לא צריך להבין בהתעמלות כדי להתפעל מסימון ביילס. פשוט צריך לשבת על הכורסה בנחת מול הטלוויזיה ולא למצמץ. לא לפספס את הביצועים החד פעמיים של הספורטאית הזאת, שעושה דברים, שאף אחת אחרת בעולם לא עושה. בספורט, שבו כל תזוזה וכל נשימה לא מתוכננת גוררות עונש והורדה בניקוד, ביילס משנה את סדרי העדיפות: כי גם כשהיא זזה קצת ולא "נועצת" את הרגליים על הקרקע זה ברור, שאת הניקוד הגבוה היא תקבל בגלל מה שהיא עושה באוויר.
לא צריך להיות היסטוריון ספורט כדי להבין, שסימון ביילס היא רמה מעל הענף שבו היא מתחרה. יש מעט ספורטאיות וספורטאים כאלה בהיסטוריה. בטניס, זאת הייתה סרינה וויליאמס, שהייתה עוצמתית יותר מכל שחקנית אחרת בהיסטוריה. בקפיצה במוט, יש את מונדו דופלנטיס, שיאן העולם, שמציב את הרף בגבהים חדשים.
ביילס נראית חזקה, גמישה, קפיצית, אמיצה וייחודית מהמתחרות האחרות. יש חמישה אלמנטים בהתעמלות שנקראים על שמה. היא הייתה הראשונה לעשות אותם ואת חלקם היא עדיין היחידה שמסוגלת לבצע. היא למעשה שידרגה את הענף שלה. שינתה אותו. העמידה את הסטנדרט לרמה אחרת.
לא צריך להיות מתמטיקאי כדי להבין את השליטה של סימון ביילס בהתעמלות. היא המתעמלת המעוטרת בהיסטוריה: אלופת העולם שש פעמיים בקרב-רב אישי. זכתה ב-8 מדליות אולימפיות, 5 מהן מזהב ובעוד 30 מדליות מאליפות עולם, מהן 23 מזהב. אלה מספרים פשוט בלתי נתפסים. נדיה קומנץ', המתעמלת הרומניה האגדית, שהיא אייקון היסטורי בענף הזה, זכתה ב-9 מדליות אולימפיות ורק 4 מדליות מאליפות העולם.

לא צריך להבין בתרבות הפופ כדי להבין שסימון ביילס היא כוכבת על. מספיק להסתכל על האופן שבו הקהל באולם מגיב לכל פעולה שלה: כל קפיצה, כל נחיתה, כל חיוך וכל פיהוק. זה לא מקרה, שכשהיא על המזרן, היציעים מלאים בידוענים: הראפר, סנופ דוג, השחקן, טום קרוז, הזמרת, ליידי גאגה והבימאי, ספייק לי, הם רק חלק מהכוכבים, שמגיעים לאולם כדי לראות אותה. אולי כדי להגיד שהם ראו אותה, אולי כדי לצלם אותה בטלפון ולעלות לרשתות החברתיות, כדי שהעולם ידע שהם ראו אותה בעיניים שלהם. אין עוד ספורטאית או ספורטאי במשחקים האולימפיים, שמושך כל כך הרבה תשומת לב.
לא צריך להיות פסיכולוג כדי להבין את עוצמות הנפש שנדרשו לסימון ביילס כדי להגיע לאן שהגיעה. מספיק לעבור על קורות חייה ולקרוא מה היא עברה עד הרגע הנוכחי כדי להעריך את המנטליות שלה. עבור מישהי שגדלה להורים מכורים לסמים: אבא שנטש עוד לפני שנולדה, אמא שנעצרה ולא הצליחה להתמודד עם גידול ארבעה ילדים. ביילס, שאומצה על ידי סבה וסבתה בגיל שלוש, שמצאה נחת על מזרון האימונים. ושם, במקום הכי שמח שלה, המקום שבו היא הרגישה הכי בנוח, עברה התעללות מינית על ידי רופא נבחרת ההתעמלות האומנותית של ארה"ב, לארי נסאר.
במשחקים האולימפיים בטוקיו ביילס חוותה קושי מנטלי. בסדרה הדוקומנטרית עליה בנטפליקס אומר אחד המרואיינים: "הגוף והנפש שלה לא היו מסונכרנים". ביילס בצעד אמיץ בצורה יוצאת דופן החליטה לפרוש במהלך התחרות. שמה את עצמה מעל הציפיות של האחרים ממנה. ואז העלתה למודעות את נושא הבריאות הנפשית והמנטלית. אבל היא לא רצתה שהקריירה שלה תסתיים ככה ואחרי שנתיים של הפסקה היא חזרה לאליפות העולם ב-2023 וזכתה ב-5 מדליות, 4 מהן מזהב.

לא צריך להיות סוציולוג כדי להעריך את תקרת הזכוכית שניפצה סימון ביילס. היא המתעמלת האפרו-אמריקאית הראשונה, שזכתה במדליית זהב אישית באליפות העולם בהתעמלות. בזירה שנשלטה בעבר בצורה כמעט אבסולוטית על ידי ספורטאיות לבנות, ביילס פתחה את הדלת עבור מתעמלות כהות עור נוספות, לא רק מארה"ב אלא מכל העולם.
כמו הגדולים מכולם בעת הנוכחית: מסי, פדרר, בולט, פלפס וג'ורדן, גם סימון ביילס גדולה מהספורט שבו היא עוסקת. ברשימת 100 הספורטאים הגדולים של המאה העשירים ואחת של ESPN יש שתי נשים בעשיריה הראשונה: במקום השני, סרינה וויליאמס (שגם באה לפריז כדי לראות את סימון ביילס על המזרן) ובמקום השביעי, סימון ביילס. הדירוג הזה פורסם לפני המשחקים האולימפיים. אחרי שהוסיפה עוד מדליה מזהב אתמול בתחרות הקבוצתית וכנראה תוסיף עוד מדליה מזהב מחר בתחרות הקרב רב האישית, יצטרכו לעדכן את הרשימה.

לא צריך להבין בספורט כדי להתחבר לסיפור האישי של סימון ביילס, כי אצלה הכל פתוח ועל השולחן. היא לא מסתירה את התשוקה ואהבה שלה לספורט והיא גם לא הסתירה את הכאב והבלבול שהוא גרם לה. אלה כנראה יהיו המשחקים האולימפיים האחרונים של אחת הספורטאיות הגדולות בהיסטוריה ונשאר לנו עוד יום להנות ממנה אז ביום חמישי, כשיתקיימו הגמרים האישיים של התעמלות המכשירים לנשים, אני ממליץ לפתוח טלוויזיה ולראות את הריקוד האחרון של סימון ביילס.