו עם מחלות או מצבי רקע שמפריעים למערכת החיסון) הן אלו שאין להן זיכרון חיסוני נגדו – מדובר בילדים עד גיל 6, שעדיין יש סיכוי שטרם התמודדו עם הנגיף, ומדובר במבוגרים אשר מערכת החיסון שלהם נחלשת משמעותית עם הגיל, והזיכרון החיסוני שלהם הופך להיות פחות יעיל.

"הבעייתיות האמיתית של נגיף השפעת היא היכולת שלו ליצור antigenic shift: הנגיף התחמן יכול ליצור זני שפעת חדשים לגמרי, שיגרמו גם לגוף מנוסה של אדם בוגר ובריא להגיב כאילו לא פגש שפעת מעולם. מצב זה גם גורם לכך שהפצת הנגיף תהיה הרבה יותר מהירה, מכיוון שאין אף נתח באוכלוסייה עם חיסון (אפילו חלקי) נגד הנגיף.

"חיסון עונתי נגד שפעת מאפשר למערכת החיסון שלנו להיות מוכנה בפני היתקלות בנגיף. בכל שנה מומחים מארגון הבריאות העולמי מעריכים אלו זנים יהיו דומיננטים בעונת החורף בחצי הכדור הצפוני, ולפי התחזית מכינים את זני החיסון.

"השנה זן השפעת הדומיננטי שהגיע לארץ אכן היה אחד מזני החיסון (H3N2). אולם חלק מהנגיפים עברו antigenic drift. כלומר, המעטפת עברה שינויים מינוריים. על כן ככל הנראה נפגמה יעילות החיסון, אם כי לא התבטלה לחלוטין. על פי הערכות ביניים מדובר ביעילות של 50% במניעת תחלואה ויתכן כי יעילות גבוהה יותר במניעת סיבוכים. חיסון השפעת אולם פחות יעיל מחיסונים אחרים הניתנים לאוכלוסיה, אך אין להקל ראש בתרומתו לבריאותינו.

"ונסיים עם נקודת אור אופטימית – חיסון אוניברסלי נגד שפעת נמצא כעת בשלבים מתקדמים של פיתוח. החיסון הזה מושתת על הגילוי, שבחלבוני המעטפת של השפעת יש איזורים מסוימים שנוטים פחות להשתנות עקב מוטציות (ככל הנראה מכיוון שאיזורים אלו הם בעלי תפקיד חיוני עבור הנגיף). המטרה היא לגרום למערכת החיסון ליצור נוגדנים ספציפיים נגד אותם איזורים שמורים, ובכך נזהה את הנגיף גם כאשר איזורים אחרים בו משתנים."