שרידי בית הכנסת הגדול בוילנה מהמאה ה-17, שנחרב בשואה, נחשפים בימים אלה בחפירות ארכיאולוגיות. כחלק מהעונה החמישית של החפירות נחשפה לראשונה רצפת בית הכנסת הגדול, שהסתבר כי עוטרה בפרחים בצבעי אדום, שחור ולבן. כמו כן התגלה חלק מעזרת הנשים ומאגרי מים ענקיים ששימשו להזנת מים כשרים למקוואות הטהרה. בחפירה התגלה גם אחד מעמודי הענק שהיו חלק מהמראה האייקוני של במת התפילה בבית הכנסת, כשהוא ממוטט על צידו, עדות לעוצמת החורבן וההרס המכוון שעבר המקום לאחר 300 שנות פעילות רצופות.

בחפירות, שבוצעו מטעם רשות העתיקות, אגודת הארכיאולוגיה הליטאית (Kultūros paveldo Išsaugojimo pajėgos) קרן הרצון הטוב והקהילה היהודית של ליטא, הסתבר גם כי קירות בית הכנסת היו מעוטרים; החפירה גילתה שרידים של קטע קיר, שעליו עיטור בכחול ואדום.

עיטור פרח על רצפת בית הכנסת שהתגלתה בחפירה (צילום: רשות העתיקות)

בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה, שנבנה במאה ה -17 בסגנון הרנסנס-בארוק, היה המבנה העתיק והמשמעותי ביותר של יהדות ליטא, עד שנחרב בתקופת השואה. הוא היה מוקף בקומפלקס של מקוואות ומוסדות קהילתיים שיצרו מרכז גדול של לימוד תורה וקהילה – הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית. המרכז כלל את בניין מועצת הקהילה, את בית הרב אליהו – הגאון מווילנה, 12 בתי כנסת ובתי מדרש, דוכני בשר כשר, את ספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת ועוד.

באר המים ומאגרי הענק שהתגלו במרתף מתחת למקוואות הטהרה (צילום: רשות העתיקות)

המקום נבזז ונשרף על ידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה. מאוחר יותר שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים, ובית ספר נבנה על חורבותיו.

בשנת 2015 בוצע סקר רדאר חודר קרקע והתגלו בו שרידים משמעותיים של בית הכנסת מתחת לפני השטח. מאז התקיימו 5 עונות חפירה במקום, שחשפו את עברו העשיר של המתחם.

החפירה מתנהלת בצוות של ארכיאולוגים ישראלים וליטאים (צילום: רשות העתיקות)

מנהלי החפירה, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מאגודת הארכיאולוגיה הליטאית, מסרו: "השרידים המפוארים שאנחנו מגלים – בימת בית הכנסת שנחשפה בעונת החפירה הקודמת, כמו גם העיטורים הצבעוניים של הרצפה והקירות, מקימים לחיים רגעים בחיי תהילה תוססת שגוועו באחת. העושר והחיות שאנחנו פוגשים, לצד חורבן עמודי ענק מרשימים שקרסו במהלך הרס בית הכנסת על ידי הנאצים והרוסים, מספרים את סיפורה הטראגי של קהילה שחיה כאן במלוא עוצמתה, ואיננה עוד".

"החפירה החשובה שמתנהלת בליטא בשנים האחרונות בהובלת צוות של ארכיאולוגים מרשות העתיקות הישראלית וליטאים, מקבלת משנה חשיבות השנה, לאחר ה-7 באוקטובר", אמר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "למול האנטישמיות הגואה וניסיונות הסילוף וההכחשה, עומדת אמת אחת, בלתי ניתנת לכיסוי, פשוטה וטראגית, שמספרת על קהילה שלמה ומפוארת שנכחדה בשל שנאת יהודים. לעולם לא עוד".