יותר מ-140 אלף מפונים, אלפי מילואימניקים ומאות נשות משרתי מילואים וילדיהן עברו מתחילת המלחמה פעילויות העשרה והכשרה שארגנה שירן הראל – מהרצאות מעוררות השראה, פעילות יצירה לקהילות, מתן כלים רגשיים ונפשיים, ימי כיף ורענון ועד הכשרה מעשית ותעודה בתחומי הקוסמטיקה.

"בהתחלה פניתי דרך מאגר לרכזי התרבות של כל הקיבוצים", מספרת הראל. "לאט לאט זה התרחב לעיריית שדרות, אופקים. כשהגעתי אליהם, האמת שלא ידעתי שתהיה היענות כזאת. האולמות היו מפוצצים בכל הרצאה בבתי מלון. בהתחלה הקצינו פעילות אחת, פעילות ילדים ופעילות מבוגרים לכל אזור מפונים. כשראינו כמה שהם רוצים את זה, הרחבנו ונתנו להם עוד.

"עשינו להם הופעות, קבלות שבת, מעגל מתופפים, הבאנו הרצאות בנושא נורמולוגיה, חיזוק החוסן הנפשי, NLP, חשיבה חיובית, כוחו של התת-מודע, איך לקום ממשברים".

והיו גם פעילויות לילדים: "פעילות שנקראת ראש הברוש, שזה בעצם מיחזור מאצטרובלים ופעילות עפיפונים מחומר ממוחזר, משחקי עץ ועוד".

יום משחקי עץ לילדים (צילום: אלבום פרטי)

מלבד הרצאות ופעילויות הפגתיות, ניתנו למפונות גם קורסי הכשרה מעשית שכללו קבלת תעודה בקוסמטיקה, בנייה בלק ג'ל ומניקור פדיקור. "המטרה הייתה לעזור להן לייצר הכנסה כשהם לא נמצאים במקום שנוח להן ובעבודה הקבועה שלהן".

לאחר ההצלחה בפעילות עם המפונים, הפעילות התרחבה גם למשרתי המילואים, שהעבירו להם הרצאות בנושאי חשיבה חיובית והתמודדות עם משברים. לצד פעילות עם משרתי המילואים, ניתנו גם פעילות רענון והפגה לנשות משרתי המילואים וילדיהן. "רצינו לתת להן קצת אתנחתא ורגיעה", היא מספרת. "עשינו להן ימי כיף עם סטייליסטיות וקניון, וגם הרצאות ופעילות יצירה לילדים".

סדנת מניקור לנשות מילואימניקים ולמפונות. "המטרה הייתה לעזור להן לייצר הכנסה" (צילום: אלבום פרטי)

פעילות זכורה במיוחד שארגנה הראל הייתה פעילות משותפת לקיבוצים מפונים מהציונות הדתית בעוטף עזה ולמפונים מקיבוצים מצפון הארץ. "היו שם דתיים וחילונים והיה שם חיבור כל כך מחמם את הלב, שאחרי הדבר הזה אמרתי, אני לא רוצה להיות יותר בחדשות. זה העם שלנו. זה נתן לי פרספקטיבה למי אנחנו בארץ הזאת. גם כשעשינו פעילויות למילואימניקים היו שם יהודים ולא יהודים".

עוד פעילות זכורה הייתה מופע חיות לילדי המפונים שעזרה לילדיהם להתמודד עם הפחדים. "היה מטורף לראות איך הילדים ניגשים לחיות ולא מפחדים. ואפילו ההורים ממש עפו על זה, כי גם אנחנו המבוגרים די חוששים מלהתקרב לבעלי חיים שאנחנו לא מכירים. זה היה סוג של תרפיה בהתמודדות עם פחדים.

"זה הפרויקט שהרגשתי איתו הכי הרבה שליחות והכי הרבה סיפוק. נהניתי כל רגע להיות איתם, הכרתי אנשים מדהימים. באתי מהעיר, מתל אביב, לא הכרתי אוכלוסייה של קיבוצים בצפון, אולי מדי פעם כשנסעתי לניר דוד, אבל לא מעבר לזה. הכרתי אנשים מדהימים מכל קצוות הארץ ומכל האוכלוסיות. חשוב לציין גם את ההירתמות של המפעילים. בהתחלה הרבה אמרו לי שזה מוגבל ל-40 משתתפים, וברגע שהם הגיעו הם מייד הסכימו לעוד סבב ועוד סבב עד שכל מי שרצה השתתף".