צמד שייטי ה-470 המעורב, נועה לסרי וניתאי חסון, פתחו את הופעתם במשחקים האולימפיים ביום שישי. השניים, בהופעתם הראשונה במעמד זה, נאבקים על מקומם בעשרת המקומות הראשונים, לקראת שיוט הגמר שייערך ביום רביעי. בשונה מגלישת הרוח, בשיוט המדליות ב-470 הניקוד לא מתאפס, כך שיש גם חשיבות לסיים גבוה ככל שניתן במוקדמות. אחרי השיוט השישי שנערך אתמול (ראשון) דורג הצמד הישראלי במקום השישי הכללי.

לסרי וחסון הגיעו לאתר השייט האולימפי במרסיי מלאי תקווה, לאחר שסיימו במקום החמישי באליפות העולם שנערכה בחודש מרץ במיורקה, ספרד. "המטרה היא לעשות את השיא האישי שלנו", אמר חסון בראיון של הצמד ל'דבר', לקראת המשחקים האולימפיים. "אנחנו מגיעים עם תקוות מאוד גדולות לעלות על הפודיום. אנחנו יודעים שהתחרות בשייט מאוד פתוחה, יש הרבה צוותים שיאיימו על הפודים ואנחנו אחד מהם".

לסרי מלאת אמונה ביכולת של הצמד הישראלי לסיים עם הישג משמעותי במהלך המשחקים: "זאת אולי האולימפיאדה הראשונה שלנו, אבל יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים כדי להצליח. עשינו את ההכנה במרסיי כדי ללמוד עוד יותר טוב את הרוח, הגלים והתנאים שיש שם. זה בעצם מפרץ אז יש הרבה השפעות טופוגרפיות. יש אי ענק באמצע המפרץ, יש הרים. אז אנחנו עושים את כל האנליזות באימונים עצמם כדי להגיע כמה שיותר מוכנים לתחרות".

"מרגישים שאנחנו בידיים הכי טובות שיש"

אחת מנקודות המפתח החשובות בהצלחה של הצמד הישראלי, היא העבודה תחת המאמן ושייט העבר גידי קליגר. כספורטאי, השתתף קליגר בשלוש אולימפיאדת רצופות: אתונה 2004, בייג'ינג 2008 ולונדון 2012. לאחר פרישתו זכה לאמן את נבחרות סינגפור ושבדיה ולהוביל את צמד הגברים הספרדי ג'ורדי צמאר וניקולאס רודריגז לזכייה במדליית הארד בטוקיו 2020.

"אני חושבת שגידי מאמן מדהים. לפני שהתחלנו להתאמן תחתיו לא ידעתי שאפשר להגיע לרמות כאלו". אומרת לסרי. "יש משהו בתפיסת העולם שלו ובדרך שהוא מעביר לך את הנקודה שהוא רוצה. למשל לפעמים זה יכול להיות בחידות או סיפורים. זה גם האנרגיה שהוא משדר והרוגע שלו. זה מאפשר לנו מצד אחד להיות מאוד עצמאיים ורוב הזמן לקחת את החלטות ומצד שני המידע שהוא מעביר עוזר לי ולניתאי במהלך התחרות".

חסון מוסיף: "העבודה עם גידי נותנת לנו המון ביטחון. אנחנו יודעים שאיתו אנחנו משתפרים מיום ליום בתחרות. מאז שהתחלנו להתאמן תחתיו, אנחנו מבינים את רמת הבקיאות שלו בקמפיין האולימפי. הוא יודע כל ניואנס הכי קטן, הוא מבין את זה מכל כך הרבה ניסיון גם של ספורטאי וגם של מאמן ואנחנו מרגישים שאנחנו בידיים הכי טובות שיש".

עבור חסון בן ה-26, הים הוא הסביבה הטבעית. "בגיל שמונה התחלתי להפליג במועדון השייט בשדות ים", הוא מספר. "התחלתי בחוג ובעצם עשיתי את הדרך הקלאסית שעוברת מדגמי הילדים, דרך הקדטים לנוער עד ל-470 של הבוגרים. בדרך זכיתי בשתי מדליות זהב באליפות אירופה לנוער (עם טל הררי, 2015 ו-2018)".

בניגוד מוחלט, לסרי בת ה-25 עשתה דרך לא רגילה בענף. בגיל 5 החלה את דרכה בטניס, בהמשך הייתה סגנית אלופת ישראל עד גיל 15 והמדורגת ראשונה עד גיל 16. "נסעתי להמון תחרויות בחו"ל וזה בעצם היה החיים שלי", היא מספרת. דווקא בשיא של גילאי הנוער, החליטה לסרי לעזוב את הטניס.

