עובדי מחלקות שיקום ונפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי רגילים להיות מהראשונים ליצור קשר עם משפחות הנפגעים מייד לאחר הפיגוע. המפגש עם האבל והכאב אינו זר להם. שום דבר לא הכין אותם לממדי האסון שהתחולל ב-7 באוקטובר ולעשרות אלפי הנפגעים ובני משפחותיהם שטיפלו בהם מאז.
מספר הנפגעים, בגוף ובנפש, שמלווים עובדי המוסד לביטוח לאומי גדל פי שלושה מאז אותה שבת. עובדי מחלקות שיקום ונפגעי פעולות איבה מטפלים כיום ביותר מ-60 אלף נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם. יותר מ-3,000 מהם ניצולי המסיבות מ-7 באוקטובר. כשליש מהנפגעים הם ילדים מתחת לגיל 18.
אירועי 7 באוקטובר שינו את כללי המשחק לא רק מבחינת מספרי הנפגעים, אלא גם מבחינת מורכבות הפגיעות והמענה המורכב שהן דורשות. עובדי השיקום הם עובדים סוציאליים שהוכשרו במיוחד למשימה זו. הטיפול בנפגעי פעולות איבה כולל ייעוץ והדרכה למשפחות למימוש זכויותיהן, טיפול ותמיכה נפשית, סיוע בבעיות משפחתיות ומיצוי תגמולים והטבות שהנפגעים ובני משפחותיהם זכאים להם.
הטיפול בנפגעים מאז 7 באוקטובר נהיה מורכב יותר, ומקיף משפחות שלמות שנפגעו פגיעה אנושית עמוקה באופנים אחרים מאלה שהכירו בביטוח הלאומי. כך למשל, כיום מטפלים עובדי מחלקות השיקום ונפגעי פעולות האיבה באחים שכולים שנפגעו בעצמם בגוף או בנפש כשיצאו לסייע לבני משפחתם. במקרים אחרים מטופלות משפחות שאיבדו סבתא, דוד, אח, ואפילו ילדים שנותרו יתומים מהוריהם.
במוסד לביטוח לאומי נרתמו מייד לטובת הנפגעים. העובדים והעובדות פעלו מסביב לשעון כדי להגיע לכמה שיותר מהנפגעים, הפצועים והמשפחות השכולות ולתת להם סיוע. במקביל, פעלו עם משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי לייצר מתווים מותאמים, על סמך הידע המקצועי של הביטוח הלאומי, ולקדם חקיקה מותאמת למצב הייחודי שעמו מתמודדת ישראל מאז 7 באוקטובר.
העומדים בחזית הטיפול בנפגעים הם עובדי סניף אשקלון של הביטוח הלאומי שחולש על אזור אשקלון, שדרות ועוטף עזה. "ברמה המקצועית זה משהו שלא הכרנו", אומרת קרן טייב, אחראית טיפול בנפגעי פעולות איבה בסניף אשקלון של המוסד לביטוח לאומי. "לא יכולנו לדמיין דבר כזה. לפני המחלקה זאת הייתה מחלקה קטנה".
טייב מלווה משפחות שכולות ואת נפגעי פעולות האיבה בשליחות ובאהבה גדולה כבר שנים. "בכל יום אני חווה את המציאות גם כאזרחית תושבת הדרום, שאזעקות הפכו להיות דבר שבשגרה", היא מספרת, "ובמקביל כעובדת ציבור שמסייעת לקהילה שלי ולמי שקרה להם הנורא מכול".
טייב, שמתגוררת עם משפחתה במושב בית שקמה, לא דמיינה שביום מן הימים תהיה גם היא בין משפחות הנפגעים. בבוקר שמחת תורה יצא בנה נדב לדוג ולגלוש עם חבריו אור תעסה וטל קרן. מחבלי חמאס פלשו מהים ורצחו את שלושתם. נדב היה בן 17 בלבד.
