צה"ל פרסם היום (חמישי) את ממצאי תחקיר הקרב בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר. לפני הצגתם לציבור, הציג הצבא את הממצאים לקהילת הקיבוץ ולמשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן בקרב.

צוות התחקור קבע שצה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ בארי. הצוות ציין לשבח את גבורת תושבי בארי ולוחמי כיתת הכוננות של הקיבוץ, כיוון שהביאה לייצוב קו ההגנה בשעות הלחימה הראשונות, תוך בלימת התרחבות ההתקפה לשאר חלקי הקיבוץ.

במתקפה על בארי חדרו לקיבוץ כ-340 מחבלים, נהרגו 101 אזרחים, 5 חברי כיתת כוננות, 8 שוטרים ו-18 חיילים, ונחטפו 30 אנשים בקיבוץ (ועוד שניים מהנובה בתוך שטחי הקיבוץ). לפי הנתונים שצה"ל פרסם, רק באיזור השעה 15:00 מספר חיילי צה"ל בקיבוץ הדביק את מספר המחבלים, כשבנקודה מסוימת היו 340 מחבלים ורק 26 חיילים.

במסקנות מצוין בין היתר, כי כוחות ביטחון רבים לחמו בקיבוץ בארי באומץ וביצעו מעשי גבורה, וצוינו לטובה מפקדים בכירים רבים בסדיר ובמילואים שהגיעו מבתיהם כדי להילחם. לצד זאת, נמצא כי בוצעו "שגיאות וטעויות חמורות", וכי צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי בארי.

בראש צוות התחקיר עומד אלוף במילואים מיקי אדלשטיין. בחודשים הקרובים ימשיך צה"ל בהצגת תחקירי קרבות ותחקירים רוחביים על 7 באוקטובר, ואלה יוצגו לקהילות שנפגעו ובהמשך לציבור. דובר צה״ל דניאל הגרי: ״תחקיר בארי הוצג ראשון, כי אנחנו מציגים את התחקירים עפ״י רמת מוכנותם, התחקיר הזה הוא תחילתו של תהליך. הציבור זכאי לתשובות, ועלינו להשיב לשאלות הקשות והכואבות ביותר״.

בתחקיר נמצא שצה"ל לא נערך לחדירת מחבלים בקנה מידה נרחב, ולכן לא היו כוחות עתודה בהיקף מספק שיכלו להישלח לבארי. נמצא כי כל כוחות התגבור בצה"ל נשלחו לעוטף, אם כי חלקם הגיעו באיחור, בשל התקפות באותו זמן על יישובים וצירי תנועה רבים. הסיבות לעיכוב בהגעת התגבור יתוחקרו בפירוט רב יותר בתחקיר הכללי על 7 באוקטובר.

כוחות שחיכו מחוץ לקיבוץ, הגנה על מוצב כשאזרחים הותקפו
בתחקיר נמצא כי כוחות צה"ל המתינו מחוץ לבארי מהצהריים, בזמן שבתוך הקיבוץ התחולל טבח. נמצא כי "בחלק מהכוחות כי לא הייתה חתירה למגע, בעיקר נוכח אי הבנת חומרת המצב והמחסור בכוחות", וכן כי חלק מהחיילים שחיכו מחוץ לקיבוץ היו במעטפת של כוחות שנלחמו. נכתב כי "הציווי ברור: במצב כזה על כל כוח להיכנס לתוך הבעיה ולעשות כל שהוא יכול לעצור הרג אזרחים".

התחקיר התייחס למצבים שבהם ניתנה עדיפות לחיי חיילים על חיי אזרחים: "בחלק מהמקרים כוחות לחמו להגנת מוצב ולפינוי וטיפול בחיילים פצועים לפני שעשו זאת עבור האזרחים. נמצא שמקרים אלו נבעו מקושי בגיבוש תמונת מצב מלאה. יש לחזק באופן מוחלט את הציווי לפעול ולחתור להגננת האזרחים כמשימה עליונה, ולתת עדיפות לטיפול באזרח בפינוי, במיגון ובכל צורך שעולה בזירת הלחימה". צוין שהיו גם אירועים "חיוביים מאוד" בהיבט זה.

מהתחקיר עולה שהלחימה בשעות הראשונות התאפיינה בחוסר בפיקוד, בשליטה, ובתיאום בין הכוחות השונים. צוינו מקרים שבהם כוחות לא נכנסו לקיבוץ, או נכנסנו ויצאו, בהנחיית מפקד, ומקרים שבהם חיילים שכניסתם ללחימה התעכבה בכשעה משום שהמתינו למפקד.

אירוע בני הערובה: "החלטות אחראיות בנסיבות קשות"

אחד מחלקי התחקיר עסק בהתנהלות הצבא בתקרית בני הערובה, שבה נהרגו 13 אזרחים בביתה של תושבת הקיבוץ פסי כהן, ובהחלטתו של מפקד אוגדה 99 תא"ל ברק חירם לפתוח באש לעבר הבית. תא"ל חירם מונה לפני המלחמה למפקד אוגדת עזה, ושאלת תפקודו באירוע עוררה שאלות בנוגע למינויו לתפקיד זה.

לגבי התנהלותו של תא"ל חירם שפיקד על האירוע מסתמן כי ההחלטות שקיבל סבירות לנוכח התנאים. באופן כללי, נכתב כי הייתה רבת משמעות בהגברת האפקטיביות המבצעית מול האויב, מענה לתושבים ההחלטה לתת לחירם את הפיקוד על הגזרה הייתה "רבת משמעות בהגברת האפקטיביות המבצעית ובמענה לתושבים, ויצרה פיקוד נכון של הלוחמים".

ההערכה היא שמרבית בני הערובה בבית של פסי נהרגו מירי מחבלי חמאס ולא מפגז טנק צה"לי. לפי התחקיר, "בתוך הנסיבות המורכבות והקשות ששררו, המפקדים והכוחות שפעלו באירוע קיבלו החלטות מקצועיות ואחראיות, כאשר הם ממצים עד תום את מאמצי המשא ומתן". עוד טוענים בצה"ל שירי הטנק בוצע "באופן מקצועי, לאחר חשיבה והערכת מצב", במטרה להפעיל לחץ על המחבלים ולהציל את השבויים.