בהופעתו הפומבית הראשונה מאז שהודיע על פרישה, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נשא לפנות בוקר (חמישי, 3:00 שעון ישראל) הצהרה מיוחדת, לאחר שפרסם בתחילת השבוע הודעה כי החליט לפרוש מהמירוץ לנשיאות ולא להתמודד לכהונה שנייה, בה גם הכריז על תמיכתו בסגניתו קמאלה הארי כמועמדת לנשיאות.
"החלטתי שהדרך הטובה ביותר קדימה היא להעביר את הלפיד לדור חדש", אמר ביידן, ואמר שהוא רוצה לפנות מקום ל"קולות רעננים, כן, קולות צעירים יותר. זו הדרך הטובה ביותר לאחד את האומה שלנו".
ביידן התעקש כי "ההגנה על הדמוקרטיה חשובה יותר מכל תואר", והשתמש בנאום הפומבי הראשון שלו מאז הודעתו ביום ראשון. ביידן הוא לא התייחס ישירות לטראמפ, אך רמז כי בחירה בו היא איום קיומי על הדמוקרטיה. הנאום שנמשך 10 דקות העניק לביידן הזדמנות לנסות לעצב כיצד ההיסטוריה תזכור את כהונתו היחידה כנשיא.
"שום דבר לא יכול לבוא לפני השמירה על הדמוקרטיה, גם לא שאפתנות אישית", אמר ביידן בהתייחסות ל-50 שנות כהונתו בתפקידים ציבוריים. "אני מלא יראת כבוד למשרד הזה, אך אני אוהב את המדינה שלי יותר".
שעה מוקדם יותר, טראמפ העלה מחדש את התיאוריות לגבי זיוף לכאורה של הבחירות ב-2020, בהן הפסיד לביידן, שכינה את המתקפה שטראמפ עודד על הקפיטול "המתקפה הנוראית ביותר על הדמוקרטיה שלנו מאז מלחמת האזרחים".
ביידן הזכיר כי הוא הנשיא הראשון מזה עשורים שיכול היה להכריז שארצות הברית לא נמצאת במלחמה פעילה בשום מקום בעולם. "כשהגעתי לתפקיד, האמירה המקובלת הייתה שסין תעלה בהכרח על ארצות הברית. זה כבר לא המקרה. ואני הולך להמשיך לעבוד כדי לסיים את המלחמה בעזה, להחזיר הביתה את כל בני הערובה ולהביא שלום וביטחון למזרח התיכון ולסיים את המלחמה הזו."
ביידן נמנע מהתייחסות למצב הפוליטי, ואולי הבריאותי, שאליו נקלע ובגללו נאלץ לפרוש. מאז הופעתו החלשה מאוד בעימות מול טראמפ, ביידן סבל מצניחה מטאורית בסקרים ובתרומות לקמפיין שלו. הדבר קיבל משנה תוקף כאשר מיום הודעתו על הפרישה ועד אתמול בבוקר, גויסו 126 מיליון דולרים עבור קמפיין הבחירות של מחליפתו קמאלה האריס.
יועציו של ביידן מעידים כי הוא מתכוון לקחת חלק משמעותי בקמפיין של האריס, ולקיים אירועים פוליטיים ואירועי גיוס כספים לטובתה. "אני רוצה להודות לסגנית הנשיא הנהדרת שלנו קמאלה האריס. היא מנוסה, היא קשוחה, היא בעלת יכולות. היא הייתה שותפה מדהימה עבורי ומנהיגה עבור המדינה שלנו".
ביידן הוא הנשיא הראשון שלא מתמודד לכהונה שנייה מאז דרשו את התפטרותו של לינדון ג'ונסון ב-1968 במהלך מלחמת ויאטנם.