משרד האוצר מתנגד בתוקף לגיוס חרדים עובדים, כפי שמתכנן משרד הביטחון – כך לפי עמדת המשרד שהוצגה היום (שלישי) בוועדת חוץ וביטחון. בשקופית שהציג ראש אגף תקציבים בנושא נכתב כי "מיקוד צווי הגיוס באוכלוסיית הגברים החרדים העובדים צפויה להביא לפגיעה אנושה במאמצים להשתלבות קבוצה זו בשוק העבודה".
לפי המשוואה שהציג גרדוס, גיוס של 1,000 חרדים לוחמים בשנה יכול לקצר 14 יום בקרב לוחמי המילואים וחודשיים שירות מקרב חיילי החובה, ויאפשר חיסכון כלכלי של כ-1.3 מיליארד ש"ח לצה"ל בשנה. עלי כהן, ממשרד האוצר ציין שהעלות של משרת המילואים הכי 'זול' גבוהה יותר מעלות משרת הסדיר הכי 'יקר'.
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הדגיש כי האמירה של שר הביטחון "אנחנו לא מגייסים תלמידי ישיבות אלא רק חרדים עובדים", סותרת את האמירה של האוצר. על פ דיווחים צה"ל מתכנן לשלוח בשנה הקרובה 3,000 צווי גיוס, כשהוא מתבסס בין היתר על נתוני ביטוח לאומי על חרדים עובדים.
על ההשפעה על תחום התעסוקה אמר גרדטס: "הגענו למיצוי מבחינת התעסוקה במשק, למעט גברים חרדים. הבנו עוד לפני המלחמה שאם לא נעלה את שיעורי התעסוקה באוכלוסייה החרדית, אנחנו נהיה חשופים לפגיעה דרמטית. זה לא מצב שאפשר להשלים איתו".
הוא הציג שני עקרונות לחוק מבחינת האוצר:
- שילוב האוכלוסייה החרדית בצה"ל בתפקידים שיש להם משמעות ביטחונית – על מנת להפחית באופן ישיר את נטל ימי המילואים והארכת השירות.
- .ניתוק הקשר בין השירות הצבאי לכניסה לתעסוקה – כלומר גיל הפטור. "אסור שנתנה את הכניסה לחלק ממקומות התעסוקה בשירות צבאי. עד כה לבחור החרדי אסור היה לצאת לתעסוקה עד גיל 26, וזה היה אחד החסמים המרכזיים של יציאה לעבודה בקרב חרדים. אנחנו חוששים שהוצאת הצווים לחרדים עובדים ייצר תמריץ הפוך, ומעין קנס עבור החרדים שעובדים."
"למלחמה יש עלויות גבוהות מאוד, פי 20 או 30 יותר מכל מלחמה אחרת", הוסיף הממונה על התקציבים. "העלות התקציבית ב-2024 הייתה עד כה 175 מיליארד שקל, בנק ישראל מעריך שבמכלול זה 250 מילארד שקל".
אנשי האוצר הם למעשה האחרונים שמגיעים לדבר בפני הוועדה לפני הפגישה הראשונה לניסוח החוק.
