"מאחר שהאזור שלנו מורכב, אנחנו פועלים בעיקר ביישובים הישראליים ובתפר", מסביר רועי אסייג, 45, יו"ר ועד המִנהל האזרחי ועובדי המדינה ביהודה ושומרון. המנהל האזרחי הוא ארגון שחציו צבאי וחציו אזרחי, ויושב תחת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שבו עובדים נציגים של 22 משרדי ממשלה שונים, שמטפלים בענייני המדינה ביהודה ושומרון וברשות הפלסטינית, בסך הכול יותר מ-4 מיליון בני אדם. "הסמכות שלנו לעבודה היא רק בשטחי C, והרשות הפלסטינית אחראית על ההיבטים האזרחיים בשטחי A ו-B, אבל יש היבטים שבהם אנחנו נכנסים לרשות, אם זה לפעמים בנושאי אוכלוסין ורווחה או גם בהיבטי הגנת הסביבה ובינוי ואפילו במים וחשמל". עובדי המנהל נדרשים לפעול בסביבה מאתגרת של תיווך בין רשויות ישראליות לפלסטיניות ולעתים אף מסוכנת.

איך אתם מתמודדים עם נקודות החיכוך והעבירות על החוק של תושבים בתחום שלכם?
"יש למנהל האזרחי יחידת אכיפה מרכזית, אוכפים בתחום המים, איכות הסביבה, חשמל ועוד. הם מקבלים את הסמכות מקצין המטה הרלוונטי, אם יש לי בעיה למשל בתחום המים אני מורה ליחידה לאכוף במקום כזה ואחר. במידת הצורך אנחנו עובדים מול הדרג המבצעי ומול החטיבות המרחביות של צה"ל באוגדת איו"ש, עובדים יחד איתם.

"אם אנחנו צריכים אכיפה של תחום באזור מסוים, אנחנו פונים לאוגדה והם מקצים לנו כוחות לפי הצורך והיכולת שלהם. זה יכול להגיע גם למבצע עם כמה פלוגות אם אנחנו נדרשים לפעול בשטחי A, אבל רוב הפעילות שלנו היא בשטחי C שזו הסמכות שלנו. בכל אופן כל העבודה שלנו היא בממשק גבוה עם החטיבות".

אסייג מספר שהעובדים נקלעים חדשות לבקרים ללבן של מחלוקות פוליטיות בלי שהם מתכוונים לכך בכלל. "הרבה פעמים אנחנו נדרשים להיות הזרוע הביצועית במחלוקות בשטחי C, אם זה להרוס בנייה בלתי-חוקית של פלסטינים, ואז כועסים עלינו מהצד שלהם, או לפעמים גם של מתיישבים יהודים, ואז כועסים עלינו מהצד שלהם".

"באוצר אין הבנה שאנחנו באים לעבודה משליחות"

אסייג נשוי עם שלושה ילדים, גר ביישוב רימונים בבנימין, עובד במנהל האזרחי מ-2009, ועבד ביחידת האכיפה עשר שנים לאחר שעבר במשרד ראש הממשלה. הוא חבר בוועד מ-2015, ויו"ר ועד המנהל האזרחי ועובדי המדינה ביהודה ושומרון מתחילת 2024. הוא גם ראש מטה תחום המים והביוב ביהודה ושומרון.

"נפגשתי עם אופיר אלקלעי לא מזמן לפגישת היכרות", מספר אסייג, "הוא אמר שאנחנו סוג ייחודי של עובדי מדינה. עולמות התוכן שאנחנו מתעסקים בהם שונים לגמרי ומורכבים, למשל חלק מהסמכויות שלנו נגזרות לא רק מהחוק הישראלי אלא גם מחוקים עות'מאניים, בריטיים וירדניים. עכשיו חלק מהדברים קצת השתנו, אבל הליבה של העבודה שלנו היא בבסיס צבאי, היועץ המשפטי שלי לובש מדים, לעבודה הרבה עובדים מגיעים בהסעה ממוגנת, הגדר שלנו סמוכה לרמאללה,  ממש במרחק צעידה מכיכר העיר, ואם יש הפגנה אבן שתיזרק יכולה לחדור ממש לתוך המשרד".

