מצעד המשלחות הוא החלק המרכזי בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים. בדרך כלל, הטקס מתקיים באצטדיון המרכזי של העיר המארחת אבל הערב (שישי) הוא ייערך על נהר הסיין, מה שמבטיח טקס מיוחד ויוצא דופן.
המשלחות ישוטו על נהר הסיין וכמיטב המסורת יוון תיכנס ראשונה ותוביל את המשלחות, נבחרת הפליטים תיכנס שנייה, כפי שהיה בטוקיו 2021, ומיד אחר כך יוצגו המדינות על פי סדר שמי. את המשט תסגור צרפת, המדינה המארחת ואחת לפנייה תשוט המדינה שתארח את המשחקים הבאים, ארה"ב.
את מירב תשומת הלב במצעד המשלחות מקבלים, באופן טבעי, נושאי הדגל. החל מהמשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 אפשרו בוועד האולימפי הבינלאומי שיהיו שני נושאי דגל: גבר ואישה. את המשלחת הישראלית בטוקיו הובילו השחיין, יעקב טומרקין וקופצת המשולשת, חנה מיננקו. את המשלחת הנוכחית יובילו הג'ודוקא, פיטר פלצ'יק והשחיינית, אנדרה (אנדי) מרוז.
נושאי הדגל מובילים את המשלחת באופן פיזי בטקס הפתיחה ולבחירה בהם יש תמיד משמעות מיוחדת. הם צריכים להיות ספורטאים שתרומתם חורגת מעבר לספורט, שהם דמות לחיקוי, שהם מכילים בתוכם את הערכים שהוועד האולימפי המקומי רוצה לקדם.
פיטר פלצ'יק, שעלה לישראל מאוקראינה וחונך וגדל את סבא וסבתא שלו, עשה הכל כדי להגשים את חלומו ולהפוך לספורטאי מקצוען. כשהיה צריך לעבוד כמאבטח – אז הוא עבר כמאבטח. כשהיה צריך לישון ברכב לפני אימון בויינגייט – אז הוא ישן ברכב. פיטר הוא סמל לכוח רצון יוצא דופן והוא כבר בן 32 ואלה יהיו כנראה המשחקים האולימפיים האחרונים שלו.
אנדרה מרוז נולדה בארה"ב למשפחה של שחיינים. סבה מצד אביה שחה בקבוצה היהודית "הכח וינה" וחלק ממשפחתה נספתה בשואה לפני שהצליחה להימלט לארה"ב. מרוז שגדלה ולמדה בארה"ב עלתה לישראל לפני עשור וכעת, בגיל 32, היא תייצג את ישראל בפעם השלישית ברציפות במשחקים האולימפיים.
יהיה בלתי אפשרי לפספס את האיש הראשון שיכנס במצעד המשלחות. יאניס אנטוקופומבו, שמגיע לגובה של 2.11 מטר יוביל את המשלחת היוונית. בהמשך יכנס עוד שחקן כדורסל, דניס שורדר, שיוביל את המשלחת הגרמנית.
גם בארה"ב בחרו בכדורסלן, שיוביל את הנבחרת: לברון ג'יימס יצעד בראש המשלחת יחד עם שחקנית הטניס, קוקו גוף. את בריטניה יובילו הקופץ למים, טום דיילי והחותרת, הלן גלובר. את המשלחת הסינית יוביל אגדת הטניס שולחן, מא לונג. ביפן בחרו את שיגיוקי נאקרי, נציג הדור הצעיר ורקדן ברייקדאנס. יש כמה בחירות שחייבות התייחסות מיוחדת.
את המשלחת של גאורגיה תוביל נינו סלוקבדזה. הקלעית בת ה-55 הופיעה בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים של סיאול 1988, כשגאורגיה הייתה עדיין תחת ברה"מ. זאת הייתה הופעה מוצלחת במיוחד, שהסתיימה במדליית זהב בקליעה ל- 25 מטר וכסף ל- 10 מטר. ומאז ועד היום סלוקבדזה לא פספסה אפילו פעם אחת את המשחקים האולימפיים.
באטלנטה 1996 גאורגיה כבר הופיעה במשחקים כמדינה עצמאית וסלוקבדזה הייתה חלק מהמשלחת. עשרים שנה אחר כך, בריו 2016, נינו ובנה, צוטנה מצ'בריאני, היו צמד האם והבן הראשון שהתחרו יחד.
אחרי שהעפילה למשחקים האולימפיים בטוקיו החליטו בגאורגיה להעניק לסלוקבדזה את הכבוד להיות נושאת הדגל, מכיוון שהיא שברה את שיא ההופעות הרצופות לאישה במשחקים האולימפיים. עכשיו, החליטו לתת לה שוב את הכבוד, מכיוון שהיא השוותה את השיא של עשר הופעות רצופות במשחקים, שהיה שייך ליאן מילאר, רוכב סוסים קנדי.
עבור המתאבק הקובני, מיחיאן לופז, זאת תהיה הופעה חמישית ברציפות במשחקים האולימפיים. הכבוד שנותנים ללופז בקובה הוא כבוד ששמור לגדולים מכולם וזאת תהיה הפעם החמישית ברציפות שהוא יהיה נושא הדגל של המשלחת. המתאבק הקובני נחשב לאחד המתאבקים הגדולים בהיסטוריה של הענף. הוא זכה ארבע פעמיים ברציפות במדליית זהב אולימפית ועוד חמש פעמים בתואר אלוף העולם. בגובה של 1.96 מטר ובמשקל של מעל 130 ק"ג יהיה בלתי אפשרי לפספס גם אותו.
בוונצואלה עשו בחירה יצירתית ויוצאת דופן ואת המשלחת תוביל ספורטאית, שבכלל לא תיקח חלק בתחרויות, קופצת המשולשת, יולימאר רוחאס. האלופה האולימפית ושיאנית העולם בקפיצה משולשת היא אחת הכוכבות הגדולות של מלכת האתלטיקה ושל ונצואלה אבל לפני כארבעה חודשיים היא קרעה את גיד האכילס והיא תאלץ לפספס את התחרות. ונצואלה לא תפספס את ההזמנות להוקיר לה תודה ולתת לה את הכבוד שלו היא ראויה.