בגיל 17, המאוד מאוחר, עשתה לסרי את המעבר הבלתי שגרתי לשייט, אליו הגיעה בלי שום ניסיון מוקדם. "גרתי אז בבנימינה, שזה עשר דקות משדות ים. התגלגלתי לים והתחלתי להפליג עם צוף זמט. אני חושבת שכל תחום בספורט הזה מתאימה לי, אני בן אדם רציני ואני חרוצה אז אני יודעת להתפקס על מטרה ולנסות להשיג אותה".

התוצאות הגיעו במהירות מפתיעה. לסרי וזמט זכו באליפות ישראל לנערות ובמקום השביעי באליפות אירופה לנערות באיטליה. "זה לא היה בתכנון, אבל מהר מאוד זה התגלגל למשהו רציני ותחרותי", מספרת לסרי. "עליתי על הסירה והבנתי את הטכניקה הבסיסית של הדברים. של איך להחזיק את המפרש, של מה קורה עם הרוח. ממש זרמתי אם זה. אני לפעמים תוהה איך נשארתי בשייט, זה היה מפחיד, הייתי מגיעה לים והיו מלא גלים ולפעמים סערות. אבל פשוט התחברתי לזה, אני בן אדם תחרותי אז ברגע שאומרים לי שיש תחרות, אני בפנים".

במהלך המשחקים האולימפיים לסרי וחסון יתחרו על הסירה החדשה שלהם בעלת השם הסמלי "נובה" כמחווה לנרצחים ב-7 באוקטובר. "ניתאי הציע את השם." מספרת לסרי, "אי אפשר להתעלם ממה שקורה, מהמצב שאנחנו נמצאים בו. זה נוגע לנו בלב ואנחנו שומעים על זה. היה קשה בהתחלה להמשיך לתפקד וזה היה נראה שהעיסוק בספורט הוא רק פלז'ר בסוף".

"זה לא הדבר הכי קריטי ודחוף לעשות כאשר המדינה שלך במלחמה", היא מוסיפה. "אבל מצד שני זאת התרומה שלנו לייצג את המדינה בכבוד ולעשות את כל מה שאנחנו יכולים ולפעמים אני מרגישה שאני מספקת לאנשים את איזושהי בועה של שפיות ואני רוצה לגרום להם לתחושת גאווה".

"מתפקדים ביחד כאגרוף אחד"

איזו הכנה מנטלית עשיתם לקראת פריז?
לסרי: "קודם כל יש תיאום ציפיות ביני לבין ניתאי, כי בעצם אנחנו מפליגים ביחד ואנחנו צריכים גם לשדר על אותו גל. ברגע שאתה יודע מה הבן אדם השני חושב ומרגיש הרבה יותר קל להיות מוכנים לסיטואציה וגם לעזור כשצריך. מבחינה הזאת אנחנו מדברים הרבה בנינו על החששות שלנו על כל הדברים שטבעי להרגיש".

חסון: "ההכנה המנטלית שלנו מורכבת מהמון דברים. כולל העבודה שאנחנו עושים עם דניאלה כהן הפסיכולוגית שלנו. היא עובדת בשיטת ה'מיינדפולנס'. היא נותנת לכל אחד מאיתנו באופן אישי את הכלים שאנחנו צריכים ובמקביל יש את המפגשים המשותפים שלנו איתה. שם אנחנו פותחים ונוגעים בעוד דברים. עושים תיאום ציפיות ורואים את דרכי המחשבה אחד של השני. בעקבות זאת במהלך השיוטים אנחנו מתפקדים ביחד כאגרוף אחד.

איך זה מרגיש לייצג את מדינת ישראל בימים אלו?
חסון: "זה מאוד מרגש. כשאני חושב על זה, זה עושה לי צמרמורת. אנחנו רוצים להעניק לאנשים קצת בשורות טובות, אופטימיות בכל המצב הזה. אנחנו חושבים הרבה על האנשים שלא איתנו כאן. החטופים שעדיין מוחזקים בעזה וכל האנשים הטובים שאנחנו כמדינה איבדנו בשנה האחרונה. זה נותן לנו הרבה כוחות, לדעת שאנחנו עושים משהו שהוא הרבה יותר גדול מאיתנו".