אחרי שקמה מהשבעה על בנה, החליטה טייב להמשיך בתפקידה המקצועי, שהוא עבורה שליחות, ולהיות למען המשפחות. "כשהמנהלים שלי שאלו אותי אם אני רוצה להמשיך לעסוק בתחום, כמנהלת נפגעי פעולות איבה בסניף אשקלון, בהתחלה לא הבנתי מה השאלה בכלל. לא היה לי ספק. בשבילי זה מובן מאליו. הרצח של נדב גרם לי להרגיש שצריכים אותי. החלטתי שאני חוזרת לעבודה. ביום הזה הבנתי שאין לי אפשרות אחרת, אני חייבת להמשיך, למרות הקושי".
מאז האסון התמסרה טייב לשליחותה בביטוח הלאומי. "הייתה לי חובה אישית ולאומית להמשיך לתפקד למרות האסון הנורא. היום אני מרגישה עוד יותר שליחות ועוד יותר רצון לעזור למשפחות, לתת להן מעטפת כלכלית ורגשית, לתמוך בהן בכל צורה אפשרית".
טייב ממשיכה לעמוד בקשר יומיומי עם המבוטחים באחריותה. "כמוני נותרו עוד מאות משפחות שאיבדו את יקיריהן וצריכים סיוע מיידי. אני זמינה עבורם ברמה יומיומית. כל דבר שהם צריכים, הם יכולים לפנות אליי בלחיצת כפתור. אני מבינה ויודעת שיש המון משפחות שכולות, פצועים ואנשים שזקוקים לעזרה. החלטתי שאתן את כל הסיוע הנדרש ואת הידע המקצועי ואת כל כולי כדי לסייע למי שצריך – באמונה שנדב צופה וגאה. אני בטוחה שזה מה שהיה רוצה".
חסרונו של בנה נדב והגעגועים אליו עצומים. "נדב היה ילד כל כך שמח, מאושר, תמיד עם חיוך ענק על הפנים. הוא הגיע לעולם כדי ללמד אותנו את משמעות החיים, כבוד האדם, אהבת האחר ושמחה אינסופית".
לדבריה, נדב היה מושבניק בכל חלק מישותו. "תמיד היה מחובר לארץ ישראל, אהב את הטבע ובעיקר את הים ואת הכנרת". לפני הגיוס תכנן לצאת למסע בשביל ישראל ו"ללמוד את הארץ היפה ברגליים". בצבא חלם לשרת ביחידת עוקץ.
למרות הקושי והכאב, ברור לה שנדב היה רוצה שתמשיך לסייע לאחרים. "יש ימים קשים, אבל צריך להמשיך בשביל הילדים והמשפחה. אני יודעת שזה מה שנדב היה רוצה. הוא תמיד היה גאה במה שאני עושה, ואני מאמינה שהוא גאה בי גם עכשיו.
"לנדב היה לב ענק שהפיץ אור בכל מקום שהגיע אליו. התנחמתי בכך שאני יכולה לסייע לאחרים בתפקידי בביטוח הלאומי. זו מהות תפקידי כמנהלת מחלקת נפגעי פעולות איבה, בייחוד בסניף שאחראי על אזור נרחב בדרום. אנשים כאן עברו את הטבח הנוראי שעשו בני עוולה לכל כך הרבה משפחות, ואנחנו חלק בלתי נפרד מהן".
טייב ועמיתיה במוסד לביטוח לאומי עומדים מאז 7 באוקטובר בחזית השיקום של נפגעי 7 באוקטובר והמלחמה שממשיכה להכות בבתים רבים בישראל. בפעולתם היומיומית ובמחויבותם, הם מגשימים את החזון שביטאה ב-1954 שרת העבודה דאז, גולדה מאיר, שקידמה את הקמת המוסד לביטוח לאומי: "עם קבלת חוק צנוע זה אנו מניחים אבן פינה לבניין חברה שבה לא יהיה יתום מופקר ולא יהיה זקן, הבוכה על זקנתו. לא בחסדם של נדיבים יהיו תלויים החלשים, כי אם בתור אזרחי מדינה יקבלו המגיע להם בזכות. והיה הפסוק 'אנו ערבים זה לזה' לחוק במדינת ישראל".
