החקיקה להגבלת שכר הבכירים צמצמה את הפערים, לפי שני מחקרים חדשים שפרסם בנק ישראל השבוע (רביעי). החוקרת ד"ר מיטל גראם רוזן מחטיבת המחקר בבנק בחנה את ההשפעות של מהלכי רגולציה בתחום. לפי הממצאים, בין 1995 ל-2018 גדל שכר הבכירים ב-17% לעומת 35% לכלל השכירים, כלומר הפערים הצטמצמו. מ-2008 שכר הבכירים פחת, ולפי גראם רוזן, לחקיקה תפקיד חשוב בכך.
במחקר שמתמקד בחוק להגבלת שכר הבכירים מ-2016, מצאה גראם רוזן שהגבלת שכר הבכירים בחברות פיננסיות הביאה להפחתה בשכר הבכירים בכלל התעשיות המרכיבות את התחום – בנקים, ביטוח ושירותים פיננסיים. עוד נמצא במחקר שהחקיקה הקטינה את הרכיב המשתנה בחבילות השכר של הבכירים, מה שהפחית את התמריץ לנטילת סיכונים. החוק צמצם את פערי השכר הן בין המנכ"לים לשאר המנהלים הבכירים והן בין המנכ"לים לעובדים בעלי השכר הנמוך ביותר בחברות.
עוד מצאה גרם רוזן כי ביצועי החברות אשר הושפעו מהחוק, אלה ששכר המנהלים בהן היה גבוה במיוחד לפני החקיקה, היו טובים יותר. החוק צמצם את פערי השכר בחברות אלה בלי לפגוע בביצועיהן.
גלאם רוזן מתייחסת לשורת מהלכי חקיקה אך מדגישה שלושה מרכזיים. במרץ 2011, הכנסת אישרה את תיקון מס' 16 לחוק החברות, אשר מגדיל את כוחם של בעלי מניות בעמדת מיעוט בהחלטות, בין השאר בנוגע לשכר הבכירים בחברות. בנובמבר 2012 אושר תיקון מס' 20 לאותו חוק. התיקון מחייב הקמת ועדת שכר בהשתתפות שלושה דירקטורים לפחות, שהמלצותיה הן בסיס מחייב לקביעת שכר הבכירים. נוסף על כך, ההצבעה על מדיניות השכר מתקיימת לפני יישומה, בניגוד למשל לארה"ב ולבריטניה, שבהן בעלי המניות מצביעים על חבילת השכר בדיעבד. החוק הגביל את הרכיבים המשתנים בחבילות השכר, וחייב את לקשור אותם לקריטריונים מדידים ולביצועים ארוכי טווח. עוד קבע התיקון שחבילת השכר כפופה לאישור של כלל בעלי המניות, ולא כמו בארה"ב ובבריטניה, שבהן נדרש אישור רק של בעלי מניות השליטה.
ב-2016 עבר חוק המגביל את שכר הבכירים בחברות פיננסיות עד פי 35 מהעובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה, כולל עובדים שאינם מועסקים ישירות, כלומר באמצעות חברה הנותנת שירות לחברה. במחקר על כלל הצעדים מצוין שישראל היא המדינה היחידה שיש בה הגבלת שכר לבכירים בחברות שאינן בבעלות המדינה. ליוזמות החקיקה מצטרפות החלטות של המפקח על הבנקים ב-2013 ו-2015. יחד, קובע המחקר, הייתה להן השפעה ניכרת על שכר הבכירים שהביאה לצמצום הפערים.
המחקרים בחנו 778 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסת תל אביב. חברה הנסחרת בבורסה חייבת לדווח לציבור על נתוניה, הכוללים בין השאר את תגמול הבכירים. בחלק הראשון של התקופה הנסקרת, בין 1995 ל-2008, לפני החקיקה והרגולציה, עלה שכר הבכירים במהירות. בין 1995 ל-1997 ממוצע התגמול היה כ-1.5 מיליון שקלים. הוא זינק ל-2.1 מיליון שקלים ב-1999, ירד שוב ל-1.5 מיליון שקלים ב-2002, ועלה חזרה עד לשיא של 2.5 מיליון שקלים ב-2006. החל מ-2006 השכר הממוצע נמצא במגמה עקבית יחסית של ירידה, ונכון ל-2018, השנה האחרונה בתקופה הנסקרת, הגיע ל-1.8 מיליון שקלים. החלוקה לתקופות התבצעה בעקבות המשבר הפיננסי של 2008, אשר הניע שורה של יוזמות רגולטוריות ברחבי העולם.