היו מקרים שגם לא יכולתם להגיע לעבודה?
"קודם כול גם לפני המלחמה, אם יש פיגוע בדרך לפעמים עובדים מאחרים או שיכולים לא להגיע אם יש מתיחות. ב-8 באוקטובר רוב העובדים קיבלו הוראה לעבוד מהבית, למעט מספר מסוים של עובדים שאי אפשר היה לפעול בלעדיהם כי לא ידעו לאן השטח הולך ואם רמאללה הולכת להתפוצץ על היישובים. ככל שעבר הזמן, עובדים התחילו להגיע יותר, אבל עד היום אנחנו מאפשרים יומיים בשבוע עבודה מהבית, כשבכל המשק מאפשרים יום אחד, בגלל הניסיון לצמצם את הנסיעה בדרכים. קצין האג"ם שלנו יושב בהערכות מצב, וקיבלנו הוראה לצמצם הגעה. אצלי באוטו יש קבוע שכפ"ץ וקסדה, כי אני יכול כל רגע להיות מוקפץ לאירוע. זה לא דבר שעובדי מדינה רגילים אליו למעט משרד הביטחון, ואנחנו לא מבינים למה לא מוכנים להעביר אותנו למערכת הביטחון, כי בפועל זו העבודה שלנו".

מי מעסיק אתכם?
"המעסיקים הם משרדי הממשלה, שמקבלים תקציב עבורנו ממערכת הביטחון וככה משלמים לנו את השכר. למשל אני מועסק ברשות המים, אם אני עושה עכשיו שעות נוספות, החשב של המנהל האזרחי מעביר הוראה לרשות המים לשלם לי את השעות הנוספות, הם מעדכנים לי ב'מרכבה' וככה אני מקבל את השכר".

אז למה שרשות המים תהיה זו שמעסיקה אותך?
"טכנית כי אצלם יושב כל הידע המקצועי, הרי אין לי הידרולוג במנהל האזרחי כי לא צריך אותו באופן שוטף, אבל שם יש את המומחים הכי טובים בארץ לתחום שלי, ואותו הדבר ברווחה, בחשמל, בבריאות ובשאר המשרדים".

מה מצב התקנים אצלכם?
"אנחנו סובלים ממחסור כבד מאוד בכוח אדם. התקינה שלנו עומדת על כ-220 עובדים וקרוב ל-55 תקנים לא מאוישים כי קשה מאוד לאייש תקנים באזור הזה. נוצרה שחיקה רצינית של השכר ויש פערים, עובד אומר לעצמו 'למה שאני אעבוד בבסיס צבאי? אני יכול לעבוד בעיר בבניין ממשלתי עם ארוחת צהריים כמו שצריך, יש לי סביבה טובה'.

"להסכם הקיבוצי שלנו קוראים הסכם עובדי השטחים, שרלוונטי לנו ולעובדי מת"ק עזה ונחתם באוקטובר 2021, ויש לנו תוספות שרלוונטיות לעבודה שלנו כמו תוספות סיכון, תוספת כוננות ותוספת זמן הגעה לעבודה, אבל עובדים שהגיעו מאז אוקטובר 2021 לא מקבלים את התוספת הזו, כך שעובד שגר בתל אביב פחות ירצה לבוא אלינו.

"לצערי השחיקה בתנאי השכר הביאה להווצרות שכבת עובדים שלא מקבלת את ההטבות המובטחות לה כעובדי שטחים, דבר שמקשה עוד יותר על גיוס עובדים.

"האוצר מתעדף העסקה דרך חוזים אישיים, ועובדים אלה לא מקבלים את תנאי ההסכם הקיבוצי והתוספות המיוחדות המובטחות בו, אז כמובן במצב כזה עובד מדינה יעדיף לא לקחת סיכון מיותר ולא יגיע לעבוד במנהל האזרחי.

"צריך להבין שכמו שהתקינה אמורה לגדול בהתאם לגדילה באוכלוסייה בישראל, ככה זה גם ביו"ש ועל אחת כמה וכמה. והצבא לא עוצר, הוא עובד ומפקדים ביחידות נמצאים רק שנתיים, אז כמה שינוי הוא כבר יוכל לעשות?

יש מוכנות לעשות שינויים או הטבות בעקבות המלחמה?
"לצערי אין אוזן קשבת מצד האוצר. אין הבנה שאנחנו באים לעבודה משליחות, אנחנו עובדים עם הצבא וזה חשוב לנו".

לאן אתם שואפים?
"עובדי המנהל האזרחי ערכיים ומסורים, ועושים את העבודה באמת כתרומה למדינה. אנחנו רוצים לראות עוד כמה שנים את המנהל האזרחי עם מספר גדול יותר של תקנים כדי שיוכל להמשיך לדאוג, אבל גם להשתפר, בדאגה לרווחה ולביטחון של התושבים".