
משרד ההגנה האמריקאי משנה את האסטרטגיה הביטחונית בחוג הארקטי שליד הקוטב הצפוני, ומהדק את בריתות ההגנה במרחב שבין מזרח אסיה לאוקיאנוס השקט, במטרה לעבות את המאמצים ההגנתיים מול סין ורוסיה.
זו תהיה התמורה האחרונה בתקופת שלטונו של הנשיא ג'ו ביידן. היא תואמת את הגישה הגאו-אסטרטגיות שלו, שהמשיכה את המגמה של הנשיא לשעבר טראמפ: יציאה מדורגת מהמזרח התיכון ומאפריקה, דילול הכוחות באירופה תוך העברת השרביט לבנות הברית האירופיות, ועיבוי הכוחות במרחב האינדו-פסיפי.
ארה"ב תגביר את מאמצי איסוף המודיעין באזור הארקטי ותשפר את שיתוף הפעולה עם בעלות הברית באזור, במטרה למנוע מרוסיה וסין לנצל את הצפון הקפוא על חשבון אמריקה.
הקוטב הצפוני: הקרח נמס, ורוסיה וסין מקוות לנצל זאת
מאחורי האסטרטגיה החדשה שהציג לאחרונה הפנטגון עבור האזור הארקטי קיים החשש ששינויי האקלים המובילים להמסת הקרח בקוטב הצפוני יהפכו אותו לנתיב סחר מהחשובים בעולם, ויחשפו את משאבי הטבע הגלומים בו לפעילות כלכלית. גורמים במשרד ההגנה האמריקאי אמרו השבוע לרדיו קול אמריקה (VOA) כי יש אינדיקציות להגברת שיתוף הפעולה בין רוסיה לסין באזור, מה שמגביר את הדחיפות לאסטרטגיה חדשה.
"בקוטב הצפוני, האסטרטגי יכול להפוך במהירות לטקטי", אמרה השבוע סגנית שרת ההגנה קתלין היקס, בתדרוך עיתונאים בפנטגון. "החיילים שלנו זקוקים להכשרה, לציוד ולנוהלי פעולה עדכניים עבור הסביבה הייחודית של הקוטב הצפוני. זה מה שעשוי לעשות את ההבדל בין הצלחה וכישלון במשימה".
האסטרטגיה החדשה שנחשפה לכל העולם מחייבת לשפר את אמצעי המעקב והמודיעין שצבא ארה"ב מפעיל בכל מקום אחר בעולם, להתאים אותם לתנאים המיוחדים של המרחב הארקטי, ולמנוע את פגיעת הקור ותנאי מזג האוויר הקיצוניים בפעילות איסוף המודיעין.
האסטרטגיה מתארת את הצורך בחיישנים מבוססי קרקע, חיישנים מבוססי חלל ומכ"מים ארוכי טווח כדי לקלוט טוב יותר את הפעילות של רוסיה וסין בסביבת הקוטב הצפוני. ארה"ב תגדיל גם את יכולות הסיור האווירי הבלתי מאויש שלה ואת יכולות התקשורת שלה במרחב.
היקס אמרה שארה"ב כבר השקיעה עשרות מיליוני דולרים ביכולות כאלה, אבל נחוצות השקעות גדולות יותר. "המרחקים העצומים של המרחב הארקטי, במיוחד בצפון אמריקה, הופכים את התשתית התומכת לחיונית עבור הפעילות והנוכחות במרחב", על פי האסטרטגיה החדשה. "עם זאת, חלק ניכר מהתשתית שהוקמה בתקופת המלחמה הקרה נשחקה עם הזמן בשל תנאי מזג האוויר הקשים. שינויי האקלים ושחיקת החוף מהפשרת קרחונים פגעו בתשתיות ביטחוניות. כעת יש להגדיל את ההשקעות כדי ליצור תשתיות חדשות, דבר שלא נעשה באזור מזה שנים רבות".
הצטרפות שוודיה ופינלנד לנאט"ו היא נקודת חוזקה חיונית באסטרטגיה הארקטית. כל המדינות בחוג הארקטי מלבד רוסיה חברות כעת בברית ההגנה הטרנס-אטלנטית – ארה"ב, קנדה, דנמרק (גרינלנד), איסלנד, נורווגיה, שוודיה ופינלנד.
