אלפים מכל רחבי הארץ, בהם תנועות הנוער, אנשי ציבור ופוליטיקאים התכנסו לחלוק כבוד אחרון לילדים ובני הנוער שנהרגו מפגיעת הרקטה האיראנית במגרש הכדורגל במג'דל שמס, באסון האזרחי הגדול ביותר מתחילת הלחימה בגבול הצפון. ההלוויות מנוהלות כמבצע צבאי בקרבת הגבול, תחת אבטחה כבדה, חיפוי אווירי ועם חמ"ל אחוד שמורכב מצה"ל, המשטרה, מכבי האש ומד"א.
מסע הלוויה התחיל בבית השאב (בית הקבורה), שבו הנשים התפללו בפנים והגברים בחוץ. משם יצאו הנוכחים למגרש הכדורגל המדמם, שבו הונחו ארונותיהם של 11 הילדים תושבי מג'דל שמס, ומשם יצאו לטקס הקבורה. בית העם במג'דל שמס היה פתוח למנחמים בשעות אחר הצהריים.
אלה שמותיהם של הילדים שנקברו:
פג'ר ליית אבו סאלח (16)
אמיר רביע אבו סאלח (16)
חאזם אכרם אבו סאלח (15)
ג'ון וודיע אבראהים (13)
איזיל נשאת איוב (12)
ויניס אדהם ספדי (11)
יזן נאיף אבו סאלח (12)
אלמא אימן פכר אלדין (11)
נאג'י טאהר חלבי (11)
מילאר מעדאד אלשעאר (10)
נאזם פאחר סעב (15) מהכפר עין קיניא נטמן ביישובו
ג'בארא אבראהים בן ה-10 ממג'דל שמס נעדר מאז אתמול.
"זה דבר מזעזע ואלים, מה שקרה. ילדים חפים מפשע", אומר עלי, תושב מג'דל שמס שאחד מבניו הוא בן כיתה של אחד מהנרצחים. "אין להם שום אשמה במלחמה הזאת. לא רוצים לקבל עוד בשורות, ושתיפסק המלחמה. נקמה תביא רק עוד אלימות. קשה למצוא פתרון. עצם העובדה שפוליטיקאים באו זה מנחם. מבחינה רגשית זה עוזר, מקווה שיבואו בזמנים יותר טובים".
לוחם מילואים, תושב אלרום שהגיע ללוויות, פנה אל השרים ניר ברקת ואלי כהן: "עשרה חודשים מפציצים אותנו פה. יורים בתל אביב והפכתם את תימן. עכשיו כש-11 ילדים מתים אתם מגיעים. הילד שלי בוכה בבוקר. הנשמה שלנו נקרעת פה, ואתם באים להצטלם".
ללוויות הגיעו גם שר החינוך יואב קיש, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ח"כ משה ארבל, ח"כים נוספים מהליכוד וכן ח"כים מ'יש עתיד'. סמוטריץ' ספג צעקות "תעוף מפה" כשהגיע למגרש הכדורגל, ונאלץ לסוב לאחור.
קיש: "הלב נקרע אל מול הטרגדיה הנוראה במג'דל שמס. הגעתי הבוקר כדי לחזק את תושבי היישוב ומשפחותיהם. מדינת ישראל כולה שותפה לאבל ולכאב שלהם. הבהרתי לראש המועצה שאני זמין עבורו כדי לסייע בכל צורך שיעלה".
"מאתמול, מוקד הסיוע הרגשי של משרד החינוך פעיל ומאויש על ידי מומחים למצבי חירום ומשבר מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי", הוסיף קיש. "המוקד זמין להורים, לתלמידים ולצוותי החינוך במגוון שפות, ומעניק תמיכה רגשית ונפשית במספר 6552*".
בדרך אל מג'דל שמס עמדו בשעות הבוקר חברי קיבוץ אלרום עם דגלי ישראל ודגלי העדה הדרוזית, והניפו שלט להבעת תנחומים עם המשפחות ועם תושבי הכפר. "שכננו הדרוזים הם חלק ממארג החיים בגולן. יש לנו ברית אחים איתם ואנחנו שותפים באבל הכבד", אומר דודי מורד, חבר קיבוץ אלרום וראש צוות החירום היישובי. "התחושות הן מאוד מאוד קשות, בטח כשמדובר ב-12 ילדים רכים".
מורג ארגן את ההתכנסות והדפיס את השלט. "זה יכול היה לקרות במרום גולן, נווה אטיב או אלרום. עברנו תקופה קשה ואנחנו עדיין חלק מהצפון הנטוש הבוער. אנחנו תקווה שממשלת ישראל תסיים את הסאגה העצובה של הצפון".