מסמך האסטרטגיה החדש מורה על עריכת תרגילים משותפים והגברת שיתוף הפעולה בין צבאות נאט"ו באזור במטרה להתמודד עם הגברת הפעילות הרוסית והסינית באזור.
"זה מאוד בולט ומאוד מדאיג", אמרה היקס. "הרוסים, אפילו שהם משקיעים הרבה במלחמה באוקראינה, ממשיכים להשקיע גם בתשתית שלהם ברחבי האזור הארקטי. ראינו הרבה יותר פעילות של הרפובליקה העממית של סין שמוסברת כמחקר, אבל אנו חוששים שיש לה היבט צבאי".
היו גם סימנים לשיתוף פעולה מוגבר בין רוסיה לסין. לפני שבוע ארבעה מפציצים של רוסיה וסין טסו מול חופי אלסקה, ומטוסי קרב של ארה"ב וקנדה הרחיקו אותם. שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין אמר כי הטיסה המשותפת מול אחת ממדינות ארה"ב, שהייתה במרחב אווירי בינלאומי ולא אמריקאי, היא עדות נוספת להעמקת שיתוף הפעולה הצבאי של מוסקבה ובייג'ינג. הטיסה המשותפת לא נתפסת במערב כאיום, אף שמדובר בטיסה ראשונה מסוגה. המפציצים, הדגיש השר אוסטין, לא חדרו למרחב האווירי של ארה"ב והיו במרחק של כ-320 ק"מ מהחוף.
לפני כן ערכו שתי המדינות סיור ימי משותף ליד האיים האלאוטיים באלסקה באוגוסט האחרון, מה שגרם לארה"ב לפרוש ארבע משחתות ימיות ומטוסי סיור באזור כאמצעי ביטחון.
המרחב ההינדו פסיפי: עיבוי הכוחות ביפן והקמת פיקוד משותף
ארה"ב תעבה את הכוחות הצבאיים שלה ביפן במהלך שיעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני באזור גם עם קוריאה הדרומית. שר ההגנה של ארה"ב לויד אוסטין, מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן ועמיתיהם היפנים מינורו קיהרה ויוקו קמיקאווה הכריזו על התוכנית לעיבוי הכוחות בהצהרה משותפת לאחר פגישה מרובעת בטוקיו שבה הגדירו את האיומים מסין כגורם מרכזי לצורך בעיבוי הכוחות.
שרי ההגנה של ארה"ב, יפן וקוריאה הדרומית הכריזו על הקמת פיקוד חדש שבו תתואם הפעילות של שלושת הצבאות. הפיקוד שיישב ביפן נועד להתמודד עם האיומים מסין, רוסיה וקוריאה הצפונית.
שר ההגנה אוסטין בירך על חידוש הברית הצבאית בין יפן לארה"ב: "זה יהיה השינוי הגדול ביותר בכוחות ארה"ב ביפן זה 70 שנה". הוא בירך הן על "השדרוג" של כוחות ארה"ב יפן, המונים כ-54 אלף חיילים בעלי "משימות מורחבות ואחריות מבצעית", והן על פיקוד המבצעים המשותף החדש שיוקם ביפן.
ההכרזה באה בעקבות הפסגה שנערכה באפריל בוושינגטון בין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לראש ממשלת יפן פומיו קישידה, שם החליטו השניים לשדרג את מסגרת הפיקוד והשליטה של הכוחות ביפן "כדי לחזק את ההרתעה ולקדם את חופש הפעולה והפתיחות במרחב האינדו-פסיפי, ובמטרה לתת מענה לאתגרי ביטחון אזוריים דחופים".
המהלך עשוי לעורר את זעמה של בייג'ינג, שרואה איך ארה"ב מחזקת את הקשרים עם בעלות בריתה באזור שבו סין רוצה להיות המעצמה הדומיננטית. על פי התוכנית החדשה, ארה"ב תקים מחדש את הפיקוד שלה ביפן כדי "לאפשר יכולת פעולה הדדית ושיתוף פעולה עמוקים יותר בפעולות משותפות בימי שלום ובחירום".